hapoel15 כתב:
שורה תחתונה, חבל שהמצתים לא פגעו לפניני ולאלכסנדר בראש.
פה איבדת אותי, יכול להיות שאחרי זה כתבת הרבה דברים חשובים ונכונים אבל במשפט האחד הזה חשפת את עצמך ואת כוונותיך האמיתיות.
זה לא נכתב בלהט הרגע, זה נכתב שעתיים שלוש אחרי שהמשחק כבר נגמר (בניצחון שלנו יש לציין) ומבחינתך חבל שהאירוע לא נגמר בפגיעה פיזית באחד או יותר משחקני היריבה.
אני במקומך הייתי שואל את עצמי עכשיו מה זה בדיוק אומר שאני נמצא בעמדת מיעוט (גם באשכול הזה וגם בקהל הרחב) ובודק את עצמי.
אגב, להביא דוגמאות מכל מיני מקומות אחרים, ולהגיד שככה זה תמיד היה (רמז - זה לא) זאת ממש לא סיבה טובה להצדיק התנהגות כזאת בהווה או בעתיד, אם רוב הקהל מתנגד לזה ורק קומץ קטן חושב שזה לגיטימי להתנהג ככה אז אוי ואבוי לרוב הזה אם הוא יישב בשקט רק בגלל ״שזה תמיד היה ככה״.
דבר אחרון, מבחינתי זה לא מתחיל בזריקת החפצים , זה מתחיל בחימום למשחק שבמהלכו רוב הזמן מוקדש לקללות ושירי שינאה ליריבה , ומשמעותית פחות לעודד את הקבוצה שלנו.
ראבאק, לצעוק ״חולון מלשינים״ (איזה גברים אנחנו עם השיר הזה, יאללה) האולם רועד, אבל בשירי שחקנים? דממה, ובקטע הזה אני בא בטענות לכלל הקהל ולא לאולטראס.דוקא בקטע הזה לרוב השפוי יש השפעה , אם במקום להצטרף דוקא לקללות ולשנאה תיהיו בשקט כשיורדים על חולון, אבל בשירי שחקנים תוציאו את הגרון , זה גם יעביר לאולטראס את המסר שאנחנו בעיניין של עידוד ולא של שנאה.
גם זה אגב, לא איזה פנטזיה בלתי אפשרית, זה הרי היה כבר ככה, תמיד היתה יריבות תמיד היו עקיצות (וגם קללות) אבל גם תמיד עידוד חיובי לקבוצה שלנו היה עדיפות ראשונה.
בעשור האחרון אנחנו רואים יותר ויותר מצבים בהם דוקא השינאה והאלימות מקבלים קדימות על העידוד והאהבה ולראיה בה המשפט בציטוט שאיתו התחלתי את המונולוג הזה.
זה פשוט מביש לראות מה ניהיה מאיתנו.