הפועל כתב:
צור ש. כתב:
אורנה אוסטפלד כתב:
עד שפז חסדאי לא כותב את הטור שלו אני לא רגוע, אולי התקשורת פתאום אדומה?
טיימינג נפלא.
http://sports.walla.co.il/?w=%2F%2F2737082 יש אנשים שאין להם דרך להתמודד עם הדיסוננס הקוגנטיבי הזה שהמועדון האהוב שלהם מגן ומחבק על אדם שניסה לפוצץ אוהד בדיוק כמוהם. אז בורחים לכל מיני "cant we all just get along" שכאלה
לפחות פתח דבריו נשמעים כנים ומהלב. אבל זה גם אומר דרשני עליו אישית, וכפועל יוצא - אומר דרשני על כל מה שהוא כותב בדרך כלל.
זה אומר שהצדק שלו הוא בד"כ אמוציונלי ורגשני, ולא לוגי ושכלתני.
אז נכון שצדק הוא תמיד עניין סובייקטיבי של השקפת עולם ושל ערכים, אבל צדק צריך להתבסס על השכל הישר, ולא על התלהמות הבטן. "אופי שיפוטי" קוראים לזה. פז חסדאי מעיד על עצמו כי בדרך כלל הוא אינו ניחן באופי כזה, ושבדרך כלל הוא כן מתלהם ונותן לרגש (השנאה?) ולאמוציות אצלו להתוות את הצדק האישי שלו שאותו הוא מבטא בטוריו. וכך הוא מעיד על עצמו: "סביר להניח שהיו בו התנצחויות קשות, וכחנות בלתי מתפשרת, דם מבעבע ואמוציות לוהטות. הייתי מסביר לכם למה אנחנו צודקים והם טועים, למה רק אנחנו רואים בעוד הם עיוורים. הייתי נשמע כמו מטיף אוונגליסט, הייתי מדבר בקול סוחף ונלהב, עם קצף בזווית הפה, מתנפל כמו טורף, מלא אמונה עיוורת, מסית ומוסת. הייתי שופך עכשיו טקסט כמו גרפומן על קוקאין, נכנס באמ-אמא שלהם, אולי אפילו נהנה מזה".
לזכור את זה לפעמים הבאות שקוראים את טוריו.