השחרור של ניבינס אחרי פחות משבוע רק ממחיש את הביזיון, אבל כמובן שהביזיון היה בעצם הבאתו. אפילו לא מדובר במקרה של שחקן שנתן תפוקה בעבר, בדיוק חוזר מפציעה ומהמרים על כך שהוא יחזור כמו שצריך. הוא כבר חזר מהפציעה בצורה הכי גרועה שאפשר ובכל זאת הביאו אותו. זאת פשוט רשלנות מקצועית שהביאו שחקן כזה באמצע העונה.
זה גם כישלון נקודתי, אבל זה גם כישלון מערכתי שהחתמה של כזה שחקן, שלדעתי אף קבוצה בלאומית לא הייתה מביאה, עוברת במועדון, רק כי המאמן רצה אותו משום מה. שחקן כזה היה צריך להיפסל על הסף. ברגע שרואים את הרקורד הבריאותי שלו ומה הוא עשה מאז שהוא חזר מהפציעה האחרונה, הוא היה צריך להיפסל על הסף, באותו רגע. מזה ועד אשכרה להחתים אותו, יש מרחק גדול מאוד, שכל כולו כישלון של המערכת.
וזה מתחבר לעוד מקרים מתחילת העונה שבהם הייתה התנהלות מקצועית לא תקינה, שלא היו קורים עם דינמיקה יותר בריאה של מאמן-הנהלה. מתחילת העונה פרנקו עושה מה שבא לו בלי שום בקרה מצד ההנהלה. היום זה כבר משחק שישי רצוף שאנחנו עולים עם שלושה זרים. יש פה איזו מין זחיחות של פרנקו, כאילו אנחנו כאלה גדולים שאנחנו יכולים לתת פור לליגה ולעלות עם שלושה זרים. ואם השחקנים ימלאו אחר ההוראות המדוקדקות של שלו בכל פוזשן אז זה ינצח לנו משחקים, ולא נזדקק לארבעה זרים. אז כמובן שאנחנו לא כאלה גדולים, וזה לא עובד. ובכלל, כל ההקרבה של הקבוצה על מזבח מאט הווארד והכשירות שלו. ממתי קבוצה בסדר הגודל שלנו, שמחזיקה בסגל לא רחב מדי ורושמת ארבעה זרים, שמה את כל העונה שלה על הולד ומחכה לפחות סיבוב שלם לזר, שהוא לא כוכב גדול (זה גם האוהדים הגדולים ביותר שלו יגידו), לא העוגן של הקבוצה ולא שחקן שאי אפשר לוותר עליו? גם ניבינס היה מראש שחקן על תנאי. כולם על תנאי. גם ג'ף על תנאי. רק זה שפצוע, מי יודע מתי הוא יחזור, איך הוא יחזור ומתי שחקן פציע כמוהו ייפצע שוב - הוא לא על תנאי. וכמובן כל הסיפור עם ג'ף אלן. מתוך שלושת הזרים שכן יש לנו, פרנקו מרשה לעצמו לשרוף בתקשורת את זה שמחזיק לנו את כל הצבע מתחילת העונה. זה היה מעשה שלא ייעשה, וברור שהוא גם לא היה עושה את זה בשום מועדון אחר. אני מניח שבהנהלה רתחו מזעם על מה שפרנקו עשה, אבל הם יכולים לבוא בטענות רק לעצמם. רק בהפועל, שבה פרנקו קיבל סמכויות של קיסר בערך, שמחליט בלעדית על כל דבר שקשור למועדון, הוא מרשה לעצמו לעשות את זה.
והסיפור הזה הרי לא חדש. רמי הדר, דני פרנקו, קטש, מאמנים שהיו פה והרשו (במקרה של פרנקו מרשה) לעצמם הרבה יותר מדי, קיבלו החלטות ועשו מהלכים לא סבירים ולא לגיטימיים בעליל (בין אם מקצועיים או בהתנהלות שלהם), רק כי ההנהלה נתנה להם מרחב תמרון שאפשר את זה. היחיד שהתנהל ומתנהל אותו דבר בכל מקום, בהפועל או בכל מועדון אחר, זה אדלשטיין, ובגלל זה במכבי הוא החזיק בדיוק חודשיים ובשאר הזמן הוא נשאר בבית. אבל שאר המאמנים שהם אנשים שפויים בנפשם, מתנהלים בסופו של דבר כמו שמאפשרים להם להתנהל. וכשהם אימנו בחיפה, בירושלים ובאילת, הם לא הרשו לעצמם רבע מהדברים שהם הרשו לעצמם אצלנו. קטש באילת לא היה מעז (או לא היה יכול) להוציא מהטופס את השחקן הכי טוב שלו (דוראנד סקוט) במשחק קריטי שחרץ את גורל העונה, או לבנות קבוצה בצורה הזויה כמו שהוא עשה בתחילת העונה השנייה שלו. אם רמי הדר היה דורש בחיפה להעיף שני שחקנים מרכזיים שלו בעיצומה של העונה, ג'ף רוזן בכלל לא היה עונה לו לטלפון. פרנקו לא היה מעז לשרוף ככה שחקן בתקשורת על הראש של ההנהלה בירושלים, וגם לא להתנהל ככה עם סגל השחקנים. בהפועל נתנו לקטש ורמי הדר להתרסק ואז פיטרו אותם. זאת לא הדרך להתנהל מול מאמן, וזה חשף את קלישאת ה"חופש למאמן" במערומיה. היא לא נכונה, היא לא בריאה, והיא לא מביאה הצלחות.
היה את הניסיון כביכול למנות מנהל מקצועי, אבל מעבר לכך שבירנבוים הוא לא האיש המתאים, מנהל מקצועי זה פשוט לא הפיתרון. מנהל מקצועי הוא עוד דמות מקצועית, שהעבודה שלו קצובה בזמן (כמו שראינו עם בירנבוים), שהוא בסך הכל חולק את הסמכויות של המאמן, שמגיע עם השקפות משלו, וגם צריך לדאוג למקום שלו במועדון. לא שזה חיסרון ושמנהל מקצועי זה דבר רע, אבל זה לא פיתרון לבעיה שקיימת אצלנו. בסופו של דבר, למי שיש אחריות על מצב המועדון, למי שמנהל את כל העסק הזה, למי שצריך לבחון את מצב המועדון בפרספקטיבה רחבה יותר ושונה משל מאמן או דמות מקצועית כלשהי, למי שנמצא הרבה שנים במועדון ולא צריך לדאוג למקום שלו, למי שיותר חשוף לאוהדים ועם העולם שמחוץ למועדון, צריכה להיות יותר שליטה על הדברים. אין תחליף לדבר הזה, זה לא קיים אצלנו וזו הבעיה המקצועית הכי מובנית במועדון.
|