פורום השדים האדומים

אמרו. גם אני לא האמנתי למשמע אזניי.

אכן אמרו.
הייתי בחוץ - לא היה ולא נברא.

לא נהמו לו, צעקו עליו כאילו הוא אשם במשהו. הבנאדם עם עין נפוחה ושבר בארובת העין, וצועקים עליו... פיגור אמיתי. נהמות לא היו ואפילו לא משהו דומה.

כולם פה יצאו מפרופורציה.
בסגל הנוכחי, בלי וויליאמס וטאקר ועם ליונס על רגל אחת, זה מה שאנחנו שווים. אנחנו באמת לא שווים יותר מלחטוף 30 הפרש ממכבי ו-15 במחצית השנייה נגד אשדוד. אני לא מבין למה מישהו חושב שאנחנו שווים יותר מזה.
הראש של ירושלים במשחק נגדנו היה בולנסיה והם לא באו לנצח, כשקבוצה לא באה לנצח ולא נלחמת אז אפשר לכפר על פערי כישרון, אבל מול כל קבוצה סבירה ומעלה שבאה לנצח זה מה שאנחנו שווים בסגל הזה.

מכבי קבוצה ריבאונד חלשה מאוד וזו נקודת התורפה העיקרית שלה אפילו בליגה, אבל אתמול ההפרשים בסייז ובאתלטיות בכל עמדה על המגרש היו עצומים, המאבק בריבאונד היה כל כך חד-צדדי שזה לבד אפשר להם לדרוס אותנו.
בכל עמדה היה להם יתרון של בין 5 ל-10 סנטימטר.
אוחיון ומקל מול בלאט וליונס.
סילי ולנדסברג מול רביב.
סמית' ופניני מול בנקס.
ראד מול מתן.
אייברסון ואלכסנדר מול האוול וגינת.
לא רק שלא יכולנו לקחת ריבאונד התקפה, לא היה אפילו את מי לשלוח לריבאונד התקפה, אז אחרי כל החטאה שלנו כל הגארדים שלהם יכלו לרוץ קדימה במקום לסגור לריבאונד ולשים שלשות במעבר.
ואז גם אם הם החטיאו הם לקחו ריבאונד התקפה עד ששמו סל. אי אפשר לנסות לשחק כדורסל ככה, זה לא כוחות במובן הכי מילולי. הם פשוט לקחו לנו כל ריבאונד מעל הראש.
הם ניצחו 49-24 בריבאונד וזה נתון שמבטיח תבוסה של 25-30 הפרש, ולא היה לנו איך להתמודד איתם יותר טוב בריבאונד.

אז כן, היה אפשר להילחם יותר, להשתמש יותר בעבירות (היה די בולט שאנחנו לא משתמשים בעבירות בגלל שעלינו עם סגל של שבעה שחקנים, למרות שעדיין היינו חייבים לעשות יותר עבירות כדי לעצור אותם), לצמצם את הטעויות כמעט לאפס, לשמור על ריכוז וקור רוח ולא להישבר. גם אלמנטים לא מקצועיים כמו לחימה וריכוז, שלכאורה תמיד אפשר להביא אותם למגרש, הם דברים לא פשוטים בכלל לביצוע, בעיקר בנחיתות כזאת, ולא תמיד מצליחים בהם גם אם רוצים (אחרת כל קבוצה הייתה נלחמת ומשחק חכם ומרוכז ולא נשברת בכל משחק, ועובדה שזה לא קורה). וגם ככה זה היה נראה אולי קצת יותר טוב, אבל זה היה קרב אבוד מראש.

מכבי הנוכחית לא קבוצה גדולה, אבל היא עדיין מקום ראשון בליגה, ובניגוד לכל מיני משחקים נגד גלבוע והרצליה המשחק הזה מבחינתם חשוב כמו משחק יורוליג (ובעצם עכשיו אפילו יותר כי הם איבדו עניין ביורוליג) והם מתייחסים בהתאם. וכשהם מקבלים אותנו במצב כזה, ובאים לדרוס, עם החלאתיות הרגילה שלהם (שני ב"ס כשהם מובילים 30 הפרש + כדור לפרצוף. הקבוצה היחידה בעולם שמתחילה לשחק מלוכלך כשהיא מביסה), תבוסה זה תרחיש מאוד ריאלי שגם לא תמיד תלוי בנו.
וזו גם ממש לא פעם ראשונה שיש תבוסה כזאת או דומה. עונה שעברה עם אברהמי חטפנו 30 הפרש ו-116 נקודות. עונה לפני זה עם קטש היה הפסד עלוב ב-17 הפרש. עונה לפני זה עם אדלשטיין הייתה תבוסה ב-32 הפרש בהרכב חסר כמו אתמול, אבל גם דרבי אחר כך היה 25 הפרש במחצית הראשונה ורק בגארבג'-טיים הורנדו ל-15. ואחרי כל משחק התגובות היו דומות. השחקנים סמרטוטים, לא באו להילחם, המאמן התבטל וכו'. כשאלה הבדלי הרמות ואנחנו באים במצב לא טוב ומכבי רק מחפשים לדרוס, זה קורה. אין מה לעשות.

זה גם לא פרודוקטיבי, שבירת הכלים הזאת. באמת לא היה פה משהו חריג מעבר לכך שבאנו בסגל לא תחרותי ונשברנו בתחילת המשחק. אני מקווה שנשכיח את המשחק הזה מהר, חשוב מאוד לנצח את קריית גת בשבוע הבא ושוויליאמס וטאקר יחזרו.

כולם פה יצאו מפרופורציה.
בסגל הנוכחי, בלי וויליאמס וטאקר ועם ליונס על רגל אחת, זה מה שאנחנו שווים. אנחנו באמת לא שווים יותר מלחטוף 30 הפרש ממכבי ו-15 במחצית השנייה נגד אשדוד. אני לא מבין למה מישהו חושב שאנחנו שווים יותר מזה.
הראש של ירושלים במשחק נגדנו היה בולנסיה והם לא באו לנצח, כשקבוצה לא באה לנצח ולא נלחמת אז אפשר לכפר על פערי כישרון, אבל מול כל קבוצה סבירה ומעלה שבאה לנצח זה מה שאנחנו שווים בסגל הזה.

מכבי קבוצה ריבאונד חלשה מאוד וזו נקודת התורפה העיקרית שלה אפילו בליגה, אבל אתמול ההפרשים בסייז ובאתלטיות בכל עמדה על המגרש היו עצומים, המאבק בריבאונד היה כל כך חד-צדדי שזה לבד אפשר להם לדרוס אותנו.
בכל עמדה היה להם יתרון של בין 5 ל-10 סנטימטר.
אוחיון ומקל מול בלאט וליונס.
סילי ולנדסברג מול רביב.
סמית' ופניני מול בנקס.
ראד מול מתן.
אייברסון ואלכסנדר מול האוול וגינת.
לא רק שלא יכולנו לקחת ריבאונד התקפה, לא היה אפילו את מי לשלוח לריבאונד התקפה, אז אחרי כל החטאה שלנו כל הגארדים שלהם יכלו לרוץ קדימה במקום לסגור לריבאונד ולשים שלשות במעבר.
ואז גם אם הם החטיאו הם לקחו ריבאונד התקפה עד ששמו סל. אי אפשר לנסות לשחק כדורסל ככה, זה לא כוחות במובן הכי מילולי. הם פשוט לקחו לנו כל ריבאונד מעל הראש.
הם ניצחו 49-24 בריבאונד וזה נתון שמבטיח תבוסה של 25-30 הפרש, ולא היה לנו איך להתמודד איתם יותר טוב בריבאונד.

אז כן, היה אפשר להילחם יותר, להשתמש יותר בעבירות (היה די בולט שאנחנו לא משתמשים בעבירות בגלל שעלינו עם סגל של שבעה שחקנים, למרות שעדיין היינו חייבים לעשות יותר עבירות כדי לעצור אותם), לצמצם את הטעויות כמעט לאפס, לשמור על ריכוז וקור רוח ולא להישבר. גם אלמנטים לא מקצועיים כמו לחימה וריכוז, שלכאורה תמיד אפשר להביא אותם למגרש, הם דברים לא פשוטים בכלל לביצוע, בעיקר בנחיתות כזאת, ולא תמיד מצליחים בהם גם אם רוצים (אחרת כל קבוצה הייתה נלחמת ומשחק חכם ומרוכז ולא נשברת בכל משחק, ועובדה שזה לא קורה). וגם ככה זה היה נראה אולי קצת יותר טוב, אבל זה היה קרב אבוד מראש.

מכבי הנוכחית לא קבוצה גדולה, אבל היא עדיין מקום ראשון בליגה, ובניגוד לכל מיני משחקים נגד גלבוע והרצליה המשחק הזה מבחינתם חשוב כמו משחק יורוליג (ובעצם עכשיו אפילו יותר כי הם איבדו עניין ביורוליג) והם מתייחסים בהתאם. וכשהם מקבלים אותנו במצב כזה, ובאים לדרוס, עם החלאתיות הרגילה שלהם (שני ב"ס כשהם מובילים 30 הפרש + כדור לפרצוף. הקבוצה היחידה בעולם שמתחילה לשחק מלוכלך כשהיא מביסה), תבוסה זה תרחיש מאוד ריאלי שגם לא תמיד תלוי בנו.
וזו גם ממש לא פעם ראשונה שיש תבוסה כזאת או דומה. עונה שעברה עם אברהמי חטפנו 30 הפרש ו-116 נקודות. עונה לפני זה עם קטש היה הפסד עלוב ב-17 הפרש. עונה לפני זה עם אדלשטיין הייתה תבוסה ב-32 הפרש בהרכב חסר כמו אתמול, אבל גם דרבי אחר כך היה 25 הפרש במחצית הראשונה ורק בגארבג'-טיים הורנדו ל-15. ואחרי כל משחק התגובות היו דומות. השחקנים סמרטוטים, לא באו להילחם, המאמן התבטל וכו'. כשאלה הבדלי הרמות ואנחנו באים במצב לא טוב ומכבי רק מחפשים לדרוס, זה קורה. אין מה לעשות.

זה גם לא פרודוקטיבי, שבירת הכלים הזאת. באמת לא היה פה משהו חריג מעבר לכך שבאנו בסגל לא תחרותי ונשברנו בתחילת המשחק. אני מקווה שנשכיח את המשחק הזה מהר, חשוב מאוד לנצח את קריית גת בשבוע הבא ושוויליאמס וטאקר יחזרו.

לגבי המחסור באתלטיות, אנחנו לא קבוצה אתלטית אבל גם לא סבלנו יותר מדי מנחיתות אתלטית עד עכשיו העונה, כשהיינו בסגל מלא.
אין לנו פריקים אתלטים אבל אנחנו גם לא קבוצה כבדה במיוחד (כמו שהיה לפני שנתיים עם גייטס, שולדבראנד ואובאנון, למשל).

אינדיבידואלית, ליונס אתלט סביר פלוס, בנקס אתלט סביר (לא קרוב למה שהוא היה לפני כמה שנים לצערי אבל עדיין סביר), טאקר אתלט סביר, וויליאמס אתלט טוב יחסית לגובה שלו.
היחיד שמהווה חיסרון זה האוול, שהוא גם משחק אקסלוסיבית מתחת לטבעת, גם מהווה אפס איום חסימה בתור סנטר, והוא גם לא מספיק ארוך וזריז כדי לשמור מחוץ לצבע. הוא אמור לחפות על זה עם עליונות בריבאונד ומניה בטוחה בצבע, אבל כרגע הוא בעיקר נראה כמו סמרטוט וזו בעיה גדולה.
הבעיה היותר גדולה באתלטיות היא אצל הישראלים שלנו שהם לא אתלטים אפילו יחסית לישראלים בקבוצות האחרות. רביב עוד בסדר, אבל מתן שגם ככה אנדרסייז לא מסוגל לקפוץ סנטימטר והוא משחק רק על הקרקע, תומר אתלט בינוני (אבל מפצה על זה בחוש ריבאונד) ובעיקר בלאט שהוא בור עצום ולא נראה כמו שחקן כדורסל מקצועני.

אבל עדיין, כשאנחנו בסגל מלא עם וויליאמס וטאקר, אנחנו נראים בסדר בגזרה הזאת, או לפחות לא נותנים לחסרונות לבוא יותר מדי לידי ביטוי. לא חונקים קבוצות באתלטיות ולכן גם קשה לנו לשמור קבוצות על סקור נמוך, אבל בריבאונד אנחנו שולטים בדרך כלל או לפחות מתמודדים טוב, וגם במשחק מעבר אנחנו לא בנחיתות בדרך כלל.
לעומת זאת, כשאנחנו משחקים כמו אתמול עם שלושה גארדים נמוכים על המגרש מול שני גארדים גבוהים ועוד סמול פורוורד של שני מטר, מתן מול ראד והאוול וגינת מול אייברסון ואלכסנדר אז באמת אין לנו מה למכור.

מוטב לא להאמין לחדשות הספורט (גם מוטב לא לצפות, אבל אם אתה כבר צופה, קח בחשבון שעובדים עליך).

יובל, אני מסכים עם מה שכתבת. אבל אני חושב שעדיין, גם 30 הפרש יש דרך לחטוף. בעונה הראשונה בליגת העל הפועל הפסידה דרבי ב-19 הפרש. תבוסה (דרבי פניני-שולדבראנד), הפועל לרגע לא הייתה באמת קרובה, אבל לפחות שיחקה כדורסל. הייתה רעה, לא ברמה של מכבי, אבל שיחקה. תנועה בהתקפה, שחקנים לקחו זריקות נורמליות. יודע מה? עזוב רגע את ההגנה. כי אני מסכים עם מה שכתבת. בוא נדבר על ההתקפה. הזריקות שתמיר, מתן, האוול ועוד ועוד העיפו אתמול לטבעת הן חסרות אחריות. ולא זריקות של לחץ זמן, אלא פשוט זריקות שהושלכו לטבעת כאילו זה איזה משחק לא חשוב והפכו למתפרצות בצד השני.
אותי זה יותר מטריף מאשר ריבאונד שראד לוקח על הראש של גינת, כי מה לעשות - יש לתומר נחיתות בסיסית באתלטיות מולו. זה שבנקס על המגרש וליונס ופתאום מישהו אחר מעיף שלשה או זריקה מחצי מרחק אחרי 8 שניות זה מרגיז מאוד. זה לא משהו שצריך לקרות וזה לא קשור להבדלי רמות - אלא רק לגישה. (ואגב, רואים את הזריקות האלה גם במשחקים אחרים. שחקנים צריכים להבין שזה שהם קצת פנויים לא אומר שהם צריכים לזרוק לסל)
עם שאר הדברים אני מסכים. היו המוני דרבים כאלה. יודעים מה? בעונות הכי טובות של הפועל היא חטפה תבוסות כאלה ביד אליהו. תחזרו לעונת 2003/4 לסדרת הגמר. שני המשחקים ביד אליהו היו יותר גרועים מהמשחק אתמול. בעונה של קרלון היה דרבי בבית העליון שהיה יותר משפיל מהדרבי אתמול. זה קורה בכל עונה, ועדיין, מרגיז.

יש גם דרך להפסיד, ועם כל העניין של החיסורים, אין שום סיבה שאחרי שאדון דווין סמית' הבנזונה מעיף לצוף כדור לפנים, שהשחקנים שלנו לא יתחילו להתלכלך גם ולתת קצת פייט, ופאולים חזקים. מה ההתבטלות וההתרפסות המסריחה הזאת בפני הכלבים האלה? למה אדון פניני ומקל עושים חגיגות עליכם ולא ימצא השחקן האחד עם קצת כבוד לעצמו ולמועדון שישיב להם קצת קרב? אפשר לחשוב מה זה משנה, גם ככה היה 30 הפרש כבר, ונראה לי זה חלק אדיר ממה שמפריע לאוהדים, מילא בקטע המקצועי עם כל הבעיות המובנות וכו', אבל ההתרפסות והנרפות האלו מרתיחות.

עם כל הכבוד לניתוחים המקצועיים, מה שהיה חסר אתמול בראש וראשונה זה לב ונשמה. איך שלא תהפכו את זה, אין שום הצדקה בעולם לטיילת שהייתה אצלנו בהגנה, לנרפות ולרכות, למשחק חסר האחריות והאנוכי בהתקפה. ויתרו על המשחק לפני שהוא התחיל וזה מה שמרתיח.

מבחינה מקצועית, פערי התקציב דנים אותנו לנחיתות תמידית (למעט הבלחות נקודתיות פה ושם) אבל אין שום סיבה בעולם שבסעיף הרצון והלחימה מכבי יגברו עלינו. זו בושה וחרפה ושם תירוץ מקצועי לא יכסה על זה.

אומר זאת כך, יונית:
לא יכול להיות שבסוף משחק האוהדים יהיו יותר נוטפי זיעה מהשחקנים.

צודק במאה אחוז. מה שמטריף בדרבים העונה, זה שלכולם אנחנו עלינו ישנים, ומכבי עלו בטירוף.
אין שום סיבה מקצועית לזה שהדרבים פחות חשובים לנו מאשר למכבי, וזה כולל את הדרבי הראשון בבית תחת אברהמי, שבדיוק כמו אתמול, נתנו להם להמטיר עלינו מטח שלשות מטורף, כולל 3 שלשות של פניני מיד בהתחלה, מה שגמר את המשחק תוך חמש דקות (ואני יודע שכאילו חזרנו).
מקצועית - יש לנו בעיה קשה עם מכבי, בעיקר בגלל שאנחנו דומים אליהם אבל מוכשרים פחות. גם הפועל וגם מכבי עם מלא כישרון בהתקפה, עצלים, ולא אתלטים מספיק. אבל הם עדיין יותר אתלטים וקולעים יותר טוב. הם קולעים הכי הרבה בליגה ואנחנו מקום 2, כך שאין פה עניין כמו מול קבוצות אחרות, שמצליחות לכפות על מכבי משחק קשוח, שבו הם קורסים. אין לנו את האפשרות הזאת, בסגל השחקנים הזה, מה שהופך את המשחקים בינינו לתחרות קליעה.

לגבי הדר - היתה כנראה החלטה שכדי להימנע מניצול היתרון האתלטי שלהם באחד על אחד, לבוא לעזור בכל מצב בטראפים/דאבל טים.
אחרי 3-4 שלשות הוא היה חייב לרדת מהעניין. להבין שזה לא יעבוד היום, ופשוט להישאר בהגנה של אחד על אחד, גם אם יחפרו עלינו בדרך לשתי נקודות מתחת לסל. זה עדיף על מופע השלשות וההאלי-הופים שהגנת העזרות הביאה עלינו.

מעולם לא התגעגעתי לג'ף אלן כמו שהתגעגעתי אליו אתמול.

טאקר יחזור כל-כך מהר? לפי דובי פיק זה ממש לא בכיוון:
http://www.one.co.il/Article/16-17/2,62 ... ml?ref=rss

כמובן.
הרי אם אפשר שיהיה מנחוס מרובע, למה להסתפק בפחות?

הפסידה לירושלים במשחק עלוב וכדורסל מזעזע, איך הובסנו והובכנו על ידי הקבוצה הזו.