Noam כתב:
התייחסת להרבה נושאים אז נלך לפי הסדר, אבל בלי מספרים כי התגובות הממוספרות האלה מחליאות אותי.
לגבי עניין היהדות והיסטוריה סביב א"י, אין ספק שהיו כאן יהודים, בכמות מסוימת, לאורך כל התקופה. אבל לעניין האיחוד, קודם כל הבעיה לא הייתה של היהודים אלא של היהודים מיבשת ספציפית (עם ובלי קשר, לא צריך לדעת תנ"ך בשביל לדעת שבין אברהם אבינו שנולד באור כשדים ובין סבא שלי שנולד בברסלאו (גבול גרמניה-פולין) ספק אם יש קשר היסטורי כלשהו). השאיפה היא דבר מאוד נחמד, אבל ככל שתהיה חזקה (והיא לא הייתה בכלל) ומגובה בסיפורי עם למכביר, אתה לא יכול לבוא ולכפות אותה על המציאות. מה שאני עושה הוא בדיוק ההפך מללכת אחורה בזמן. אני הולך בדיוק לנקודה שבה הסדר במזה"ת הופר, ומפנה את האצבע כלפי מי שהפר את הסדר, ,ובעיקר כלפי מי שעודד את ההפרה מאחורי הקלעים. אם תסתכל על דברים בקונטקסט של ימינו, החלק היותר מעשי של הימין הקיצוני (או יותר נכון, הימין האמיתי, זה שהוא לא כנופיות יואב אליאסי) לא סופר בכלל את הציונות. מבחינתם מה שחשוב הוא א"י השלמה, והם יעדיפו לגור בחברון בכלל אזרחיה מאשר לגור ב67 במדינה יהודית. אני מזהה חלק מהרעיון הזה גם בעמדות של אופיסר ברבריידי, וכמובן שאני הרבה יותר מכבד אותן מאשר את הציונות. כמובן שאני לא מסכים כלל וכלל, אבל דעות לא נמדדות בכמה הן תואמות את אלה שלי, אלא במדד האמת העצמית שלהן.
בעניין ההגדרה העצמית, קלעת פה עוד לעוד נקודה נורא מעניינת. בראיית העולם שלי, אם אני צריך לבחור 3-4 יסודות עליהם החברה צריכה להישען, הגדרה עצמית יהיה אחד מהם. התפיסה שלי בעניין (ובהרבה אחרים) היא ליברלית קיצונית, על גבול הליברטריאנית. כל קבוצה שרוצה הגדרה עצמית צריכה לקבל אותה, במגבלות מינימליות שאפרט בהמשך (אני יכול גם להסביר, אם אתה רוצה, למה זה לא עומד בסתירה למה שאמרתי קודם על היהדות והציונות). אני בז לערכים כמו פטריוטיות וערבות הדדית (כמובן, בקונטקסט הלאומי. ערבות הדדית אחד כלפי השני בתור אנשים שנולדו בצלם אנוש היא דבר שאמור להיות אלמנטרי), לכפיית זהויות ולהקרבה למען הלאום. מדינה מטרתה לשרת את אזרחיה ולא שהאזרחים ישרתו אותה, וברגע שזה קורה (אהמ ישראל אהמ) צריך לעשות בדיקה לגבי הכיוון שהמדינה הולכת אליו וזה שהיא אמורה ללכת אליו. גם מבחינה מעשית, הפתרון היחיד שיש לי שבו לדעתי אפשר להחזיק את חבית חומר הנפץ הזה בצורה מאוזנת הוא פתרון כולל פירוק האזור לגופים כמה שיותר קטנים. מסגרת אחת כללית (אפשר לקרוא לה מדינה אחת לצורך העניין), וחלוקה לאזורים קטנים של משילות עצמית. הפתרון הוא לא רק להפריד אותנו מהפלסטינים, אלא גם להפריד אותנו מעצמנו. וההגבלות שדיברתי עליהן, הן בדיוק שההגדרה העצמית שלך (או החופש, באופן כללי. בעיניי הגדרה עצמית היא נגזרת של חופש) לא באות על חשבון אחרים. וכאן בדיוק נופלת הציונות.
ובדיוק כאן מתחיל גם הדיון על הבדלנות. בעיניי לפחות, בדלנות ושאיפה לעצמאות הם ערכים ראויים להערצה. קבוצה בדלנית היא קבוצה שבחרה סט של ערכים שבעיניה הוא חשוב, והיא רוצה להפריד את עצמה משאר החברה ככזאת ששומרת על אותם הערכים, וזה רעיון ממש נשגב בעיניי. להסתכל על היהודים באירופה כקבוצה סגורה ולהאשים אותם בגזענות שהייתה כלפיהם זה ממש "תסמונת האישה המוכה".
אפשר לצורך העניין לעשות הקבלה מעניינת שכולם כנראה יתחברו אליה, והיא הפועל. הרי ברור לכולכם שאנחנו לא כמו כולם. אנחנו הפועל, הם השאר. לטוב ולרע. כשאנשים מתווכחים על השלט "לא מייצגים את ישראל", למשל, הם בכלל לא מבינים את שורש העניין ומה מוביל לויכוח. הבדלנות שלנו כמועדון וכאוהדים באה לידי ביטוי בשלט הזה בצורה ממש ברורה. חוסר תמיכה בישראליות באירופה, הכפירה בשבטיות סביב מכבי ביורוליג (עוד לפני שזה נהיה מיינסטרים), זה הכל קשור לאותו הנושא. והאולטראס, לצורך העניין, הוא גורם מוביל מאוד קיצוני שאפילו שלרוב אני מסכים איתו לעתים הוא פועל בצורה הרסנית.
אבל עזוב את הפועל, יש לנו נושא לדבר עליו. אני לא מסכים שהאיסלאם הוא הבעיה העיקרית, הבנת אותי לא נכון. האלימות היא דבר שחובק את העולם, היא לא נחלת האיסלאם בלבד. משחר ההיסטוריה, איפה שהיה כוח היו מאבקי כוח והייתה גם אלימות וזה כנראה ככה יישאר. אדום נחמד תיאר את הנושא בצורה מרשימה מאוד באחד מהגלגולים הקודמים של הדיון, כשכעסת עליי שאני משווה בין צה"ל וחמאס. האלימות, אם היא אלימות צבאית או אלימות גרילה, אין בה המון הבדל. להתפוצץ בתוך אוטובוס או להפציץ בניין מגורים גובה את אותו "מחיר אזרחי", ואני מנתק את הקונטקסט של שתי הפעולות. העניין הוא, שבתור האימפריאליסט הבכיר במגרש יש למערב (ולציונות כשלוחה שלו) את הפריבילגיה להגדיר את האלימות האיסלאמית כ"טרור" ובעצם להפוך את האלימות שלו נגד אותם "כוחות טרור" לנעלה יותר.
בדיוק בגלל ההגדרה הגסה והלא מדויקת הזאת, נופלים תחת אותה קטגוריה שני גורמים שונים במהות כמו חמאס והמדינה האיסלאמית. על השני אני לא ארחיב כרגע, כי הוא פחות קשור לנושא (הוא כן קשור לאימפריאליזם בצורה כלשהי, אבל בדרך אחרת), אז נתייחס לחמאס, בהקשר לפתרון האפשרי.
מצד אחד, ברור שיש מגמת הקצנה מארגון לארגון, ואני חושב שיש הבנה אפילו בממשלת ישראל שהדרך להשיג איזושהי יציבות, גם אם זמנית, היא לשמר את חמאס ולהישאר בפורמט של סבבי ההסלמה (שמשרת את הממשלות בשני הצדדים), כי אחרת יכול להיות שכבר בכלל לא יהיה עם מי לדבר.
אבל מצד שני, אני לא כופר בחמאס בתור הגורם שנבחר ע"י הפלסטינים לשלוט (והוא נבחר, בבחירות, איך שלא תסובבו את זה), את הרעיון הזה של לכפות מנהיגים על הפלסטינים אני אשאיר לשמאל הציוני ולמנגנוני אוסלו. ובסה"כ, אם תנכה את כל הצהרות השמד והנאומים מלאי הפאתוס של הנייה, תגלה למרבה ההפתעה שלטון שעומד בהסכמים באמינות הרבה יותר גבוהה מאשר ממשלת ישראל (לפחות ב6.5 שנים שעברו מאז שחגגתי 16, אני מרשה לעצמי להטיל ספק בתודעה הפוליטית שהייתה לי לפני). לכן, כשיבוא הבוס שיתחיל לעשות כאן סדר באמת (כי הצעה אמיתית מהצד שלנו לא תבוא), אני מאמין שחמאס לא יהיה זה שיפוצץ את העסק.
אבל לצערי בהסתברות לא נמוכה שלפני שזה יקרה פשוט יגיע הפיצוץ שממנו כבר אי אפשר יהיה לחזור לשום דבר.
אני מסכים עם הרבה ממה שכתבת,
גם אני מאמין שכל אדם צריך להיות חופשי לבחור את דרך חייו ומעשיו (כל עוד זה לא פוגע באחרים) ובהחלט בתקופה הרלוונטית שבה הוחלט על הארץ, חלוקתה לקנטונים והנהגת משטר דומה לזה שנהוג כיום בשוייץ היה יכול לפותר את מרבית הבעיות (שפשוט לא היו נוצרות).
אבל כמו שנאמר, אבות אכלו בוסר ושיניי בנים תכהינה, ואנו נמצאים היום במקום ובמצב די דפוק,
מבחינת הממשלה שלנו, המצב כרגע הוא הכי טוב שאפשר, מצד אחד אפשר להמשיך את מדיניות ההפחדה המביאה רבים להצביע ולמוך בה ובכך להשאיר אותה בשלטון, כשמהצד השני (ואני הולך להיות קצת מגעיל), יהודי שנרצח בדקירה פעם בשלושה ימים בממוצע זה מחיר ששוה לשלם (במיוחד שרוב הדקירות נעשות בשטחים הכבושים/ ירושלים) עבור התמיכה הזו.
האיבה והפחד של ישראלים רבים (בצדק או שלא, הכל בעייני המתבונן) היא עמוקה מידי מכדי שתהיה כאן הסכמה שניתן לסמוך על הפלשתינאים.
מה שאני שומע מיותר ויותר חברים שלי מהצד השמאלי של המפה (שלא לדבר על הימני), הוא שרובם ככולם רוצים להגיע להסכם, אבל כזה שמגביל שדה תעופה/נמל ועם אמצעי פיקוח אחרים (ההגדרה שלי : בית סוהר ללא סוהרים) לכמה שנים קדימה, אני באופן אישי לא ממש חושב לרגע שהפלסתינאים יסכימו לזה (ובצדק מבחינתם).
גם התקווה שלי שלעולם ימאס מהקקי פיפי שלנו עם הפלשתינאים כבר נמוגה, לצערי הרגשתי היא שלעולם כבר נמאס מאיתנו (משני הצדדים) והוא רואה את כל הנושא כקוץ בתחת (ביחוד שחצי מהקוץ מחזיק בנשק גרעיני), נכון, זה לא נעים כשהוא רוצה לעצור רגע ולשבת לנוח (ואז הוא גם מוציא איזה גינוי או נו נו נו..), אבל בתכלס, חוץ מקצת אי נעימות אפשר להמשיך ולחיות עם זה (כי בסופו של דבר מבחינת העולם כל עוד נהרוג פה ושם אחד את השני ונשאר בגגון שלנו, זה אמנם לא סבבה אבל זה הרע במיעוטו).
והיות ואני לא ממש מאמין שבעתיד הנראה לעין יקום בעל בית אמיתי בקרב הפלסתינאים, ואני ממש לא רוצה להיות בזמן הפיצוץ הגדול הבלתי נמנע
אז אני דווקא כן בעד התנתקות חד צדדית (גם לגבולות 67 המקוריים אם צריך) אמיתית (אני גם בעד בניית חומה למניעת כל קשר בין העמים). (רק שאם לאחריה יהיה ירי לכיוונו, זכותינו תהיה להגיב בכל אמצעי העומד לרשותינו ונמצא לנכון)
אז בעצם מסתבר שעל 90 אחוז מהנושאים אנחנו מסכימים. שני העניינים היחידים הם עניין ההנהגה של הפלסטינאים, והפתרון שאתה מציע. כמו שאמרתי קודם בעניין ההנהגה, אני חושב שישראל לא יכולה לבקש הנהגה פרגמטית ונוחה יותר מאשר צמרת חמאס. בסופו של דבר, חמאס מייצג את דעת הרחוב הפלסטיני גם בעזה וגם בגדה, זה ארגון שמרגיע את השטח כשצריך להרגיע ומבעיר אותו כשצריך להבעיר, ובעיקר ארגון שאפשר להגיע איתו להסכמים וגם לעמוד בהם (מה שנקרא, "מילה של גבר"), וכל התקופה שמאז עופרת יצוקה (כולל) ועד היום היא עדות קלאסית לזה. רוב הציונות המוחלט היא חבורה של אידיוטים שטופי מוח, אז ממשלת נתניהו יכולה להפר את הבנות עמוד ענן, לגרור את כל האזור למלחמה, לחזור להסכם זהה כמעט לחלוטין להבנות עמוד ענן ולהאשים בכל מעגל האידיוטיזם הזה את חמאס, ואנשים אוכלים את זה. האמת? הם אוכלים לוקשים הרבה פחות מתוחכמים. אבל אתה למרבה המזל בן אדם שמסוגל לראות את המציאות כמו שהיא, אז אחרי שמנערים את כל הבולשיט מסביב אולי תגיע להבנה שכן יש פרטנר בצד השני, ושהבעיה היא שאי אפשר לבצע בכלל הסכמים בגישת ה"נשחרר את החבל" של הציונות.
ובעניין פתרון הנסיגה שאתה מציע, גם אני וגם אתה מבינים שזה פתרון שלא יוביל לשלום. במניין התחזיות שלי זה נכלל בתוך תחזית ה"לנצח נאכל חרב".
אבל בכל מקרה, השורה התחתונה היא שכשנפתח (במהרה בימינו אמן) את הקורס "מבוא לאנטי-ציונות 1מ' ", אני חושב שאתה עומד בכל דרישות הקדם בצורה מרשימה. מעבר לזה, זה כבר ממש לא חשוב לי ימין או שמאל. לגיטימי (וחובה) לדרוש מאנשים לחשוב בהיגיון, כל עוד הם עושים את זה אין לי שום כוונה לכפות עליהם את דעתי הספציפית.