https://www.facebook.com/sefi.ovadia/po ... 4459189658על החזרת גופות המחבלים ותקרית החייל בחברון.
ההחלטה של ראש הממשלה לא להשיב גופות מחבלים נוגעת לפי שעה לגופה אחת בלבד- זו של המחבל שנורה בראשו בתקרית בחברון מהשבוע שעבר. החלטה תמוהה משתי סיבות:
1. מדיניות החזרת הגופות הוכיחה עצמה ככזו שמרגיעה את השטח ומפחיתה פיגועים. מה קורה כשלא מחזירים גופות? סוכות האבלים לא מתפרקות, הערים והכפרים הפלסטינים מוצפים באווירה לאומנית, השטח חי את האינתיפאדה ומפגעים חדשים נולדים.
2.הגופה שעליה נתניהו בוחר לעשות את סיבוב הפרסה היא הגופה שישראל הייתה מעדיפה לשכוח כמה שיותר מהר ואילו הפלסטינים ואויבי ישראל יעדיפו לדבר בה ולהפכה לסמל. נותר לקוות שהאופייסד בו בנט וליברמן הותירו את נתניהו ביחס לחיבוק החייל היורה לא הביא את ראש הממשלה לקבל החלטה הנוגדת את הקו ההגיוני והנכון בו דבק עד הערב בכדי לזכות במהרה בנקודות הבייס שאבדו בימים האחרונים .
עכשיו בואו נדבר על הסיבה או נכון יותר מבול הסיבות שבגינן ישראל הייתה מעדיפה לשכוח את גופת המחבל מחברון. הנה תיאור המקרה כפי שעולה מתחקיר האירוע שערך מחט כפיר בו ביום בו התרחש הפיגוע.
חמישי בבוקר, שני מחבלים פלסטינים מתקרבים כשבידיהם סכינים לעמדת חסימה של צה״ל בחברון. בעמדה כח של שניים קצין- ממ וחייל. החייל נפצע אבל הכח הקטן פועל היטב ומנטרל את המחבלים. אחד נהרג במקום והאחר נפצע קשה מאוד לאחר שספג לא פחות משישה קליעים. אחרי הניטרול ניגש הממ( שלא נפגע) למחבלים השרועים על הקרקע ובודק את גופם לוודא שאין חגורת נפץ. הוא עושה זאת בידיו ואף הופך אותן על גבם היות ושניהם היו שכובים בטן. מאחד מהם(המחבל שנורה אחכ בראשו) הוא אף מרחיק את הסכין שהסתתרה בין הארץ לבטנו.
כעבור שש דקות מגיעים לזירה המפ והחובש( שהפך מאז גיבור ישראל ) המפ פוקד על החובש לטפל בפינוי החייל שנפצע בפיגוע, הוא מסייע בהעמסתו על האמבולנס וכעבר חמש דקות נוספות כלומר 11 דקות מרגע הפיגוע מתחילה התרחשות הירי:
החייל מסיר את הקסדה ומעבירה למשמורת לחייל אחר בכח כדי לירות בנוחות במחבל הפצוע, דורך את הנשק ומטווח קצר יורה בראשו של המחבל להפתעת שני מפקדיו הממ והמפ ששואלים אותו לפשר המעשה. תשובתו: מי שבא לפגוע בחבריי מגיע לו למות.
הקצינים מבינים שמדובר במעשה פסול ומדווחים למעלה וכעבור שעות ספורות( לפני פרסום סרטון בצלם) נערך תחקיר בשטח שמבוצע על ידי מחט כפיר, שם הוא שומע על ההסבר שהעניק החייל לירי. מה שהוא לא שומע בשום שלב מהחייל זה החשש מפני חגורת נפץ ולא הכחשה לדבריו בפני הממ והמפ.
המחט מבין שמדובר באירוע חמור וכך מתגלגל הדבר לפצר שמורה על חקירת המצח, שוב הרבה לפני סרטון בצלם. השר בנט מכיר את הפרטים הללו הוא יודע שגרסת חגורת הנפץ נולדה רק בשלב החקירה הוא יודע שבכירי צה״ל ושהבט הגיבו בחריפות כי הכירו את פרטי תחקיר המחט ולא בגלל סרטון בצלם ולא בעקבותיו. איך הוא ידע? כי הוא שמע זאת באופן אישי מפיו של הרמטכל בישיבת הקבינט האחרונה השבוע. ובכל זאת גם הוא וגם ליברמן( שאולי לא מכיר עד הסוף את הפרטים) הופכים החייל לגיבור . החייל הזה לא גיבור ועליו לעמוד לדין, הוא גם לא רוצח, בוודאי לא מבחינה משפטית מהסיבה הפשוטה שבגופו של המחבל כבר פגעו שישה קליעים וסופו היה למות גם אלמלא הירי לראשו, נתיחת הגופה צפויה להוכיח זאת. לא על הגופה הזאת תפארתנו וחכם לשחררה ולא להופכה לסמל שיבאיש ריחו של צה״ל שמלבד התנהגות החייל לאורך כל הדרך תחקר ללא טיוח את המקרה כיאה לצבא מוסרי וללא עזרת בצלם.
לפי שעה יעלון ואיזנקוט נותרים לבד בצריח מול כל העולם: הציבור שדמו רותח מול בנט ליברמן ויתר שרי הימין. מראש הממשלה מותר לצפות לקו אחראי ומוסרי, לא לספינים מזיקים של גופות. מצופה ממנו לדבוק באמת שידועה לו ולהסביר אותה לציבור גם אם ליברמן ובנט מנסים לעשות עליו סיבוב. זו מנהיגות.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
