במקומוני ידיעות באזורי חוב"ר פורסם בסופ"ש האחרון ראיון עם אלפונסו לוזון, האבא של דניאל ולירון לוזון ז"ל.
על קצה המזלג - דניאל לוזון היה שחקן נוער של הפועל (אביו סיפר שהוא שיחק בשנתון של שמעון גרשון) שהתמוטט ומצא את מותו בצדמבר 1992 בגיל 16, עקב דום לב באמצע המשחק של הנוער שלנו בכפר סבא. לפני כן באותו המשחק הוא גם הבקיע שער.
בפברואר 1995, כעבור שנתיים וקצת, התמוטט גם אחיו לירון בגיל 17 מדום לב באמצע המשחק של ליגת התיכונים, שם הוא שיחק במדי אורט מילטון בת ים (אם אני זוכר טוב הוא שיחק במקביל במכבי יפו), וכעבור שלושה שבועות גם הוא נפטר.
בתור מועדון וקהל אוהדים שרואים עצמם כקהילתיים, ושלרוב יודעים לזכור ולהוקיר את יקיריו שהלכו מאתנו, אוהדים או שחקנים, קצת מוזר שבחלוף השנים נשכחה הטרגדיה הנוראה הזו מאחור. יש פה שחקן שהתמוטט והלך מאתנו בעודו הוא לובש את הסמל והמדים האדומים רגע אחרי שהוא מבקיע לזכותנו. מה גם שלא מדובר במשהו נושן מלפני עשרות רבות של שנים, אלא בסיפור שגם חבר'ה יחסית צעירים כמוני עדיין זוכרים.
ידוע לי שהמשפחה ניהלה בזמנו תביעה ארוכה מול המועדון, וזאת אולי הסיבה שנוצר נתק, אבל עכשיו עם עמותת האוהדים זה זמן טוב לחדש את הקשר עם המשפחה, ולחשוב איך מנציחים את האחים כמו שגם הפועל בת ים עשו (למשל לקרוא על שמם מגרש בחודורוב או את אחת מקבוצות הנוער, משחק ראווה שנתי בין הנוער של הפועל לזה של מכבי יפו או של נבחרת אורט המילטון וכו').
יהי זכרם ברוך


