אדום אופטימי כתב:
אנטיגונה כתב:
כי במידה מסויימת שני הצדדים מחכים ומצפים ללחץ הזה, למרות שכלפי חוץ, לפחות הצד הישראלי, מצהיר אחרת.
שני הצדדים לא יכולים לקבל את ההחלטה לבד, והם זקוקים ללחץ הזה שידחוף אותם "ויאלץ" אותם לקבל אותה.
אין במציאות אלטרנטיבה טובה יותר שתביא לסוף הסכסוך.
לא מתווכח איתך אם אתה צודק או לא.
מנסה רק להבין את מה שאתה כותב.
במה העולם ילחץ על הפלשתינאים ? מה הפלשתינאים צריכים לעשות/לוותר ביחס למצב היום כדי להשתכנע לקבל החלטה ? איזו החלטה צריכה לקבל הרשות הפלשתינאית ?
וכשאתה מגדיר שני צדדים אני מבין שאתה מתכוון לצד הישראלי וזה בסדר אבל מיהו הצד השני ? הרשות הפלשתינאית ? החמאס ? שניהם ביחד ?
אני אתאר בהמשך לאיזה כיוון האמריקאים ידחפו.
אבל ראשית, יש פה שני עניינים שרוב הציבור הציוני מסרב להבין ולהפנים.
ההתנחלויות, הכיבוש, השליטה על עם אחר והחזקת מאות אלפים ללא זכויות פוליטיות ואזרחיות מהווים פשע מלחמה ע"י העולם. והעולם תומך בכך שפתרון צודק לסכסוך הוא שתי מדינות בגבולות 67.
ולכן, לא מדובר כאן בשתי דיעות מנוגדות לגיטימיות, כמו למשל התפיסה הכלכלית של ביבי לעומת זאת של שלי, וכביכול תפיסה אחת מנצחת ובעלי התפיסה השניה בוכים לעולם שיכפה את התפיסה שלהם.
אין שום דבר לגיטימי בפשע מלחמה.
עכשיו כמובן שהבעיה מתחילה שהרוב פה לא רואים במפעל ההתנחלות והכיבוש פשע מלחמה, כי בשבילם פשע מלחמה זה רק אם חייל מוציא משפחה מהבית וסתם טובח בהם.
זה מזכיר לי ראיון עם שגרירת ישראל באו"ם לשעבר, כאשר נשאלה מה הכי קשה היה לה להסביר.
היא השיבה שהעולם לא יכול להבין ולקבל את כל הקטע הזה של ההתנחלויות.
ומה שהיא לא מבינה זה לא שהבעיה היא בתפיסה של העולם, אלא בתפיסה שלנו שלא מבינים שזה פשע מלחמה, שבא להעמיק יותר את הכיבוש, השליטה והנישול של העם הפלסטיני, ובא למנוע כל אפשרות להסדר מדיני עתידי.
או כמו כותב טור מהימין, שאומר שהוא לא מבין איך אפשר לקרוא להם קיצוניים כי הם הרוב.
הוא לא מסוגל להבין שהדיעות השולטות כאן הן דיעות קיצוניות ולא לגיטימיות בעיניי העולם המערבי.
אז במקרה הזה, שאין תקווה ממשית שהשינוי יגיע מכאן וייפסקו פשעי המלחמה האלה, המעשה הנדרש מאזרח במדינה דמוקרטית היא לנסות לשכנע את העולם להפעיל את כל כובד משקלו על מנת לסייע להפסקת הכיבוש הזה, שעוד מעט יציין כבר 50 שנה.
הפלסטינים החליטו ללכת לבינאום הסכסוך, משתי סיבות עיקריות.
ראשית, אין להם אמון ברצון של ישראל לסיים אותו, אלא רק ברצון שלהם להמשיך בהתנחלויות ולעשות תרגילים שיגרמו לעולם להאשים את הפלסטינים.
אגב, זה כמו המסמך האחרון שהודלף לפני הבחירות, שכביכול ביבי הסכים לתת להם 90 אחוז מהשטח פלוס חצי ירושלים פלוס חילופי שטחים. איך אמר העו"ד? בהכירנו את הפלסטינים, הם היו מסרבים, אנחנו היינו יוצאים שוחרי שלום והם הסרבנים. הוא הוסיף שאם הם כן היו מקבלים את המסמך היינו בבעיה.
שנית, אין ספק שקל להם יותר שהעולם יקבל החלטה שעל ישראל לסגת לגבולות 67.
הרבה יותר קל מאשר לוותר בהסכם על זכות השיבה ולהכיר במדינה יהודית.
אין ספק שהם מבינים שהסכם טוב להם, שלא תהיה זכות שיבה בפועל, שישראל פה בכדי להישאר מדינה יהודית והכל, ועדיין נפשית קשה להם לחתום על זה כיום. לא בגלל מה החמאס יגיד, אלא גם ובעיקר מול עצמם.
ופה הם יצטרכו את עזרת העולם שילחץ וידחוף אותם לזה (גם אנחנו בדברים מסויימים).
כי עם כל הכבוד לאירופאים, הם מקסימום יוכלו לתת להם הכרה הצהרתית במדינה, ולא החלטה יישומית שתכריח את ישראל לסגת לגבולות 67.
אז מה הכיוון שארה"ב תשאף להגיע אליו?
ראשית, לא ירחק היום שארה"ב תתמוך בהחלטת או"ם שתקבע את הפרמטרים של הסכם הקבע.
ארה"ב תתמוך בנסיגה לגבולות 67 (עם אפשרות לחילופי שטחים זהים בגודלם), ירושלים בירת שתי המדינות, הכרה בישראל כמדינה יהודית, אין זכות שיבה.
תהיו מוכנים. ועם לחץ מתמיד ועקבי, שני הצדדים יגיעו להסכם כזה.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
