פורום השדים האדומים

גפני היה חלש גם בעיני.
קפץ בקטע הזוי על קמפטון ואפשר לו סל ועבירה, עוד פעמיים קפץ לחסום ללא שום סיבה ונתן להרצליה ריבאונד התקפה קל.
הוא שחקן מאוד אקטיבי שתמיד מוצא איך לתרום, אבל הסך הכל לא היה משהו.

אין כמוכם, הרובוט והצל שלו. אתם האוהדים הכי טובים בעולם.
היחידים ששמחים כשאנחנו מנצחים והיחידים ששומרים על פרופורציות כשאנחנו נראים כמו תחת.

כל כך שונים ומיוחדים.

חלילה אני צל של המצא"ר ימ"ש.
פשוט בחיי לא ראיתי אוהדים שנהנים יותר כשהקבוצה שלהם מפסידה כמוכם.
אלפקה, כי הוא בן אדם כזה.
ואתה מסיבה לא ברורה.

הצל, תוכל לצטט הודעות שלי שמהם הצלחת להבין שאני שמח שאנחנו מפסידים?
מסקרן אותי ניתוח האישיות שלך.

ככה זה מרגיש מההודעות שלך.
אתה הרבה יותר פעיל ושמח שהקבוצה (ובמיוחד רמי) נכשלת

אם אני הצל, אז המצא"ר הוא סאבלימינל?

ככה זה מרגיש מההודעות שלך.
אתה הרבה יותר פעיל ושמח שהקבוצה (ובמיוחד רמי) נכשלת

אם אני הצל, אז המצא"ר הוא סאבלימינל?

אבל הצמד הוא סאבלימינל והצל.
חשבתי שתהיה יותר חד.
נגיד היית קורא לנו R2D2 ו-R2D3
או המצא"ר ועוזריו
משהו רלוונטי יותר, מאכזב מצדך.

יש סיכוי שתמות משברון לב ?

אותו סיכוי שמר קיפוד ישלח פרחים לרמי כמחווה של רצון טוב

הצל, עזוב אותך מלנהל את הפורום.
תתמודד בבחירות ואני מבטיח לעשות שוב חברות בעמותה ולהצביע לך.

אין לי טענות לפרנקו על ניהול משחק חוץ מהעובדה שמקי היה על המגרש יותר מדי. זה גם לא ענין של חמישיה זו או אחרת. אם מישהו חושב שאם היינו עולים עם חמישיה שונה זה היה נראה אחרת הוא הוזה.
זה ענין של גישה מחורבנת שאתה עלינו למשחק הזה. גישה של יהירות וזלזול שנובעת כנראה מהנצחונות האחרונים.
כשעולים למשחק וחושבים שננצח גם אם לא נתאמץ זה מה שקורה.
אין לנו קבוצה שיכולה לזלזל באיזושהי קבוצה בליגה. אנחנו יכולים לנצח כל קבוצה אבל גם יכולים להפסיד לכל קבוצה. אבל בשביל לנצח אנחנו צריכים לעבוד קשה בכל משחק מהדקה הראשונה.
ברגע שנקלוט את זה ננצח והרבה. אם לא נמצא את עצמנו מפסידים גם לנס ציונה וחיפה.
זו העבודה הכי חשובה של פרנקו השנה.
ברור שעם שחקנים אחרים במקום מקי והאוורד זה היה הרבה יותר קל, אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים להשקיע גם בלעדיהם.

Sent from my ONEPLUS A3000 using Tapatalk

גם ספיגת הנקודות קשורה לכישרון וליכולת לא פחות מאשר לגישה.
כשיש לך שחקן כמו מקי שנראה כמי שגמר את הסוס, וכבר לא יכול להזיז את הרגליים, אתה תספוג הרבה נקודות בלי קשר לגישה ולהכנה. שילוב של שחקן קטן פיזית שגם לא יכול להזיז את הרגליים זה אסון הגנתי שקשה להתחמק ממנו (ע"ע תמיר בלאט, טיילור באטל, אפיק ניסים).
כשהסנטר שלך הוא שחקן הגנה מזעזע, שומר פיק-אנד-רול נוראי שכל פעם שהוא יוצא מטר לעזור לוקח לו אחר כך שעה לחזור, שלא מכסה שטחים או קווי מסירה או מקשה באיזשהו אופן על הגארד היריב, לא יכול לעשות סוויץ' ולשמור בפרימטר בלי שזה ייגמר בסל ו/או עבירה (ובניסיון למנוע את הסיטואציה הזאת אנחנו חוטפים המון סלים מחיפויים עליו), לא חוטף או חוסם או מביא איזשהו אלמנט של חיפוי הגנתי או מראה אקטיביות וניסיון להפריע ליריב, לא מנסה לחסום אף זריקה וכשהוא בצבע כל ליי-אפ שנזרק לסל שלנו הוא uncontested כאילו יש שם אוויר, יורד בזחילה להגנה, אתה תספוג הרבה נקודות בלי קשר לגישה ולהכנה.
ואם שחררת את הריבאונדר היחיד בקבוצה לטובת סנטר שלוקח 3 ריבאונד הגנה למשחק, אז קבוצות יחגגו עלינו בריבאונד התקפה, וגם כשתעשה עבודה הגנתית טובה והיריבה תחטיא אז יהיו לה נקודות מהזדמנות שנייה.

אי אפשר לפטור הכל ב"השחקנים לא נלחמו מספיק". יש בעיות מקצועיות מהותיות - גם בהגנה (למעשה לא פחות מאשר בהתקפה) - שרצון, לחימה, הכנה, ריכוז וכו' לא יעזרו.

במשחק האחרון חטפנו מלא נקודות מהזדמנות שניה ושלישית של הרצליה
אמנם יש להם את אדריאן שהיה מצוין, אבל עד שהוא שפך קצת לאגר ברבע האחרון, לא הצלחנו לעצור אותו בכלל
הדבר הטוב היחידי שהאוורד עשה איתו היה הטראש טוק ברבע הרביעי שקצת הוציא אותו מאיזון.
ועדיין, הייתי מחליף את מקי הרבה לפני הווארד.

בשולי הדברים, איזה נעליים מוזרות יש לאדריאן. לא החלטתי אם מגניבות או לא.

בדיוק להפך. כלומר, אם מסתכלים על המשחק הזה נקודתית, אז כנראה החוסר באנרגיות זה מה שהכריעו את המשחק אתמול.

אבל לחשוב שהפיתרון לזה, ולצערי זה גם מה שפרנקו חושב ובערך הדבר היחיד שהוא אומר בראיונות שלו, הוא לדרוש בכל משחק 100% מבחינת אנרגיות, ריכוז, מוכנות וכל אלמנט מנטלי אחר, לא יביא לכלום. כי זו דרישה לא ריאלית ופשוט ריקה מתוכן. אין קבוצת ספורט בעולם שמסוגלת לזה או למשהו שקרוב לזה. נפילות מנטליות לאורך העונה זה לא רק טבעי, אלא בלתי נמנע. הרי אין קבוצה שלא רוצה לתת את המקסימום בכל המשחקים, אין מאמן שלא מנסה להחדיר בשחקנים שלו מוטיבציה ואנרגיות וריכוז לפני כל משחק. אם זה היה אפשרי אז היינו רואים את כל הקבוצות נותנות 100% בכל משחק, אבל זה לא קורה.

אז כן, במשחק נקודתי יש לפעמים קבוצה שרוצה ונלחמת יותר וקבוצה שפחות ולפעמים זה מכריע את המשחק, אבל לאורך זמן (והכי חשוב - בעיקר במאני-טיים) הדברים האלה מתאזנים, ומה שמכריע הוא הכישרון. לכן הפיתרון הוא לא ניסיונות חסרי תכלית לגרום לקבוצה לרצות ולהילחם יותר מהיריבה (משהו שכל קבוצה מנסה לעשות, משהו שכל מאמן מנסה לגרום לשחקנים שלו לעשות), אלא לשפר את רמת הכישרון בקבוצה (וספציפית - להחליף שני שחקנים מזעזעים בשני שחקנים טובים), כך שגם בימים שהריכוז והרצון לא שם (שוב - משהו שקורה לכל קבוצה), יהיה לנו כישרון להסתמך עליו.

תסתכל על חולון כדוגמה. קבוצה שזורקת זין כבר חודשיים. לא נלחמת, לא שומרת, לא כלום. גם השחקנים וגם המאמן אגב. אבל פשוט יש להם כישרון בטונות כדי לחפות על זה כל משחק. לא משנה שהם לא שומרים, שהם מגיעים שאננים לכל משחק, שהם נרדמים תוך כדי משחק, שהם לא עושים התאמות, שהמאמן שלהם מעלה הרכבים הזויים, תמיד בסוף הם מנצחים רק כי הם יותר מוכשרים ואי אפשר לעמוד בקצב הקליעה שלהם 40 דקות. והכל בהובלתו של גלן רייס שהוא בעצמו גדול זורקי הזין שמשחק ומתנהג כמו בשכונה ועדיין מפרק את כל הליגה בהליכה כי הוא כל כך פאקינג מוכשר.

וזה גם לא שמה שמאפיין את הקבוצה שלנו הוא בעיות הגישה והרצון על פני הכישרון והיכולת - להפך. מילא היינו קבוצה מוכשרת אבל כזאת שבאופן עקבי לא נלחמת, לא שומרת, מפסידה לקבוצות פחות מוכשרות. במקרה כזה הייתי אומר שהחלפה של שחקן חלש לא תעזור כל עוד הגישה לא תשתנה. אבל זה לא המקרה אצלנו. מבחינת רצון ולחימה, לאורך העונה כולה, אפשר לומר שאנחנו אפילו מעל הממוצע. הבעיה האמיתית והמהותית היא שני זרים גרועים מאוד, שמגבילים מאוד את הקבוצה. איתם אי אפשר לנצח לאורך זמן ואי אפשר להגיע רחוק. זה מה שצריך ואפשר לפתור.

גם האמירה שאנחנו יכולים לנצח כל קבוצה ולהפסיד לכל קבוצה (עוד משהו שפרנקו בעצמו אמר יותר מפעם אחת) היא אמירה ריקה מתוכן. היא נכונה בערך לכל קבוצת מרכז טבלה בליגה כלשהי על הפלנטה. הרי כל קבוצה יכולה לנצח ביום טוב קבוצה טובה ממנה, וביום רע להפסיד לקבוצה חלשה ממנה. אז כל קבוצת מרכז טבלה יכולה ביום טוב לנצח את קבוצות הצמרת וביום רע להפסיד לקבוצות התחתית. אין באמירה הזאת כדי להצביע על איזושהי יכולת מיוחדת, איזושהי פוטנציאל יוצא דופן שגלומים דווקא בקבוצה שלנו. אני אגב חושב שספציפית במקרה שלנו, גם הנסיבות שבהן ניצחנו את מכבי וירושלים היו חריגות (את מכבי ניצחנו 48 שעות אחרי שהם ניצחו אותנו במשחק החשוב יותר, ואת ירושלים ניצחנו כשהם היו פצועים מאוד), ובנסיבות "רגילות" אני מתקשה לראות אותנו מנצחים אותן גם ביום טוב שלנו. כל עוד זה הסגל שלנו, אנחנו נישאר קבוצת מרכז טבלה טיפוסית - שביום טוב יכולה לנצח קבוצות צמרת וביום רע להפסיד לקבוצות תחתית, ולאורך זמן לא באמת יכולה להגיע רחוק.