|
קצת באיחור. לגבי הקמפיין של ש"ס עם הגיור.
ושוב עברנו סערה זוטא, בנוסף לסערה המטאורולוגית, עם התשדיר של ש"ס בעניין הגיור – שהצליח להוציא מאנשים, בכללם רבים מחבריי בפייסבוק, אשד שוצף של גינויים, נאצות ומפגני זעזוע מרהיבים. מלבד ביטויי הנאצה ("זוהמה, טומאה, גועל מרוכז") הועלו גם האשמות רבות כלפי יוצרי הסרטון ותנועת ש"ס בכלל: נטען שהוא גזעני, שהוא מחרחר שנאה, שהוא מסית נגד ציבור העולים מרוסיה, ואפילו שהוא אנטישמי. אולם כמו שקורה לאחרונה לעתים קרובות מדי, עוצמת ביטויי הסלידה והתיעוב עמדה ביחס הפוך ליכולת לנמק את התחושות האלה באופן רציונלי. כשניסיתי לשאול את חבריי על כך, התוצאות היו דלות.
אני לא ראיתי בסרטון הזה לא הסתה, לא שנאה ולא שום דבר דומה לזה. הבחורה הרוסייה מוצגת בצורה מאוד חיובית. היא יפה, גבוהה, אינטליגנטית, חביבה, חייכנית, נחמדה. היא מנשקת את כולם ואפילו לא נעלבת כשהחתן מתחמק מנשיקתה. כמובן, כל המאפיינים האלה נדרשו לגנאי בדרכים מגוונות. תרשו לי להניח שאם הכלה היתה מוצגת כמכוערת, רגזנית ומטומטמת, זה לא היה משפר את היחס של המבקרים כלפי הסרטון.
נטען שהסרט מחרחר שנאה בין עדות שונות בעם ישראל. אולם הנושא שלו אינו עדתי, אלא לאומי. לא מוצגת בו חתונה בין בני עדות שונות אלא בין בני עמים שונים – יהודי ולא יהודיה. נכון, הבחורה הלא-יהודיה מוצגת כרוסייה. אבל חוץ מזיקתו לעדה מסוימת בעם ישראל, הרוסים הם עם גדול וחשוב בזכות עצמו, המונה בין 150 ל 200 מיליון נפש (תבדקו בויקיפדיה). ההתנגדות המובעת בסרטון היא לנישואי תערובת. מי שעמדה זו מפריעה לו צריך לומר זאת בפירוש, ולא להסיט את הדיון לכיוונים אחרים.
נטען שהסרטון מזלזל במאמצי הגיור של אנשים מסוימים. הוא לא. בציבור הישראלי קיימת מחלוקת לגיטימית בשאלה בגישה הראויה לגיור. התשדיר נוקט צד בשאלה הזו, וכדרכם של תשדירי תעמולה הוא עושה זאת באופן קיצוני וקריקטוריסטי, שמשתדל, אם אפשר, להיות גם קצת משעשע. מי שמתנגד לכך צריך להתנגד לתשדירי תעמולה בכלל.
הטענה הנפוצה ביותר שנתקלתי בה בדיונים בנושא היא שהאופן בו מוצגות הדמויות, ובפרט, ההצגה של הבחורה הלא-יהודיה כרוסייה, היא "סטריאוטיפית". רוב המגיבים השתמשו במילה זו כאילו היא מהווה גינוי אולטימטיבי שאינו מצריך שום הסבר נוסף. היא לא. סטריאוטיפ הוא הכללה, כלומר, קביעה שנכונה בדרך כלל, אבל לא תמיד. רוב הידע שלנו על המציאות נופל בהגדרה זו. בני אדם אינם יכולים להבין את העולם או לתפקד בו ללא סטריאוטיפים. נימת הגנאי שנלווית לפעמים למונח הזה קשורה לכך שלפעמים אנו שופטים אנשים מסוימים, או חורצים מסקנות לגבי מקרים, מבלי לבדוק את העובדות לאשורן, אלא רק על סמך סטריאוטיפ – כלומר הידע שלנו לגבי מצב הדברים בדרך כלל. תופעה זו היא אכן מגונה. אולם יש הקשרים אחרים שבהם השימוש בסטריאוטיפים נדרש ואף הכרחי. תשדירי תעמולה היא אמצעי להביע עמדה על מצב המדינה והחברה. ככאלה הם אינם מתייחסים למקרים ספציפיים, אלא לתופעות כלליות. על כן הם צריכים להציג את הטיפוסי ולא את החריג. בהקשר שלנו, במדינת ישראל הקבוצה הגדולה ביותר של לא-יהודים שמהווה חלק מהחברה הישראלית היא העולים מרוסיה. על כן גם אם נערה תאילנדית, למשל, היתה יכולה לשחק את תפקיד הכלה באותה מידה של הצלחה (ויש שיאמרו אף ביתר חינניות), הבחירה בדמות של בחורה רוסייה היא נכונה.
לאור כשלון ההסברים הנ"ל, נדמה לי שהסיבה האמיתית שתשדיר עורר גינוי וסלידה כה עזים נעוצה בכך שהאנשים המבקרים אותו אינם שותפים להנחות היסוד שלו על מהי יהדות ומהו עם ישראל. מבחינתם כל מי שחי כאן בארץ כחלק מהחברה הישראלית הוא ממילא, בהגדרה, גם חלק מהעם היהודי. מפני גישה כזו התריע כבר לפני שנים רבות ישעיהו ליבוביץ' המנוח, שטען כי מעם שמוגדר בדתו אנו הופכים לעם שמוגדר במדינתו, וזוהי הידרדרות אל הפאשיזם.
לא אני כתבתי את זה, ראיתי את זה ודי הזדהיתי עם הנאמר בו.
_________________
מי שטוב לו ושמח- כף ימחא
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
