פאביו כתב:
Officer Barbrady כתב:
Noam כתב:
הבנתי.
אז אני אולי לא אדום נחמד, אבל אני אגיד את דעתי האישית, בלי כוונה להעליב או משהו.
קורה הרבה שיש לי חילוקי דעות עם אנשים, פה בפורום ומחוץ לו. ברגע שתוך כדי דיון נאמרים ביטויים כמו "עצוב לי שיהודי/ישראלי/אנערף חושב ככה" או ייחוס של כוחות זרים שמשתלטים עליך (בין אם BDS או כוחות אלוהיים כלשהם, במיוחד כשזה בא מאדם דתי), זה נורא מעצבן אותי אישית ואני מאמין שגם אחרים.
חוץ מזה שמדובר בפוליטיזציה של האמונה (לדעתי, אפשר להתווכח על זה), מדובר בכפייה של גורמים חיצוניים על דעתו של האחר. אני יהודי וישראלי ואין לי שום כוונה אישית להתכחש להם (ומרצון מלא, לא כויתור כלשהו), אבל אני לא חושב שיש להגדרות האלה או לכוחות חיצוניים או אלוהיים כלשהם סיבה להשפיע על עמדותיי באיזשהו נושא.
שני הדברים היחידים שעומדים בבסיס עמדותיי, בכל נושא, הם היותי אדם חושב ואדם חופשי, ואני מעדיף שאם יש חילוקי דעות יתייחסו לגופו של עניין ולא יתעסקו בדברים שמסביב.
מעבר לזה, אני גם משתדל להתנהג ככה גם כלפי אחרים, ואשמח אם מי מכם יעיר לי בזמן אמת כשאני לא.
אבל זאת לא החשיבה שלי, בחשיבה שלי לגורם האלוהי יש תפקיד מכריע בהתנהגות ובחשיבה של אדם. אם נקח לדוגמא את אדום נחמד- הוא מציג את עצמו כאיש שמאל ליברלי, ואז כשאני רואה הודעה שתומכת בקריצת עין בשריפה של מבנה דת, אני תוהה. הרי ברור וידוע לכולם שאנשי שמאל ליברליים מתנגדים להצתת מבנים של דת, אז למה אדום נחמד תומך בזה? הייתי מבין אם הוא היה פלשתינאי, אבל בתור יהודי זה נשגב מבחינתי, הוא הרי כתב את ההודעה הזאת בניגוד לעקרונות האידיאולוגיה שלו (הליברליים) ובניגוד ליהדותו. כאן נכנסת האמונה שלי בכוחות עליונים, ואני חושב שזה דומה להסברים אחרים שמציגים כתריגר להתנהגות של האדם (כמו כיבוש, זעם, נקמה, דכאון).
ואגב מילה קטנה על פוליטיזציה של האמונה- אני מקפיד לא לערב ימין ושמאל בענייני אמונה. מותר להיות שמאלני ומותר להיות ימני ואין לזה קשר לאמונה או לדת, עד שזה מגיע למקרים קיצוניים של פגיעה בערכי היהדות (כמו לפיד שמוביל קו נגד התורה או הימין הקיצוני שפוגע במוסר היהודי).
בלי התפלספות אלוהית ודתית : מה שנקרא בשפתנו
צ ב ו ע הדבר היחידי שמפתיע שהוא לא מגנה את האלימות,
מעבר לזה כנראה שנחמד יותר מזדהה עם הסבל הפלשתינאי מהקמת בית הכנסת על אדמתם, מאשר הסבל של היהודים (אלו שזה מאוד פוגע בהם) משריפתו,
דווקא אין כאן צביעות וזה בסדר גמור, לכל אחד יש את המעגלים שלו, רק חבל שלא כולם מוכנים להודות בזה.
או שכמו שמשיהו כתב בפייסבוק היום:
"כשאני קם בלילה וזרת רגלי ניגפת במיטה, זה מאוד כואב.
כשזרת של מישהו אחר נחבטת במיטתו, זו מבחינתי סטטיסטיקה.
אין הכוונה לומר שאני כלוא בתוך חומות עולמי האנוכי.
זרתות העולם מכונסות סביבי במעגלים קונצנטריים. אם זו הזרת של ילדי, יכאב גם לי. אם זו הזרת של חבר טוב, יכאב פחות.
לזה התכוונו חכמינו כשאמרו: "עניי עירך קודמים".
אין שום אדם בעולם שלבו רחב מספיק כדי להרגיש את כאבן של כל זרתות העולם.
אם הוא אומר שהוא חש באותה מידה כאב של זרת אהובה וכאב של זרת זרה,
זה בדרך כלל סימן שהוא לא חש כאב כלל."
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
