סתם לשם ההשוואה (ולהבדיל אלף הבדלות), אתמול ראיתי עם הלפטופ את המשחק של ברצלונה מול אתלטיקו וזה מאוד הזכיר לי את המשחק מול סכנין. למרות שברצלונה כן עושים תנועה בלי כדור (אצלנו במחצית השנייה לא היה בכלל את האלמנט הזה), משתמשת באגפים שלה היטב עם מגינים טובים ויש שם כמה וכמה שחקנים עם טכניקת-על - ברצלונה בקושי איימה על השער, וזה למרות שהיא שלטה לחלוטין במרכז המגרש והיה לה משחק לא רע. אתלטיקו עלו למשחק בשביל לא לספוג, עשו בונקר נוראי, שיחקו משחק מאוד אגרסיבי ואלים (היו רגעים במשחק מול סכנין שלא הבנתי איך השופט לא מוציא להם אדום רק כדי למנוע פציעה משמעותית של שחקן, הם עשו המון עבירות על גבול הצהוב) ובכל פעם שכדור הגיע למישהו שיכול לעשות איתו משהו פשוט קפצו עליו שלושה שחקנים.
זה מאוד מאוד קשה לשחק מול קבוצה שעולה ככה, בטח בקבוצה חדשה שעדיין לא במאה אחוז תיאום. אני דווקא כן חושב שרואים אצלנו עבודה של מאמן, וגם חושב שהסגל בכלל בכלל לא רע, גם בשביל להתמודד על אליפות, וזה גם בלי חיזוק עד ינואר. מה שאנחנו צריכים יותר מהכל, יותר מאריק פריירה בכבודו ובעצמו, זה לחבר שלושה-ארבעה נצחונות. בשנה שעברה הצלחנו לנצח בתחילת העונה, אבל לא היה מאמן שיקח את האנרגיה החיובית וינתב אותה לשיפור הקבוצה. השנה יש מאמן כזה, ועם קצת סבלנות, טיפה מזל וכמה ניצחונות אני מאמין שהדברים יראו הרבה הרבה יותר אופטימיים גם לרואי השחורות של הפורום.
וסתם בשביל ההשוואות, היריבות שלנו לצמרת נראות טוב יותר בתחילת העונה, אבל לא הייתה פה מעולם קבוצה שהתחילה חזק והמשיכה חזק עד הסוף. אנחנו צריכים להיות במגמת התקדמות ושיפור עד הסוף, אם נעשה את זה יכול להיות שהעונה הזאת תסתיים מאוד שמח, בדיוק כמו בעונה הלפני אחרונה של גוטמן בהפועל, או העונה האחרונה של רב"ש בק"ש.
