אני יודע שהתגעגעתם... השנה האשכול מגיע מוקדם מהרגיל, כדי שהפורום לא ימות לגמרי בפגרה.
השנה בתפריט: רכז, סמול פורוורד ושני גבוהים. 5 המלצות בכל עמדה, עם קטגוריה חדשה בשם "אם יקרה נס" לפנטזיונרים מבינינו.
אתם מוזמנים להצטרף ולהוסיף.
רכז / קומבו גארד:1. דיונטה ברטון (23, 1.86) – קומבו גארד חזק, אגרסיבי ואתלט אדיר עם שליטה מדהימה בגוף. מזכיר לי קצת את ג'רמי פארגו. סקורר גדול, חודר מצוין וגם קלעי טוב מחוץ לקשת, למרות שבחירת הזריקות לא תמיד מושלמת. גם שומר מצוין ואגרסיבי שנותן הכל בהגנה. שחקן של מאני טיים שהכינוי שלו במכללה היה Mr. Clutch. שחקן שנה שניה (שזה השוק הכי מוצלח לזרים – גם קרלון, גם ג'וש וגם סקוט היו כאלה כשהגיעו) שנכשל בעונה הראשונה בקבוצת צמרת בגרמניה שהיתה קצת גדולה עליו, אבל סיים שם את העונה. החיסרון הגדול שלו הוא ניהול משחק בינוני, אבל הוא שחקן פיק אנד רול טוב מאוד.
2. דיאנטה גארט (26, 1.96) – רכז גבוה עם קליעה מצוינת מבחוץ, וראיית משחק נהדרת. יעיל מאוד בפיק אנד רול, מסוכן גם בקליעה גם במסירה וגם בחדירה. מנהיג על המגרש. שחקן שקצת התפספס באירופה אחרי עונת רוקי חלשה, ומאז מדלג בין הדי ליג לתפקידים שוליים ב-NBA. לא אתלט גדול אבל שחקן אלגנטי, חכם, טכני, עם יכולת אישית גבוהה. אני מאוד מאמין בו וביכולת שלו להוביל קבוצה.
3. מליק וויינס (24, 1.87) – נתתי את השם שלו גם בעונה שעברה, והוא עדיין רלוונטי. גארד מהיר וחזק, שטס את המגרש. אגרסיבי מאוד בשני צדי המגרש, בולדוג אמיתי. קטלני במשחק המעבר, שזה דבר שמאוד חסר לנו השנה. קבלת ההחלטות שלו לפעמים שנויה במחלוקת, והוא קלעי לא יציב מבחוץ, אבל הוא שחקן שיכול להצליח באירופה אם יקבל הזדמנות ראויה. היה לו חוסר מזל שמנע ממנו לפרוץ עד עכשיו.
4. לארי דרו (25, 1.88) – ארז היה קורא לו "רכז טהור". שונה מאוד בסגנון מהקודמים. בן של המאמן לארי דרו (אחד העוזרים של בלאט בקליבלנד). פליימייקר אמיתי שמחפש קודם כל את המסירה, ומריץ מצוין את הפיק אנד רול. קולע טוב מבחוץ וחודר סביר, אבל לא סקורר באופי ולא נוטה לקחת על עצמו יותר מדי בהתקפה. יכול להתאים אם סקוט נשאר, פחות מתאים אם מביאים 3 שהוא שחקן משלים ואז חייבים גארד יותר סקורר.
5. מארק ליונס (25, 1.85) / ג'וש סלבי (24, 1.91) – שני כישרונות על, עם יכולות אישיות בשמיים. אתלטים אדירים, סקוררים מחוננים שיכולים לעשות סל בכל דרך אפשרית, ומעל שניהם מרחפים כל מיני סימני שאלה שקשורים לאופי. אבל גארדים כאלה מנצחים משחקים, וזה מה שהיה חסר לנו בעונה שעברה במשחקים צמודים. לא בטוח שהם בטווח המחירים אחרי העונה האחרונה, אבל אם כן הייתי קופץ עליהם. לרכזים אמריקאים יש הרבה פחות אופציות מאשר גבוהים (כי במדינות אסיה ודרום אמריקה, שמשלמים כסף גדול לזרים, לוקחים כמעט רק אמריקאים גבוהים, וגם בחלק מהמקומות באירופה יש קצת סטיגמה לגבי רכזים אמריקאים) ולכן אולי יש מצב להביא אותם.
בקטגוריית "אם יקרה נס": טריקו ווייט (25, 1.96) - שחקן כמעט מושלם לארץ, אתלט על עם קליעה ברמה גבוהה. פרח תחת קטש באילת בסוף העונה שעברה, אחרי תקופה לא קלה שעבר בתחילתה. השנה נתן עונה בינונית בקבוצה בינונית ברוסיה הקרה, ואולי בסיטואציה מסוימת הוא יסכים לחזור לחום של הארץ ולידיים המחבקות של קטש, אם כי לא סביר שיהיה במחירים שלנו (עונה שעברה דרש סביב 150 אלף דולר). אבל כאמור, לגארדים אמריקאים יש פחות אופציות מלגבוהים, אז אולי.
סמול פורוורד:1. דוראנד סקוט (25, 1.94) – לדעתי חייב להשאר, אין כאן שאלה. מי שרוצה לשחרר אותו כנראה שכח כמה זרים כושלים עברו פה בשנים האחרונות (זולים ויקרים כאחד), וכמה טוב סקוט היה בתקופה שהקבוצה יחסית תפקדה. נכון שהוא לא תמיד הכי אינטליגנטי או אלגנטי על הפרקט, אבל עם היעילות וההקרבה שלו אי אפשר להתווכח.
2. קרלון בראון (25, 1.95) – עבר פציעה קשה, אבל אם הוא מוכן לחזור לעונת שיקום, הייתי לוקח עליו את ההימור בלי לחשוב פעמיים. אם לשחרר את סקוט, אז בשבילו. מספיק טוב כדי להיות סופרסטאר גם אם האתלטיות שלו קצת נפגעה. מוכן לקבל אותו גם כרכז.
3. ברנדון פול (24, 1.93) – שחקן מוכשר מאוד וחבילה התקפית שלמה. חזק, מהיר ואתלט גדול, קליעה טובה מבחוץ, מוביל כדור טוב לעמדה. מוטת ידיים ענקית מאפשרת לו לשחק יותר גבוה מהגובה שלו (כמו סקוט). היתה לו שנה ראשונה קשה אחרי הקולג' ב-2013/2014, חתם בקבוצה מרוסיה שחתכה אותו (תחנה ראשונה רעה מאוד לרוקי) ואז גם נפצע. העונה חזר לעניינים בדי ליג. יכול להיות שיחוק גדול בליגה שלנו.
4. אדוניס תומאס (22, 1.98) – כישרון ענק שלקח החלטה רעה לצאת מוקדם מדי לדראפט אחרי שנתיים במכללות, לא נבחר ונתקע בשנתיים האחרונות בדי ליג. הוא היחיד ברשימה שהוא יותר 3-4 לארץ מאשר 2-3, שחקן חזק ואתלטי עם סגנון משחק פיזי. שיפר מאוד את הקליעה מבחוץ, ובשנתיים האחרונות הוא אחד הקלעים הטובים בדי ליג. יכול לשמור בארץ כמעט על כל עמדה (עמדות 2-4 בטוח). שחקן עם תקרה גבוהה שיכול להגיע לרמות הגבוהות באירופה.
5. קים אינגליש (26, 1.96) – נבחר מקום 44 בדראפט 2012, ומאז לא מצליח לתקוע יתד בשום מקום. עבר 4 קבוצות בצרפת ואיטליה בשנתיים האחרונות ולא ממש הצליח באף אחת מהן, אולי קצת קפץ מעל הפופיק עם בחירת הקבוצות, אבל בליגה שלנו הוא יכול לפרוץ. אינגליש הוא שחקן מהז'אנר של לארי אובנון ואנתוני גודס, קלעי טבעי ושחקן חכם וסולידי עם יכולת הובלת כדור, אבל בניגוד אליהם יש לו סייז לשחק 3 ואגרסיביות בהגנה, מה שנותן לו יתרון גדול.
בקטגוריית "אם יקרה נס": סקוטי הופסון (25, 2.00) – עוד הצלחה גדולה של קטש בתחום הזרים. אחרי העונה הגדולה באילת הוא חתם בטורקיה ב-2013/2014, אבל שוחרר בינואר כי המאמן לא ממש הסתדר עם סגנון המשחק האנוכי שלו. את העונה הנוכחית בילה בדי ליג, חשב שיעורר עניין בקבוצות NBA אבל זה לא קרה והוא חתם בסיום העונה בקאחה לבורל שגם שם איכזב (5.2 נק' בממוצע ב-6 משחקים). בקיצור, לא כל כך מוצא את עצמו הבחור. אבל אלא אם הוא ממש מתגעגע לקטש, סביר להניח שהוא לא במחירים שלנו.
4 אתלטי:1. קם ברץ' (Khem Birch) (22, 2.06) – שחקן שנה שניה מוכשר שעשה עונה סולידית בדי ליג, לא קיבל זימון ל-NBA, והגיע זמנו לצאת לאירופה שם הוא יכול להיות להיט. ברץ' הוא הפרוטוטייפ של ה-4 האתלטי שאוהבים באירופה – שחקן שקופץ לכל דבר באזור הטבעת בהגנה ובהתקפה, פינישר מצוין (70% ל-2 נק' בעונה האחרונה), ריבאונדר וחוסם ברמות הגבוהות. שחקן הגנה טוב מאוד שיכול גם להחליף שמירה על גארדים בהגנה, לא חזק פיזית אבל מסתדר טוב עם שחקנים בסגנון הליגה שלנו. התקפית הוא מוגבל באחד על אחד, יודע להוריד קצת כדור לרצפה אבל מעדיף לבוא בתנועה ולהיות יד מסיימת. מזכיר לי קצת את בראיין רנדל בתחילת הקריירה.
2. מתיו בריאן-אמנינג (27, 2.06) – שחקן בריטי ממוצא גנאי, שמבחינה פיזית נראה כמו שחקן NBA לגיטימי (2.06 עם מוטת ידיים ענקית וניתור מפלצתי), אבל איכשהו לא ממש מיצה את הכישרון עד עכשיו. אחרי כמה עונות בינוניות באירופה, בעונה האחרונה הוא היה ה-MVP של הליגה המקסיקנית (בשנים האחרונות דונטה סמית ואייק אופייבו הגיעו לכאן עם התואר הזה), ובימים אלה מככב ברפובליקה הדומיניקנית. קבוצה שתשתמש בו נכון תקבל פינישר קטלני בפיק אנד רול ובמתפרצות, שמשנה זריקות בהגנה. החיסרון המרכזי שלו זה נטייה מוגזמת לעשות פאולים שנובעת מיסודות הגנתיים קצת לקויים, וקליעה לא יציבה מחצי מרחק שמגבילה אותו לשחק קרוב לסל.
3. כריס רייט (26, 2.01) – שחקן שאני עוקב אחריו הרבה זמן וכבר הזכרתי כאן בעבר, עוד אתלט יוצא דופן. הוא אחרי עונה בינונית באלופת פולין ולא מעוניינים בו לעונה הבאה, אז אולי יש כאן הזדמנות להביא אותו לארץ. שחקן שהוא גם נייד ואתלטי ברמות הגבוהות וגם חזק ואגרסיבי, עם קילומטראז' של כמה שנים בכדורסל מקצועני, למרות שלא הצליח לפרוץ. יש לו גם קליעה סבירה מבחוץ ויכולות לייצר לעצמו באחד על אחד, שחקן התקפה עם המון פוטנציאל.
4. אריק גריפין (25, 2.03) – גם אותו הזכרתי בעבר כשהיה סחורה פחות חמה, השנה נתן עונה גדולה בדי ליג ואולי יהיה יותר קשה להביא אותו (אבל זו העמדה שלדעתי הכי שווה להשקיע בה). אתלט על שנוגע בתקרה ורץ כמו גארד, מזכיר לי קצת את טיילר האניקאט. מטביע כל דבר באזור הטבעת, חוסם מצוין, וגם שיפר מאוד את הקליעה מבחוץ. פוטנציאל אדיר לארץ לדעתי. הוא לא ממש שחקן פנים בניגוד לשאר השמות, מעדיף לשחק בחוץ אבל קטש אוהב את ה-4 האלה שמרווחים את המשחק מבחוץ.
5. שון ג'ונס (23, 2.02) – אופציה יותר זולה, שחקן פחות מוכר שלא היה נחשב לפוטנציאל NBA (בניגוד לשמות הקודמים) כי אף אחד שם לא מסתכל על שחקן של 2.02 בלי קליעה מבחוץ, אבל אני מחזיק ממנו וחושב שהוא יהיה מציאה בליגה שלנו. מפצה על מגבלות הגובה במוטת ידיים ענקית, אתלטיות מרשימה מאוד, והמון כוח, משחק הרבה יותר גבוה מהגובה שלו. התמצאות מצוינת מתחת לסל, ידיים טובות, פינישר. גם שחקן הגנה מצוין שעושה האסל בלתי פוסק, חוסם, שחקן של קבוצה. מאוד coachable ומשתפר משנה לשנה.
בקטגוריית "אם יקרה נס": ג'וליאן רייט (28, 2.03) – הפספוס הגדול של העונה הנוכחית. היה בדיוק מה שהיינו צריכים, אבל ויתרנו עליו ומאז רדפנו סביב הזנב של עצמנו. עכשיו כבר יהיה הרבה יותר קשה להביא אותו בסכומים שידרוש לעונה שלמה. כנראה לא ריאלי.
סנטר:1. ריצ'ארד האוול (24, 2.02) – מז'אנר האדריאן יוטר. סנטר אנדרסייזד חזק ואגרסיבי עם ידיים טובות, טאץ' מחצי מרחק, משחק פנים מצוין, סקורר מתחת לסל, ריבאונדר ברמה גבוהה, משקיען בהגנה. כוכב מכללות גדול שהמשחק שלו לא מתרגם ל-NBA אבל אמור להצליח מאוד בארץ. סבל מחוסר מזל, שנה שעברה כשהתחיל להסתגל לליגה האיטלקית נפצע ושוחרר. לדעתי הוא יכול להיות ריאלי עבורנו.
2. ג'בון מקריי (22, 2.03) – עוד שחקן שנה שניה, מגיע ממכללת באפלו הקטנה יחסית שהגבוה המצטיין האחרון שיצא ממנה היה... מיטשל וואט. מקריי נחשב שם לכישרון אפילו יותר גדול ממנו (הקלעי המוביל של המכללה בכל הזמנים). עשה עונת רוקי יפה מאוד יחסית עם 14.7 בקבוצת תחתית בליגה הגרמנית. סנטר חזק מאוד, פיזי ואגרסיבי, עם ידיים ארוכות, שמביא הרבה אנרגיות משני צדי המגרש ויודע לעשות נקודות בצבע. גם הוא סקורר טוב מתחת לסל.
3. ג'וליאן גמבל (25, 2.07) – שיחק עם סקוט וריון בראון במכללת מיאמי כשחקן משני בקבוצה מלאת סקוררים. בשנתיים האחרונות מבסס את עצמו בקבוצות קטנות באירופה (16 נק' בליגה שניה בצרפת, 17 נק' בתחתית ליגה בלגית עם ריון בראון), ויש לו יכולות לתרגם את זה גם לרמות גבוהות יותר. שחקן גבוה וחזק, קצת אולד סקול בסגנון שלו, אבל יעיל מאוד עם נוכחות בהגנה ויכולת חסימה נדירה (הוביל את הליגה הבלגית בחסימות). גם אישיות צבעונית ומגניבה, היה ידוע בתור ה-photobomber של כדורסל המכללות בארה"ב (
https://www.youtube.com/watch?v=EmxOnHrTKEc). אמור להיות יחסית זול.
4. ריק ג'קסון (26, 2.06) – הבחור ששיחק כאן בגליל לפני שנתיים ונתן עונה טובה. השנה עבר עונה רעה מאוד מבחינתו, נחתך מארבע קבוצות שונות (ברוסיה, פיליפינים, צרפת ו-ונצואלה). בצרפת בכלל טענו שהוא לא בכושר ולא העבירו אותו את המבדקים הגופניים. החכמה היא למצוא את השחקנים הטובים שבאים אחרי עונה רעה ואתה יכול להביא אותם במחיר טוב ולהוציא מהם יותר, ג'קסון הוא כזה. סנטר אמיתי עם נוכחות בשני צדי המגרש, לא תמיד הכי מלוטש אבל שחקן ששווה 15 נק' ו-8 ריב' בקלות בליגה שלנו. אם הוא מוכן להגיע במחיר סביר, ואם מחתימים אותו מספיק מוקדם כדי שיעשה הכנה כמו שצריך עם הקבוצה, הוא יכול להיות החתמה טובה מאוד.
5. ג'ף אלן (27, 2.01) – אז נכון, הוא לא סנטר "אמיתי". והוא לא נוטף נתונים ופוטנציאל כמו יינסי גייטס. והוא עישן קצת ירוק (כמו כל הזרים בארץ). אבל דוקא בשלב הזה של הקריירה שלו, אחרי כל הבעיות שהיו לו בעונה שעברה, אפשר כנראה להביא בגרושים את אחד הזרים האקטיביים, האנרגטיים, המגוונים והחביבים ששיחקו פה. כזה שהאופי שלו הוא בדיוק מה שאנחנו אומרים שאנחנו כל כך רוצים בעונה הבאה. הוא לא השחקן הראשון שהייתי מביא, אבל רגע לפני שמתפשרים על איזה רוקי ב-60-70 אלף דולר אחרי ששוב מבינים שאין לנו כסף, הייתי מרים טלפון לג'ף אלן.
בקטגוריית "אם יקרה נס": דיימון סימפסון (27, 2.04) – סקורר יעיל מאוד מתחת לסל, ומפלצת מדד קבועה בליגה שלנו. נתן עונה בינונית בספרד ואולי יחזור לארץ בסוף, אבל סביר להניח שהסכומים שהוא דורש לא ריאליים עבורנו.