אדום מטלי כתב:
לא חבל, ויתרתי על הצורך לדבר איתו.
באשכול על מבקשי המקלט הוא לא הפסיק לשקר באופן מכוון, אין לי עניין לראות את זה מול העיניים שוב ושוב, כאשר ממילא אין מה לעשות עם הרפש הזה.
אומנם בניגוד למשתמשים אחרים כאן הוא עקבי וקוהרנטי, אבל האמונות והערכים שלנו שונים עד כדי כך, שאין לנו שום אקסיומות או יסודות מוסכמים שמהן אנחנו יכולים להתחיל לדבר.
מטלי יקר, אני בדרך כלל לא כותב ובטח לא באריכות למי שמצהיר על כך שויתרו על הצורך לדבר איתי, אבל כאן מרגיש שאני חייב לומר לך משהו. אם מישהו יכול לצטט אותי כדי שהוא יוכל לקרוא. תראה, למרות שדעתי שונה בתכלית ממך ומאחרים לא חסמתי כאן אף אחד מעולם. אני משוחח עם כולם (למעט אחד חריג) כולל משתמשים שבעבר ניסו לפגוע בי עם אמירות פוגעניות מאוד. אתה מוזמן לשחרר את החסימה, אנחנו קודם כל משפחת הפועל לפני כל המחלוקות הפוליטיות. כששואלים אותי לעיתים על איך אני כאיש ימין חי ביציע עם האוהדים מהשמאל הרדיקלי אני עונה להם - משפחה לא בוחרים.
אני גם בטוח שהמשפט האחרון שלך לא נכון. תמיד יש נקודות חיבור שאפשר למצוא. ואוסיף, בלא מעט סוגיות שעל הפרק, אולי גם בסוגיית המסתננים, אני אומר לעצמי, ביני לבין עצמי (עכשיו טקנובוי יטען להוכחה שאני פסיכיאטרי) שהייתי נוטה להסכים עם הטענות מנגד אם היינו חיים במדינה אחרת. ולא במדינה היהודית היחידה בעולם. כלומר, יש משהו נכון מאוד בהשקפת עולם הומאנית, אוניברסלית, ששמה את זכויות האדם בראש סדר בעדיפויות ודוגלת בהמנעות עיקשת ממלחמה באשר היא, אני יכול להתחבר לזה ולהבין את זה. זה אולי יפתיע אותך אבל זה מאוד משקף את מי שאני כפי שאני תופס את עצמי. אבל היות ואנו חיים במדינה הזו, על כל המשתמע מהעובדה הזו, ועל בסיס כל מה שהעם היהודי עבר עד כה, ולאור הסכנות הבטחוניות והסכנות לשמירה על צביון המדינה היהודית ככזו, אני חושב שיש מקום להעדיף את האינטרס היהודי ישראלי גם במחיר של מעשים שאולי במקום אחר בעולם הייתי מוותר עליהם.
אני מנסה לומר שהחתירה לזכויות אדם היא דבר נכון כשלעצמו, וגם חתירה לשלום. בבואי לדון בסוגיות שונות במישור הציבורי אני במודע חובש את הכובע שלי כיהודי וישראלי לפני הכובע "האנושי". סביר להניח שבמקום אחר בעולם הייתי בוחר ההיפך. אני יכול להבין למה מי שזהותו היהודית אינה משמעותית עבורו יכולה להגיע לתוצאות כמו שאתה ואחרים מגיעים אליהם. אני מקווה שתוכל גם אתה להבין את נקודת המוצא שלי לדיונים שאנו מקיימים כאן, גם אם אתה חולק עליי. אל תוותר עליי בגלל הכובע שלי. אני לא מוותר עליך.