אדום מטלי כתב:
בלומי האדום כתב:
כל דקה שלהם בשטח סוריה, מעבר ללחימה אקטיבית במדינה האיסלמית/ארגונים מתנגדי משטר אסד, היא פרופר התקפית כנגד ישראל.
שיהיה לכולם יום אדום נפלא, נעים ו- שקט א.ב.

אתה קובע כאן משהו באופן פסקני.
יש לך איזה סימוכין לקביעה הזאת? נסה בבקשה להתעלם מכל מה שלימדו אותנו מאז שהיינו ילדים, ומההכרזות של נתניהו ודומיו, ולהסביר מה המטרות האיסטרטגיות של האיראנים, מה הכוונת שלהם ביחס לישראל, ואיך זה משרת את האינטרסים שלהם. אשמח אם תביא סימוכין לדבריך, אפילו של מומחים ישראלים, אבל כאלה שלפחות למראית עין מתיחסים עניינית ונטולי אינטרסים.
וסליחה שאני חורג מהקונצנזוס שאיראן זה היטלר הבא. זה בעיקר מתוך בורות שלי, אבל אף אחד לא הראה לי משהו אחר בינתיים.
נתחיל מזה, שאין כאן משהו פסקני, אלא מכלול של מידע שנאסף תוך כדי קריאה אקראית בשנים האחרונות, בתוספת של ישיבה של שנתיים פלוס באזור במהלך שירותי הצבאי. אין כאן משהו שהוא לא ידוע. מספיק להסתכל על בנק המטרות של אתמול, בתוספת המטרות שהופצצו בשנים האחרונות על ידי צה"ל, על מנת להבין שהאיראנים פרוסים עמוק בתוך השטח הסורי, במגוון אתרים ומתחמשים ללא הפסקה.
מבחינתי, הישיבה שלהם בסוריה היא לא למטרות שלום.
לאחר מלחמת יום כיפור 1973, נכנס לתוקפו הסכם הפסקת האש עם הסורים.
הסכם ברור מאוד, של חלוקת אזורים, כמויות של כלי לחימה בכל אזור והחלטה מי אחראי לשמור על קיום ההסכם.
ברור מאוד, שכל עוד שומרים על המספרים, גם אם יש פה ושם חריגות, אבל אין תזוזות משמעותיות בשטח, אז מדובר על פריסה הגנתית.
באותה מידה גם ידוע מה זה אומר, אם מדובר בפריסה התקפית.
יש כל מיני סטטיסטיקות פנימיות בצה"ל שדיברו, על איפה תהייה נקודת המפנה מבחינת הסורים, לשנות את הכללים ולפרוס בהדרגתיות פריסה התקפית למלחמה. אני לא אכנס לפרטים, אבל זה לא ממש סוד גדול. בסופו של יום מדובר על כמויות של כלים, לוחמים ומצב שיאפשר לאסד אללה אל רחמו וג'וניור, להגיד: אפשר לנסות פעם נוספת לכבוש/להחזיר את הגולן.
עד היום הם לא עשו את זה. 40 שנה שום תזוזה משמעותית לכיוון.
לחמם את הגזרה עם ישראל דרך הגבול הלבנוני, זה בעיקר לשחק בקקי. זה לא משהו רציני, למרות כמה קרבות שריון מדאיגים במלחמת לבנון הראשונה. בסה"כ ולאורך 40 שנה הארץ שקטה.
מלחמת האזרחים הסורית שינתה את כללי המשחק לחלוטין.
דב פקטו בשטח, אין יותר שמירה על הסכם הפסקת האש, ואין גם מי שיישמור על ההסכם מבחוץ (האו"ם ונציגיו קיפלו רגליים והשאירו את האזור למורדים/אסד ושות').
לוואקום הזה של אין שם כלום, נכנסו כל מיני גורמים, בינהם החיזבללה, משרתם של האיראנים בטווחים הקרובים, והאיראנים בטווחים הבינוניים והרחוקים. עם אמצעי הלחימה הקיימים של היום, האיראנים התקרבו כמעת לטווח אפס, מבחינת איום על ישראל.
מהבחינה הזאת לבד, מדובר בשינוי של כללי המשחק הידועים ב- 40 השנה האחרונות, על פי הסכם הפסקת האש והכבוד ההדדי בין הצדדים.
בתור ישראלי, מדובר בצעד מאיים, שמשמעותו שינוי מרגיעה לאפשרות תקיפה.
מגבול שסדר היום והשגרה בו ידועים, אני צריך לשנות הערכות, ואת סדר היום הרגוע של צה"ל באזור.
במצב עניינים כזה, ועם יש בינינו הסכמה, שהאיראנים הם בהגדרה מדינת אוייב או כזו שישראל, ונציגיה בעולם הן מטרות לגיטימיות מבחינתה, אז שנינו צריכים להרים יותר מגבה על מה ולמה האיראנים נשארים באזור.
מבחינתי זה שינוי, מפריסה הגנתית, לטרום התקפית, המצדיקה סילוק המטרד מהשטח.
לכן אמרתי, שכל עוד הם היו שם בגדר שומרי אסד מפני המורדים והמדינה האיסלמית, אז למרות שינוי כללי המשחק, הם עדיין לא היו יעד לתקיפה, אלא בעיקר למעקב צמוד.
ברגע שהסיבה הזו ירדה מהפרק, והם התחילו להתבסס עם יותר כוחות ואמצעי לחימה יותר כבדים, כולל הספקה לצדדים עויינים מאוד מבחינתינו, אז הם עברו בהגדרה לפריסה התקפית.
במצב כזה אפשר לחכות, מספר חודשים, שנה, שנתיים ויותר, ולא להגיב.
בסוף הם צריכים להצדיק את הישיבה שלהם באזור, ואם הסכמנו שהם לא ממש ידידים, אז הסבב הבא הוא רק עניין של זמן.
אני לא חושב שהאיראנים היו מסכימים, אם היינו שייכים לכוח הבינלאומי במלחמה האחרונה נגד סדאם חוסיין, שנישאר שם לשמור על עיראק מפני גורמים עויינים.
נראה לך שמצב זה היה יכול להתקיים ? אפשר לענות בלא, אבל נראה לי שזה סתם להכחיש את האמת.
מהסיבה הזאת, ברגע שהם סיימו לעזור לאסד, והישיבה שלהם באזור הפכה למטרד מאיים, הם הפכו למטרה לגיטימית מבחינתי.
ודרך אגב, אפרופו הרתעה, גם לאחר מלחמת לבנון השנייה דיברו על הסכם הפסקת אש גרוע, לחימה בעייתית של צה"ל והייתה וועדה שקבעה את דעתה על תוצאות הלחימה. דה פקטו, ונכון להיום, אנחנו 12 שנים אחרי וללא אירועים מיוחדים בגבול עם לבנון. תגדיר זאת כהפסקת אש מתוחה, אבל בריאליטי זה שקט, שכל בר דעת קונה במדינה שלנו בכל רגע.
הרתעה לא בודקים בטווח של יומיים, אלא לאורך זמן ובראייה לאחור.
רק הזמן ייקבע, אם התקיפות והסבב הנוכחי, שלהערכתי עוד לא נגמר, יביאו לשינוי מצב ההערכות האיראני בסוריה.