פורום השדים האדומים

נתי, כל קבוצה מפסידה משחקים כאלה. בחייך. מכבי הפסידה העונה ביורוליג כמה וכמה משחקים כאלה. גם גולדן סטייט מפסידה משחקים כאלה.
זו לא הנקודה. הנקודה היא מה הסיכוי שאתה נותן לעצמך לנצח כמות משחקים גדולה בעונה. וכשאתה משחק עם הווארד ומקי וקו קדמי כמו גפני-הווארד, הסיכוי שלך לנצח הרבה משחקים הוא לא גבוה. ואתמול היה חלק מאותם משחקים כאלה. אם היה לך אתמול את ג'ף, רק בזכות שליטה ברידאונד לא היית מגיע למשחק צמוד בכלל. ואם היה לך גארד ברמה במקום מקי - הוא היה על המגרש ועם קו חוץ שכולל אותו ואת מקניל ורביב היית מנצח.
אבל קו החוץ שלך לא אתלטי ולא מספיק מוכשר. קו הפנים שלך הוא עם יכולת ריבאונד חלשה. אז מה הפלא שהקבוצה משחקת כדורסל נוראי ומפסידה כל הזמן?

חוץ מזה שגם הוא ובעיקר אלי סהר התחילו את כל הקטע הזה בזה ש"עושה דברים שלא מופיעים בסטטיסטיקה" זה כינוי מחמיא לשחקן שלא עושה דברים שכן מופיעים בסטטיסטיקה ושממש היה עוזר להפועל אחד כזה שכן עושה דברים שכן מופיעים בסטטיסטיקה.
זאת הייתה נקודת המוצא שלהם וממנה הם המשיכו את הוויץ.

לא נכון לגבי ברק.
סהר כבר כמה פעמים ביקר את הווארד.
הוא פחות בחבורה של פרנקו.

זה בגדי המלך החדשים. רק מי שגאון כדורסל כמוהם רואה את התרומה הבלתי נראית ובלתי מדידה של הווארד.

לא נראה לי שהבנת את הכוונה שלהם.

סהר בפרוש אמר לגבי האוארד שהציפיות מזר הם אחרות ודיי היה מובן מדבריו למרות שנאמרו בעדינות כי הוא לא מתאים.
לגבי מקי בוודאות אמר זאת.

Sent from my SM-G920F using Tapatalk

סהר אמר אתמול בצורה הכי ישירה שאם הפועל עוד רוצה לעשות משהו השנה, מתבקש שינוי מיידי

אין לי ויכוח שהעונה הזרים על הפנים.אין לי שום ספק שעם ג׳ף היינו היום בלפחות מקום רביעי.
אבל זה עדיין לא משנה את העובדה שהפועל כדורסל משנת 70,הקבוצה הכי לוזרית בעולם.זה לא משנה את העובדה שלא משנה מי השחקנים או המאמן,תמיד הם ימצאו את הדרך לבעוט בדלי.

מדויק

אתמול אחרי המשחק מצאתי את עצמי בפעם הראשונה מאבד את זה.
עד כדי כך שהחלטתי שאני מחכה בסיום המשחק ואומר למאמן את כל מה שיש לי להגיד.
כשפרנקו יצא פשוט החלטתי שאני יורה הכל:

איך יכול להיות שהקבוצה הזאת כבר חודשיים מסריחה את הפרקט מול קבוצות שוות ואף נחותות ממנה על הנייר?
למה הכל נראה מקרי?
איך זה יכול להיות שבדקה וחצי אלוף תחרות השלשות זורק לבד 3 פעמים ואין חילוף בחסימה?
למה לעזאזל אף שחקן אצלנו לא קיבל 5 עבירות מתחילת העונה (לא בטוח שאני מדייק אבל זה מרגיש לי כאילו האחרון שקיבל היה ג׳ף..)
איך שחקנים מרשים לעצמם למסור אלי-הופים כאילו דיאנדרה ג׳ורדן מחכה בצבע? ולמה בשם האלוהים קבוצה עם 3 שחקני נבחרת ומתאזרח ששווה 15 נקודות באנקר לא מצליחה להתמודד מול קבוצות נחותות בהרבה?

להפתעתי פרנקו פשוט ניגש אליי והקשיב. היה נראה שהוא מסכים עם רוב הדברים ואפילו זרק שעד עכשיו אי אפשר היה לעשות חילופים (אולי בגלל הנושא עם פיבא?) ועכשיו יעשו שינויים.
הוא שידר ביטחון ואופטימיות והרגיש לי ממנו שהוא מתוסכל מהמצב אבל מאמין שהכל יסתדר.
איך זה יקרה? אני לא יודע, אבל הקבוצה הזאת כבר הוכיחה שהיא מסוגלת ליותר ממה שרואים בחודשיים האחרונים.

הליגה הזאת מלאת תהפוכות, מקווה שפעם אחת התהפוכות האלה יקרו בצד שלנו לכיוון החיובי..

רועי כהן: דני פרנקו צריך לשלוח שני זרים של הפועל תל אביב הביתה
http://www.sport5.co.il/HTML/Articles/A ... 76078.html
פרנקו תיקונים בע"מ. נמשיך עם "דברים שמאמנים אוהבים להגיד", ואחד המשפטים האלה הוא "אחת הבעיות שלי היא שאני אף פעם לא יודע איזו קבוצה אני אקבל". במקרה של דני פרנקו הוא בהחלט יודע, כי אם הוא מסתכל על הדרך שהפועל ת"א מפסידה משחקים – זה כמעט תמיד אותו הדבר: או שהיא מובילה בהפרש נוח ואיכשהו מצליחה לשמוט אותו, או שהיא מכניסה את עצמה לבור עמוק מדי, מצליחה לחזור ואז במאני טיים שוב בועטת בדלי.
גם להפועל ת"א יש בעיות מבניות בסגל, רק שבניגוד לקטש, לפרנקו עדיין יש מרחב תמרון כדי לתקן. כך למשל, מאט האוורד – וזו לא חוכמה בדיעבד כי הדברים נאמרו גם בזמן אמת – הוא לא זר ברמה שהפועל ת"א צריכה. פרנקו ידוע כמאמן שאוהב להביא ולהאמין בשחקנים "שלו", והאוורד הוא כזה. מעבר למספרים הבינוניים שהוא מייצר בהתקפה (8.9 נק', 6.4 ריבאונדים), אין לו שום תכונה של שחקן פנים דומיננטי: הוא לא חוסם בכלל (3 חסימות כל העונה), הוא סוחט מעט מדי עבירות והיריבות לא ממש מודאגות ממנו. הוא פשוט שם, לא מזיק יותר מדי, בטח שלא מועיל יותר מדי. זה השחקן שיוביל את האדומים לפיינל פור?
לצידו מופיע טוני גפני בגרסה שרחוקה להזכיר את האקס פקטור שהיה בהפועל ירושלים. אם מסתכלים על המספרים, אפשר להתבלבל: גפני של העונה קולע יותר, חוסם יותר, מוריד יותר ריבאונדים וקולע מכל הטווחים באחוזים יותר טובים מאשר בתקופתו בבירה. אממה, הוא גם משחק הרבה יותר: 28 דקות לעומת כ-20 דקות בממוצע בשנתיים בירושלים. כמה 8 הדקות האלו שוות אתם שואלים? רק כחצי נקודה יותר (9.4 בעונה השנייה בירושלים, 10.1 בת"א), כחצי ריבאונד יותר (5.3 בירושלים, 5.9 בת"א) וכחצי חסימה יותר (0.9 בירושלים, 1.6 בת"א). על זה נאמר: חצי קלאץ'.
על טיי מקי באמת שחבל להכביר במילים. מי שהיה פעם הפיטבול של הליגה כבר מזמן היה מוצא את עצמו על המטוס, אילו רק הפועל ת"א היתה מצליחה למצוא לו את המחליף המתאים. אני לא אומר שדני פרנקו צריך להחליף עכשיו חצי קבוצה, אבל לצד החלפתו הדחופה של מקי, טוב יעשו בהפועל ת"א אם ינסו למצוא אלטרנטיבה גם להאוורד המאכזב. לפרנקו יש גם הרבה עבודה לעשות בצד המנטלי, כי הקטע הזה של להפסיד משחקים באותה צורה מעיד על סף שבירה נמוך מדי, שאותו גם רכז על לא בטוח שיתקן.

הרבה מזל יש לדני פרנקו.
הביזיון שלו בבניית הסגל קרוב לוודאי גונב את כל הפוקוס מהביזיון הנוסף והלא פחות גדול שהוא אחראי לו.
מי שמסתכל על הפועל ורואה קבוצה שכישרון זה הדבר היחיד שמפריד בינה לבין הצלחה, טועה וטועה בגדול.

פרנקו הוא כישלון ענק בכל מה שקשור להכנות למשחקים, ניהול משחקים, מציאת פתרונות, קבלת החלטות והכנה מנטלית - וזה מתבטא בצורה שאיך שההתקפה שלנו נראית כבר הרבה זמן (שווה אשכול משל עצמו, פשוט מצער לראות), ביכולת שלנו לחפות על ההגנה החלשה שלנו (הקבוצה שהכי קל לשחק מולה פיק אנד רול לשעה זו היא הפועל ת"א), בקבלת החלטות לא טובות (חמישיות הזויות, עניין מנקו ובנקס), ביכולת לבצע התאמות ולהגיב לדברים (כמו העובדה שטאי שמר את קוק 3 פעמים ברציפות במשחק הקודם בלי לבצע שינוי, וגם היום על הבאזר של המחצית הוא הוצב עליו בפוסט אפ ובכללי אני חושב שההופעה של קוק היום בהשוואה למשחק הקודם היא תעודת עניות ליכולת של פרנקו למצוא פתרונות השנה, וזו דוגמא אחת מבין רבים), בפתיחות משחק נוראיות, בירידה להגנה הרעה.

אז לדעתי כישרון זה לא מה שמנע מאיתנו לעשות היום 0 חסימות לאדריאן בנקס בחצי השני אחרי מחצית אדירה שלו או לסדר לרפי יותר מבטים לסל , וכישרון זה לא מה שמונע מאיתנו ללחוץ לחץ עלוב שברוב המקרים פוגע בנו מאשר מועיל.
ובסוף זה דברים הרבה יותר עמוקים ואני רשמתי את זה כאן בעבר - לא בטוח בכלל שחיזוק טוב ככל שיהיה יעזור לקבוצה הזו להיכנס לקצב שהיא הראית בתקופה הטובה שלה, למשך 5 משחקים, ממש מזמן.
המון מזל יש לדני פרנקו.

ואגב סתם הערה, השחקנים נראים כבויים.
כולם חסרי ביטחון ואנמיים, בעיקר טאי רפי וטוני, לאחרונה זה גם רביב ואצל האחרים זה נראה לסירוגין.
רכים בהגנה, אדישים בהתקפה, כאילו לא נהנים לשחק.

רביב מזעזע.
ממש.
למרות שהרבה לא באשמתו.

אני חושב שכל המחדלים של פרנקו באימון הקבוצה, ויש כאלה, מתגמדים לנוכח בניית הסגל השערורייתית שלו, וההתנהלות המבישה שלו לאורך העונה בכל מה שקשור לניהול הסגל.
אבל בסופו של דבר, אם להסתכל על התמונה הגדולה, הקהל הזה אוכל את הדייסה שהוא בישל.

בעונה שעברה אברהמי היה על 50% בתנאים בלתי אפשריים. רביב שהיה הישראלי הטוב בליגה בשלוש השנים הקודמות היה פצוע. האזרחות של בנקס או האוול, שבנו עליה עוד מהקיץ בשביל עוד ישראלי בכיר לחוק הרוסי ועוד גארד זר, בוששה להגיע. למשחק האחרון שלו לפני שפוטר, בהפסד לחיפה, הסגל הישראלי שעמד לרשותו היה תומר בעונתו הראשונה בליגת העל, תמיר בלאט המזעזע, מתן נאור שנכפה עליו עם חוזה מופרך בעונת פרישה מזעזעת, וצוף בן משה - שהעונה, אחרי שהתבגר בשנה, נותן מספרים של ישראלי ממוצע בליגה הלאומית. בקיצור, סגל ישראלי סטנדרטי לליגה לאומית ולא מעבר. ועדיין אברהמי היה על 50%, כי הוא הביא זרים אדירים ובנה את הקבוצה הכי טובה שאפשר תחת כל האילוצים והמגבלות.
אבל כל זה לא עזר לו. רוב הקהל שתה לו את הדם עם קשית עוד לפני המחזור הראשון. מהרגע שהקבוצה נבנתה, הלך הרוח היה שיש קבוצה אדירה ורק צריך להחליף את המאמן. עלו כל מיני טיעונים לא רלוונטיים, לא ענייניים והזויים, כמו "משחק התקפה זה שחקנים והגנה זה מאמן" (כאילו הגנה לא תלויה ביכולת אישית לא פחות) "הדרך יותר חשובה מהתוצאות", שאר היגדים סתומים שפשוט אין דרך לבחון אותם כמו "אין שיטה, אין דרך, קבוצה לא מאומנת". ואלה עוד היו הדיונים המתורבתים יחסית בפורום, לא הקללות שהוא היה חוטף על הראש שלו כל המשחק מ"אוהדים" או הטינופים בתקשורת. בסוף ההנהלה החלשה שלנו נכנעה לקהל, פיטרה את אברהמי בלי שום עילה, והרסה קבוצה עם פוטנציאל אדיר. אחר כך, כשהגיע ליונס, כשאפילו רשמו חמישה זרים, כשרביב חזר (אפילו אם ב-50%), כשהאזרחות של בנקס והאוול הגיעה, כשכל התנאים הבשילו - זה כבר לא שינה כי רמי הדר החריב את הקבוצה.

העונה פרנקו הגיע וקיבל כנדוניה שלד שאפשר רק לחלום עליו. רביב (שעליו הוא לא בנה והחליט מראש להביא שני רכזים, כאילו שאם רביב יהיה כשיר אז יהיה אפשר להצליח איתו ועם עוד שני רכזים לידו), בנקס (שאותו הוא לא רצה, ורצה להנחית מעליו את הגופה העונה לשם חנן קולמן, היישר לאוסף החטיארים שלו) ותומר גינת בתור ישראלי בכיר לכל דבר שמרוויח חצי ממה שהוא שווה. אפס חוזים מכבידים, אפס החתמות כפויות. אל הבסיס הזה הוא הוסיף את מנקו בהמון כסף, וארבעה זרים בהמון כסף (לא פחות מאלה של העונה שעברה, עם כמה שזה הזוי).
ולא רק שהוא קיבל תנאים אידאליים לבנות את סגל החלומות שלו, כל העונה הזאת עברה בלי שום הפרעות חיצוניות. אפס פציעות (למעט פציעה של חודשיים של זר חלש ופציע גם ככה), אפס בלת"מים למיניהם. אפס לחץ מהאוהדים, אפס לחץ מההנהלה שהתייחסה אליו בתור אלוהים (וכנראה עדיין מתייחסת), אפס לחץ וביקורת מהתקשורת המאתרגת. לא רק זה, קיבלנו לא מעט בונוסים לאורך העונה - רביב שלא בנו עליו ונותן עונה סבירה פלוס, המון משחקים שבהם היריבה עם סגל חסר.

ועם כל התנאים המושלמים האלה אנחנו ב-50%. וצריך להגיד, אנחנו שווים פחות מהמאזן הזה. הרבה פחות. מתחילת הסיבוב השני, בערך כל משחק אנחנו משחקים מול יריבה שחסרה שחקן מרכזי. למעשה כל הניצחונות שלנו מאז הדרבי הראשון, למעט נהריה האחרונה, הם מול קבוצות שעלו בסגל חסר. מכבי בלי דשון תומאס בדרבי הראשון ובלי ג'קסון בדרבי השני, ירושלים בלי האוול, קינזי ולוקאס, אילת בלי גריפין וברקוביץ', ראשל"צ בלי טולפסן במשחק הראשון ובלי לנגפורד במשחק השני. גם בחלק מההפסדים שיחקנו מול הרכבים חסרים (גליל בלי זר רביעי שנפצע, חיפה בלי בלייזר). המון המון מזל. וגם במשחקים עצמם היה לנו מזל. על כל התפרקות כזאת בשתי דקות מול נס ציונה היה לנו שוד מול ראשל"צ עם לא מעט עזרה מהשופטים, או שני ניצחונות צמודים בדרבים ששניהם יכלו ללכת לכאן או לכאן, או שוד בירושלים במשחק מזעזע שלנו, או עוד משחק נגד ראשל"צ שגירדנו הארכה. שוב, המון מזל. מבחינת יכולת נטו, אנחנו שווים הרבה הרבה פחות מהמאזן שלנו. וכל זה לא מפריע לפרנקו לגנוב דעת על כך שעברנו "פציעות וטלטלות" (?!?!) למרות שאנחנו הקבוצה שנפצעה הכי מעט (וגם שיחקה מול הכי הרבה קבוצות פצועות), עברה הכי מעט טלטלות ועם הסגל הכי יציב מתחילת העונה, או לספר בלי בושה שאנחנו יותר טובים מהמאזן שלנו.

אני אשמח לשמוע למה אברהמי לא מאמן יותר טוב מפרנקו, אם למרות תנאים הרבה, הרבה, הרבה יותר גרועים, הוא הביא את אותן תוצאות. באמת, אני חייב ליישב את הסתירה הזאת. איך אפשר לחשוב שמצד אחד דני פרנקו מאמן כדורסל יותר טוב (או אפילו באותה רמה), ומצד שני בתנאים כל כך הרבה יותר טובים, עם תקציב יותר גבוה, עם חופש מקצועי מוחלט, עם המון מזל, הוא מגיע בדיוק לאותן תוצאות.

והעניין הוא לא שרון אברהמי שפוטר לפני למעלה משנה. העניין הוא מה זה אומר עלינו, אם מאמן בלי "שם" לא יכול לשרוד יותר מסיבוב אחד, למרות שהוא עושה עבודה הרבה יותר טובה ממאמן עם שם, ומוניטין, ותדמית של מאמן בכיר ומוח כדורסל ומה לא.
הקהל שלנו לא מוכן ולא יהיה מוכן לקבל אף מאמן שהוא לא בעל "שם" ו-"תדמית" של מאמן בכיר, ולא ייתן שקט לשנייה לאף מאמן כזה. והשילוב של הגישה הזאת עם ההנהלה שלנו הוא הרסני. התוצאה הישירה של השילוב הזה היא שאין לנו ברירה אלא לקבל כל פעם קיסר אחר, שחושב שהוא הגיע אלינו מהאולימפוס, שיקבל שכר מופקע, יבחר רק את השחקנים שנוח לו וכיף לו לאמן בחסות ההנהלה האימפוטנטית שלנו שלא מסוגלת להציב גבולות, עד הכישלון הבלתי נמנע.

כל מילה.

מסכים, הכישלון בבניית הסגל הוא גדול יותר ולמען האמת הוא גם סוג של גורם לבעיה שאני ציינתי.
אבל עדיין אני חושב שנעשה לפרנקו חסד שהדעה הרווחת היא שהוא נכשל בבניית הסגל ופה זה נגמר, זה לא קרוב להיגמר.
אפילו מסגל כזה אפשר להוציא יותר, אם לא בניצחונות אז לפחות בגישה ויכולת.

אברהמי היה חייב להיות מפוטר (מה הוא עשה מאז, אגב?),
זה לא סותר את זה שפרנקו הרבה יותר גרוע ממנו והיה צריך לעוף מזמן (אמרתי מתי, בראיון על אלן)

כל מילה.[/quote

אי אפשר לנסח את זה טוב יותר. תענוג לקרוא, מצער עד כמה שאתה צודק.

והקרדיט מגיע כמובן ליובל.

בניכוי העצבים, בגדול יובל צודק בכל מילה

חושבים להביא שוב זר חמישי...
וטוני גפני אולי פצוע
https://sports.walla.co.il/item/3150007

מת להבין את ההיגיון בזר חמישי:
אם מושיבים בחוץ את מקי או האוורד אז בוא נעיף אותם כבר
ואם רושמים חמישה זה בכלל השיא כי גם ככה פרנקו ימשיך לתת דקות לא מוצדקות למנקו ולמקי אז למה שעוד שחקן לא יקבל מספיק?
+ פרנקו נכשל ב3 מ4 זרים ובהחתמת ישראלי היחידה שלו, הוא בטח לא צריך לבחור עוד זר

ההגיון בזר חמישי הטא שבשלב הזה של העונה תשלם לזר שתשחרר משכורת מלאה, ואחרי סוף אפריל אי אפשר להחליף זרים. אז למה לא להחזיק זר שמשכורתו משולמת כגיבוי לפציעות

כל מילה של יובל.
יש קונספציה מיושנת שתפקידו העיקרי של מאמן זה עבודת אימון "קלאסית". בניית סכימה התקפית, מציאת פתרונות הגנתיים, הכנה למשחקים וכו'.
זה נכון במקומות שבהם משחקים ומנהלים כדורסל ברמה גבוהה. במקומות שבהם לכל קבוצה יש שחקנים ברמה גבוהה, עבודת אימון נכונה יכולה לתת לך את האדג' על פני קבוצות אחרות. במקומות כאלה גם לרוב המאמן לא באמת בונה את הסגל לבדו.
בליגת העל שלנו המצב הוא שונה. שחקן אחד זה לרוב כל ההבדל בין קבוצה שמתמודדת על אליפות לקבוצה שלא מגיעה לפלייאוף. במציאות הזו, החשיבות של בניית קבוצה ומערכת היחסים עם השחקנים יותר חשובה מכל דבר אחר.
שרון אברהמי לא מאמן גדול, רחוק מכך, אבל הוא מאמן חסר אגו. אז הוא יביא שחקנים שכבר הצליחו בארץ והוא יתן לשחקנים כמו נייט יד חופשית על חשבון ההרמוניה הקהוצתית או איזה בולשיט אחר.
המחסור הזה באגו מספיק בשבילי על מנת להעדיף אותו על פני שאר "גאוני הכדורסל" שעברו פה בשנים האחרונות.

לא מובנת לי ההערצה לאברהמי.
מדובר במאמן חלש, שאלמלא הגעתו של נייט היינו בסכנת ירידת ליגה. הכדורסל שלו היה מדכא. סיוט היה לראות משחקים של הפועל. הוא נכשל בקדנציה הראשונה שלו בהפועל כשלא הצליח להעלות אותנו ליגה עם התקציב הגבוה ביותר. גם היום לא נראה שהוא כזה עילוי שקבוצות בליגת העל רודפות אחריו.

פרנקו, לו היה מקבל את הסגל של אברהמי, היה להערכתי מוציא ממנו יותר. הבעיה עם פרנקו היא הקיבעון שלו וחוסר היכולת שלו להודות בטעויות.

רק תיקון עובדתי - לא היינו עם התקציב הגבוה ביותר בקדנציה ראשונה שלו בהפועל.
(גם הלכו לו שני שחקני חמישיה בפלייאוף כולל אחד משני הזרים, אבל מי שלא חושב שקשה להתגבר על כך, לא אצליח לשכנע אותו)

איזה שקרן עלוב. פשוט משקר לאוהדים בפנים. השוק מפוצץ בשחקנים מאוד איכותיים.
אבל עם גלן רייס וטוני מיצ'ל (שסיים עונה מעולה בג'י-ליג) אי אפשר להסתדר, וקייסי פריית'ר (הזר הכי טוב באוסטרליה בשנתיים האחרונות שחתם היום באיזו קבוצה אלמונית ביוון) לא בעמדה, ודוראנד סקוט (שעל יד אחת אפשר לספור את כמות הזרים שהצליחו אצלנו יותר ממנו) לא מספיק טוב ולא מעניין אותנו.
אז אחרי שפוסלים מראש את כל השחקנים הטובים, נשארים רק עם שמות מביכים. "זה החוכמה". רק מקי לא מביך.

בושה וחרפה. באמת.
מי קונה את החרא הזה? גליל וראשון מסוגלים להביא זרים טובים ורק אצלנו מגיעים שמות מביכים?