עירד צפריר עושה סדר:
http://www.haaretz.co.il/sport/opinions ... -1.2559790 (הלינק למי שיש מנוי)
מאחורי הקלעים של העברת הפועל תל אביב לעמותת האוהדיםהדחת חיים רמון, מעורבותו של איש המסתורין מני ויצמן, החובות לבנקים והחדשות הטובות במינויו של בארי בן זאב. הבלוג של עירד צפריר מנסה לעשות קצת סדר בכאוס של מתחם חודורוב
הנעלם העיקרי שטרם ידוע בהסכם העברת זכויות הניהול של הפועל תל אביב מחיים רמון לידי עמותת האוהדים הוא מה המחיר שבו יוכל היו"ר בארי בן זאב להציע את המועדון לרוכש פוטנציאלי. מה שכן ברור, אחרי שנתיים וחצי של ניהול מביש מבחינה מקצועית וכלכלית בידי חיים רמון - ניהול שפגע באופן קריטי בסיכויי המועדון להירכש - עומד בראש המערכת אדם רציני ושקול שטובת הפועל תל אביב עומדת בראש מעייניו. זאת בניגוד לקודמו בתפקיד, שעשה נזק בכל תחום אפשרי ושמר על האינטרסים של אנשי הצללים שהעמידו אותו בראש הפירמידה - מני ויצמן ומשה תאומים.
המטרה המיידית והחשובה ביותר של בן זאב כעת היא למכור את המועדון. אחד המכשולים כידוע הם חובות העבר, שגרמו לניפוח תג המחיר שדרש רמון ל-40 מיליון שקל. הסכום המדויק של החובות הללו ידוע למעטים בלבד, אבל החוב העיקרי - החזר ההלוואות לבנק דיסקונט שרובץ על המועדון מתקופת רמון - ידוע לכל ומסתכם ב-12.8 מיליון שקלים. בן זאב, לשעבר משנה למנכ"ל בנק הפועלים, הצליח באמצעות קשריו במערכת הבנקאית לדחות את מועד הפירעון וכרגע ישלם המועדון רק את הריבית - סדר גודל של אלפי שקלים בודדים בכל חודש. לולא מהלך זה, היתה הפועל מחויבת לשלם לבנק באופן מיידי כ-300 אלף שקל בחודש ולא מצליחה לעמוד בתשלום המשכורות עד לסיום העונה.
הלוואות הגבוהות שלקח רמון כדי לסגור את הגירעון ולמנוע את מימוש ערבויותיו בבקרה התקציבית, יגרמו לכך שההחזר יירד בחמש השנים הבאות מתקציב המועדון, בהתאם לפריסה בתנאים נוחים שסיכם בן זאב עם בנק דיסקונט. המשמעות היא שכל רוכש עתידי שייקח את הקבוצה יהיה מחויב להפריש מהתקציב השנתי סכום שמוערך בכ-2.5 מיליון שקל בעונה, לטובת החזר ההלוואות לבנק עד שנת 2020. עם זאת, בן זאב טוען כי ביכולתו לצמצם את הבור הזה באמצעות עסקאות ברטר ואנשי עסקים שנמנעו מלתמוך במועדון בשל חוסר השקיפות של רמון.
סעיף אחר בחובות המועדון שעמו צריך הבוס החדש להתמודד הוא "הלוואות בעלים" של בעלי המניות הקטנים ומקורבים למיניהם, שמוערכות ב-7 מיליון שקל. כשלושה מיליון מתוכם ניתנו לפעילות השוטפת והחתמת שחקני רכש וארבעה מיליון נוספים שימשו לרכישת הקבוצה. בן זאב מתעקש כי הסכומים הללו לא ייצאו מקופת המועדון ולמעשה דוחק במלווים לשנות את הסטטוס של הכספים שניתנו - מהלוואה לתרומה. רוב הבעלים מוכנים לוותר על השקעותיהם, מלבד עידו חג'ג' וסיימון כץ שכרגע דורשים החזר מלא, אך מודעים היטב לקלף החדש שמחזיק בן זאב בידיו - הליכה לפירוק. תסריט כזה יוביל לכך שכולם לא יקבלו בחזרה ולו שקל מכספם, ולכן האינטרס שלהם יהיה להתפשר ולהפסיד רק חלק (גדול) מהשקעתם. מהלך כזה יאפשר להפחית באופן משמעותי את תג המחיר של המועדון.
כרגע, עד שיסדיר את העניינים מול בעלי המניות הקטנים, מחזיק בן זאב במנדט למכירת 70% ממניות הקבוצה - 20% של עמותת האוהדים שאינה דורשת לקבל בחזרה את הכסף שהשקיעה ברכישת הקבוצה ו-50% נוספים ששייכים כביכול לרמון. למה כביכול? כי בפועל הם בנאמנות אצל עו"ד יואב שניצר, מאחר ואלי טביב טרם קיבל את הכספים המגיעים לו מרמון. ההפסד בבוררות שם על אותם 50% תג מחיר של שבעה מיליון שקלים, אך כרגע אין בכוונת רמון לשלם אותם וספק אם מני ויצמן, שערב עבורו להסכם מול טביב, מתכוון לעשות זאת לפני שיימצא להפועל ת"א רוכש שדמי הרכישה שלו יוקצו לשחרור המניות מטביב. זאת גם הסיבה שוויצמן, שערב חלקית לתקציב המועדון בבקרה התקציבית, לא באמת יכול "לעזוב" בינתיים כפי שטוען הספין החדש בתקשורת, אלא אם כן ברצונו לממן את החוב של רמון לטביב מכיסו ברגע זה. יש לציין כי ויצמן כבר השקיע במועדון סכום שמוערך בכ-17 מיליון שקלים והסיכויים שיקבל אותם בחזרה נמוכים מאוד.
דמותו של ויצמן היא אחת המסתוריות ביותר עבור האוהדים וחובבי הענף שלא בקיאים במתרחש מאחורי הקלעים בהפועל. עסקן הספורט והפוליטיקה הוותיק, שבכלל מחלק את זמנו בין אמסטרדם לברלין ולפתע החל להראות את פרצופו גם במתחם חודורוב, הוזכר מעט מאוד בשנתיים וחצי האחרונות על אף היותו התורם ומקבל ההחלטות העיקרי. הסיבה לכך עד לאחרונה היתה הקשר שיצר עם הכתבים המסקרים את הפועל ועסקאות קח-תן: מידע, הדלפות ומורה נבוכים סובייקטיבי למתקשים בהבנת הטלנובלה האדומה, בתמורה לכך שלא יצוטט, לא יוזכר בפרסומים שליליים ולא יזוהה עם ניהול המועדון.
חדי עין שמו לב כיצד החל ויצמן לזכות ב"קידום" בכל הנוגע למעמדו בפרסומים אודות הקבוצה. כך, למשל, בידיעה השנתית של אתר רכילות ספורט מסוים אודות יום ההולדת של כלתו, כוכבת הילדים "מיכל הקטנה", השתנה התואר שלו מ"הספונסר הבלתי מעורער" בנובמבר 2013 ל"בוס הלא רשמי" בנובמבר 2014.
כותב שורות אלה ניסה בעבר מספר פעמים לסגור ת'פינה עם ויצמן במטרה לספק קווים לדמותו, רק כדי להיתקל בהתחמקויות בסגנון "אני רק אוהד שמנסה לעזור" שהשתנו עם הזמן להצעה מצדו למפגש בארבע עיניים על מנת לספק לי מידע על המתרחש מאחורי הקלעים. אגב, אחרי שהסכמתי להיפגש עמו, קיבלתי שיחת טלפון מעורך הספורט לשעבר של "מעריב" ומי שעד לא מזמן שימש כראש מטה ההסברה של הליכוד, יואב צור (גילוי נאות: עבדתי בעיתון בתקופתו אך לא באופן ישיר תחתיו). צור ציין כי בתור חברו הקרוב של ויצמן הוא מתכוון להיות נוכח בפגישה על מנת "לשמור" עליו. ויתרתי על התענוג.
עזיבתו של רמון היא בעצם לא עזיבה אלא הדחה. ויצמן החליט זאת עבורו ברגע שהבין כי רמון הוביל את המועדון לשוקת שבורה מכל בחינה אפשרית, כולל הכרזה של ארגון האולטראס על חרם מינויים בעונה הבאה. למעשה, האיש שנתן לרמון את הגב הכלכלי החליט להפסיק לתרום למועדון בעקבות תחושת הבגידה שחש סביב פרשת מכירת גילי ורמוט למכבי ת"א. ויצמן שמע מרמון עד הרגע האחרון כי אין כוונה לבצע עסקה שכזו, רק כדי להשתולל מכעס כשגילה ששיקר לו במצח נחושה ובנוסף התכופף מול כל התנאים שהציב לו ג'ורדי קרויף, כמו למשל הסירוב לכלול העברה קבועה של בן רייכרט או שחקנים שלא במסגרת השאלה.
בשורה התחתונה, בן זאב ייבחן ביכולתו למצוא רוכש לקבוצה עד סיום העונה ולצלוח את מכירת המועדון הסבוך ביותר בכדורגל הישראלי כיום. אלא שגם אם ייכשל בכך, הוא יתווה מדיניות ברורה: הסתיימה חגיגת ההלוואות ובניית התקציבים המנופחים שמבוססים על כסף שלא קיים. ללא רוכש ואם לא תלך להליך פירוק, הפועל ת"א תתנהל בעונה הבאה אך ורק מהכנסותיה.
האוהד גל סוקולובסקי, אחד מבכירי עמותת האוהדים וחבר ועדת הביקורת שלה, הצהיר בעמוד הפייסבוק שלו לגבי בן זאב את הדברים הבאים: "מאז שאני זוכר את עצמי בהפועל ת"א ועד היום תמיד נוהלה הקבוצה בידי נוכלים, שקרנים, קומבינטורים או אנשי כוח, החל מאנשי ההסתדרות ששילמו את חשבונות החשמל והטלפון שלהם מקופת הקבוצה ועד אחרון הבעלים הפרטיים שפקדו אותה (למעט סמי סגול שהוא אדם ישר, אך לא הוא ניהל את הקבוצה אלא אחרים שחלבו את כספו). החל מהיום, אולי אפילו לראשונה בתולדות הקבוצה, מתברכת הפועל ת"א באדם ישר שיעמוד בראש המערכת".
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
