http://www.one.co.il/Article/231000.htmlציטוט:
טביב מסר בפני השופט דניאל בארי גרסתו לתקרית בה, לכאורה, תקף את הנער גיא חסין, ולאחר מכן השמיד ראיות ושיבש הליכי משפט: "לפני כארבע שנים פנו אליי לרכוש את הפועל תל אביב. הקבוצה הייתה בגירעון כספי ורכשתי אותה עם שותף ולאחר הפרידה מהשותף שלי ניהלתי את המועדון לבד. לאוהדים היה שלט שהם מייצגים את הפועל ולא את ישראל, זה חרה לי לראות שלט כזה במשחקים בגרמניה, כאחד שבא ממשפחה שכולה.
טביב המשיך: "הקהל התנגד לכך וקילל אותי, לאחר מכן היו התפרעויות בדרבי עם מקלות ואז קראתי להם חוליגנים בפומבי ואמרתי שאני מעדיף לסגור את שער 4-5 בבלומפילד. באותו זמן היו גם כתובות נאצה, צלבי קרס, כיתובים שאבי כהן המנוח מת - גיניתי זאת והם לא אהבו את זה. אז התחילה המחאה נגדי, באו אליי מידי יום הביתה האוהדים. אשתי הגיעה עם הילדה שהייתה בת 4 והם קיללו אותה".
עוד אמר טביב: "היו מקרים שעשינו מרדף עם השוטרים אחרי אותם אוהדים, אבל הם ראו שהמשטרה לא עשתה כלום. הם חילקו פליירים והפיצו דברים מעליבים כלפיי. המחאה גברה עד כדי כך שהם הקימו אוהלים בפארק כל הלילה והמשטרה לא עשתה כלום בעניין. הלכו גם לחנויות של אשתי עם שלטים וקללות, מה שפורסם גם בתקשורת והם קיבלו מזה גם לגיטימציה. זה הלך והסלים עם הפגנות של מאות אנשים מידי יום.
"יום אחד, כשהגעתי למתחם האימונים בוולפסון, איימו עליי שני בחורים שאם לא אעזוב הם ירצחו אותי, הגשתי על כך תלונה במשטרה והם נלקחו למשטרה. מה נעשה עד היום בנוגע לזה? לא יודע. "בתוך כך, יום אחד בסביבות אחת בלילה אני מדבר בטלפון בסלון ביתי ושומע בום אדיר. חשבתי שזה היה פיגוע, כל הבית רעד. התברר שזה היה רימון הלם. קשה לי לתאר במילים מה עברה אשתי, הילדה ואני. דאגתי להן יותר מאשר לעצמי. באו חוקרים ועד היום לא מצאו מי זרק אותו.
"לאחר מכן, טסתי לארצות הברית ואשתי יום אחד התקשרה בשעות הבוקר המוקדמות, סיפרה שנזרק רימון עשן אדום בזמן שיצאה עם הילדה לגן. הצבע היה ברור. גם פה, עדיין לא מצאו את האנשים. אמרו שזה עבריינים, אבל אין לי שום עסקים פה ומעולם לא הרגשתי מאוים. היה לאשתי קשה להיות בבית באותה תקופה. הקב"ט של הקבוצה, אלון, טיפל במצלמות והתקין אותן כי לא ידעתי איך להתעסק בזה. בסוף עברנו דירה לכפר שמריהו והאוהדים הגיעו גם לשם. הם פשוט לא רצו שאהיה בקבוצה, אבל אמרתי שלא אוותר ולא אתן לאלימות לנצח. זה נמשך עד שמכרתי את הקבוצה, מאז היה שקט ודממה".
איזה איש טוב, תמים והגון