אמיר כתב:
kobster כתב:
הויכוח המטופש על הצהרות ואם שלי כן תגיד שהיא מקפיאה את הבניה או לא, זה בדיוק סוג המחשבה הצרה ששלי מנסה לשנות.
דווקא ממצביעי השמאל הייתי מצפה להבין שהצד השני כבר שבע מההצהרות של המנהיגים שלנו, מימין ומשמאל. היחיד שעשה פה שלום איתם לא התעסק בהצהרות ובהבטחות אלא פשוט ישב לדבר איתם ולשמוע מה יש להם להגיד ומה הרצונות שלהם.
מפלגת העבודה ב 92 לא אמרה דבר וחצי דבר על הקפאה (אתם מוזמנים לבדוק את המצע ואת קמפיין הבחירות של ישראל מחכה לרבין) אלא אמרה את מה ששלי אומרת - השלום עם הפלסטינים הוא בר השגה אם נפסיק את משחקי ההצהרות של שני הצדדים (ועידת מדריד שהיתה ריקה מתוכן בזמנו) ונתרכז בתכלס.
דווקא אתם, מצביעי חד"ש ומרצ, צריכים להסתכל על איך הצד השני מסתכל עלינו. כל ארבע שנים קם גאון תורן שמשחק איתם משחקי חם-קר, הם מצידם צמצמו את הטרור באיו"ש כמעט לאפס בעשור האחרון ולא ממש מקבלים משהו בתמורה. לעומת זאת, החמאס בחמשת השנים האחרונות רק עוסק בפעילות טרור וקיבל הכרה למעשה במדינה משלו.
תרדו מהעץ של אם כן נצהיר שמקפיאים או לא. זה בדיוק העץ שביבי תולה אותנו ממנו הפוכים כי לו זה טוב כל ההתפלספות הזו.
למפלגת שלטון יש אחריות על כל אזרחי המדינה, ולבוא ולהצהיר מראש שהולכים לפגוע בחלק מאזרחי המדינה זו ראיה צרה ולא נכונה.
אין דבר יותר פשוט וקל להאמין לו מבן אדם שאומר יש תוכנית, בואו נשב עליה בלי דרישות ובלי בטיח ונגיע להסכם.
אתם מעדיפים למצוא את הפסול ואת הרע, אני מעדיף להאמין לבן אדם כזה.
אם גם השמאל לא מאמין למי שעומדת בראש המחנה שלו, איך אתם מצפים להחליף את השלטון ? או שאולי עדיף עוד 4 שנים של ביבי ?
אני מבין שאתה לא חושב שהקפאת ההתנחלויות היא נקודה חשובה, ואתה יודע מה, לא נראה לי שיש לי סיכוי לשכנע אותך, אבל רבאק, "חשיבה צרה" או "ויכוח מטופש"?
מדובר כאן בהנחת יסוד של השמאל הישראלי ומשהו שאני מזכיר היה במצע מפלגת העבודה לפני 20 שנה - שההתנחלויות הן מכשול לשלום, ומעצור ראשון, צריך להפסיק לבנות אותן.
אני חושב שהרצון שלך להגן על שלי קצת מעביר אותך על דעתך.
אתה יכול לתמוך בפוליטיקאית גם בלי להגן על כל מילה שיוצאת לה מהפה.
קודם כל, לגבי הסיפא שלך, אתה יכול ללכת דף אחד אחורה ולראות את התגובה שלי לערן שהעלה את אותה טענה כמוך.
אני אפילו אעשה לך את החיים יותר קלים -
http://www.shedim.com/bb/viewtopic.php?p=1618801#p1618801אני לעולם לא מגן על מה שאני לא מאמין בו. קטע כזה של אמינות בסיסית בין בני אדם.
לגבי ההסדר המדיני עם הפלסטינים וההשוואה לממשלת רבין ב 92 שהזכרת מספר פעמים -
הממשלה הזו הוקמה ביוני 92.
הסכם אוסלו א' נחתם באוגוסט 93, כשבשנה הזו רק ביילין למעשה ניהל את המו"מ
ללא כל הצהרות מקדימות מצד רבין וערפאת. רק כאשר המו"מ הגיע לישורת האחרונה וכל צד ראה שהצד השני באמת רציני, המנהיגים התערבו כשפרס היה הראשון בהסכם החתימה מול אבו עלא ואז גם רבין נכנס לתמונה כשתחילה החליף מכתבים עם ערפאת ואז כמובן היה נוכח במעמד המפורסם בוושינגטון חודש אחרי החתימה על ההסכם.
בשנה פלוס שעברה מאז הקמת הממשלה ועד לחתימה על ההסכם לא היתה הרחבת בניה בשטחים אבל גם לא קיפאון מוחלט. הכסף המשיך לזרום גם לגוש קטיף וגם לאיו"ש אבל השינוי האמיתי בתקצוב היה במה שקרה בתוך המדינה.
תקציב החינוך כמעט הכפיל את עצמו, חוקקו את חוק הבריאות הממלכתי, האבטלה ירדה לאיזור ה 6% בלבד והעלו את קצבאות הילדים למגזר הערבי.
ככה מתנהלת ממשלה. אין שום סתירה בין הליכה בקו מדיני לבין דאגה לרווחה וכלכלת המדינה. היום זה עוד יותר ברור מפעם כי כבר יש תוכנית ויותר קל לדבר עם אבו מאזן מאשר עם ערפאת, הוא מוכיח את עצמו מדי יום בצורת השליטה שלו באיו"ש.
אז צר לי, אבל לא ממש מעניין אותי אם שלי תצהיר על הקפאה כי עם הצהרות לא הולכים למכולת. אם היא תראה נכונות אמיתית להגיע להסדר מדיני לפי מתווה קלינטון בד בבד עם שיקום החברה והכלכלה בתוך המדינה שלנו (בדיוק כמו שכתוב במצע העבודה) אז דיינו.
את ההצהרות והסיסמאות החלולות אני משאיר למי שכרגע ראש הממשלה שלי ושלך.
ד"ר אבי,
גם לך אני אעשה את החיים קלים -
http://www.shedim.com/bb/viewtopic.php?p=1618851#p1618851תסתכל על המשפט שמתייחס למבצע עמוד ענן.
עוד דבר קטן - אם נגיע להסדר מדיני אמיתי עם אבו מאזן והפת"ח והחיים באיו"ש ישגשגו, האנשים בעזה יבינו שעדיפה דרך השלום מדרך המלחמה. מה שממשלתנו האהובה לימדה את אותם אנשים בארבע השנים האחרונות הוא שמי שהולך בדרך השלום (אבו מאזן) זוכה לכתף קרה והתעלמות, ומי שהולך בדרך המלחמה (חמאס) זוכה להתקפלות והכרה מעשית במדינת חמאסטן. אם אתה פלסטיני, גם אתה היית מעדיף את החמאס על פני הפת"ח. אם יהיה שלום אמיתי, הם יראו שיש דרך אחרת יותר טובה שתדאג גם לרוחה שלהם והשינוי יבוא מעצמו. לטווח הארוך, השאיפה שלנו צריכה להיות להחזיר את שלטון הפת"ח גם לעזה או לחלופין להעביר אותה לשלטון מצרים.