ציטוט:
Barak Cohen
2 hrs · Edited ·
אהלן, אני מחרתיים. היום שאחרי מחר. וכל הימים שיבואו לאחר מכן. עד ליום הבא שמישהו יחליט על בחירות לכנסת. אני הימים שבין בחירות לבחירות. הימים שבהם חיים במסגרת משטר שמדרג בני אדם לפי גזע. חיים במשטר שמכנה את עצמו יהודי, כשכל החוקים שלו לא קשורים ליהדות. חיים במשטר שמכנה את עצמו בשקר דמוקרטיה. חיים שהולכים בהם למכולת ועושים חשבון על מזון בסיסי. ולא מסתדר החשבון. חיים שלא יודעים אם בחודש הבא אפשר יהיה להישאר בדירה, לעמוד בתשלומי השכירות או המשכנתא. חיים בהם שוטר מגיע לפנות אותך מהבית תמורת שכר שקיבל מטייקון. חיים שבהם אותו שוטר מרשה לעצמו להכות, לשקר ולקחת שוחד. חיים שבהם לוקחים ילד בן 18 וכופים אותו לאבד שלוש שנים מחייו במקרה הטוב ואת חייו במקרה הרע. והכל למען קבוצה קטנה שגוזלת את הרוב. חיים בחרדה מתיבת דואר. לשם נשלחים דפי השלטון. ביטוח לאומי, רשות המסים, ארנונה, חשמל, מים - אני החיים בפחד של ״אם לא תשלם - תסתבך״. חיים בפחד ממספר חסוי. אין מי שלא מפחד ממתקשר מטלפון חסוי. זה רק מישהו מהם שמחפש לרדוף אותי. חיים של חוסר יכולת ולא חוסר רצון לשלם. אני החיים במסגרת הוצאה לפועל, ששולחת בריונים לעקל ולתפוס את הגיטרה שקניתי לילדה המוכשרת שלי. החיים בהם בגלל חוב של כמה מאות שקלים לוקחים לילדה את החלום ומצלקים אותה לנצח. החיים שבהם ערבי הוא עבריין רק כי עבר קו גבול צבאי כדי לקנות לחם ולבנה. אני החיים שמתפלאים כשהוא רוצה להתפוצץ. החיים שבהם מבקש מקלט נשלח למתקן כליאה. החיים שבהם מי שלא נכלא מרוכז בשכונות עוני, בתחנה מרכזית ובשכונת התקווה. אני החיים ברמת אביב שבה מדברים על שוויון לכולם ומזמינים משטרה מיד אם במקרה אתיופי חצה את דרך קק״ל ופלש למרכז שוסטר. אני החיים בהם אדם הנקרא רב רודף כמו נרקומן אחרי פתקים וקורא לזאת קידוש ה׳. החיים בהם אותו הרב ממלא את חשבון הבנק מתרומות עניים ; הם נותרים עניים והוא מתפלל שלא יפסיקו. אני החיים בהם תקע המשטר משוריינים בדרך לירושלים, הקים מוסדות הנצחה ואנדרטאות למיליוני מתים, מעמיד חברה לקול צופר, מעמיד חברה לקול שיר ומקדש המנון, מחייב בחוק לתת כבוד לחתיכת בד המכונה דגל ; ואותי המאמין אך ורק בה׳ מכנה עובד אלילים. אני החיים במועדון בילוי שלא מכניס לתוכו בני אדם מדרגת כהות מסויימת או חלילה מרמת כיעור ואסתטיקה בדרגה מסוימת. אני החיים שבהם כבר לא מכיר איש את שכנו בבניין. החיים שבהם החלומות קבורים, בבתי עלמין צבאיים או במינוס שפערה מפלצת בנקאית. אני מחרתיים, החיים שאחרי מחר. החיים שבין בחירות לבחירות. בימים אלה מעמדי נמוך, אבל בעוד יומיים ? בעוד יומיים ארים ראש ואתהלך בקרבכם בגאון.