עמיר פלג בטור מצויין על הצביעות והאלימות של ברקוביץ' (ובהמשך על הארקינים, עוד קצת מהפוליטיקה והגועל בכדורסל, ועל המשימה הלאומית של הקבוצה של המדינה)
ציטוט:
איזה פרשן, טפו טפו טפו
"אם יש משהו שמגעיל אותי בכדורגל זה יריקה", אמר הפרשן ברקוביץ' על עלי חטיב. קרל רובינסון מוולבס בטח מתקשה לבלוע את הרוק
עמיר פלג
פורסם: 29.11.12, 08:58
הממטרה
איל משפריץ לכל הכיוונים
יש הרבה דברים שאיל ברקוביץ' יכול לדבר עליהם כפרשן ספורט, אבל לפינה אחת הוא האחרון שיכול להיכנס: חינוך, תרבות ודרך־ארץ. כי בנאדם שדחף וגידף את המאמן של בנו לעיני כל הילדים אינו מוסמך לחנך, אחד שזרק כיסא על עיתונאי אינו ראוי לשבת ביציע עיתונות ולהטיף, כדורגלן שתפס באשכים של יריבו אינו רשאי לדבר על מכות מתחת לחגורה, ומי שירק על שחקן בוודאי שאינו יכול לומר בשידור: "אם יש משהו שמגעיל אותי בכדורגל זה יריקה".
ככה בדיוק הוא אמר במוצ"ש, ואף הוסיף: "יריקה זה פחדנות, זה גועל נפש אחד גדול, זה חציית קו אדום. אני מצפה מההתאחדות, מטל בנין ומקובי בלדב לקחת את הקלטת ולהעיף את עלי חטיב קיבינימט". אילו קרל רובינסון, ששיחק בוולבס לפני 11 שנה היה שומע, הוא בטח היה מתקשה לבלוע את הרוק.
כוכב הרוק נגעל מאחרים. איל ברקוביץ' (איור: אופיר בגון)
ב־21 באפריל 2001, כשברקוביץ' שיחק בבלקבורן, השניים נפגשו במגרש, התעמתו וקיבלו צהוב. אבל איל לא נרגע. באתר של ה"דיילי מייל" פורסם למחרת כי במהלך התקרית הקשר הישראלי ירק לעבר הקשר הוולשי, ואף הודה בסיום בפני רובינסון כי ירק עליו. קשרה של וולבס אמר לאתר: "הוא ירק עליי והייתי זקוק למידה רבה של שליטה עצמית כדי לא להגיב. החברים בקבוצה שיבחו אותי על כך שלא הכיתי אותו. בכדורגל אין מקום לדברים כמו שברקוביץ' עשה. הוא ירק עליי וזה בלתי נסלח בכל רמה של משחק". העיקר שעכשיו כוכב הרוק נגעל מרוקרים אחרים.
בכלל, בזמן האחרון הפרשן עדין הנפש נגעל גם מהקהל. בשבת הוא שוב תקף את אוהדי הפועל חיפה, שהגעילו אותו במחאתם הלגיטימית נגד יואב כץ, וכעבור יומיים נכנס באוהדים של הפועל חולון בכדורסל, שהקניטו את מורן רוט וקיללו את אשתו. "חבורת מגעילים חסרי כבוד", קרא להם ברקו. "הייתי שם אותם מאחורי סורג ובריח". המקללים אכן ראויים לכל גינוי, אבל הלו, אם על קללות צריך להכניס לכלא, מה לדעתך העונש ההולם למי שהצמיד אגרוף לפניו של מאמן, ואמר לו: "אזיין אותך, אחסל אותך, ארדוף אותך כל הקריירה"? לדעתי שבוע בצינוק.
מכיוון שבפרשת עציוני ברקו קיבל רק עבודות שירות וקנס, אני מצפה ממעסיקיו באמצעי התקשורת השונים לקחת את עסקת הטיעון שהושגה בבית משפט השלום בכפר־סבא, ובכל פעם שמתפתח דיון בנושא אלימות, יריקות וקללות – להעיף את הפרשן הזה קיבינימט.
המשפחתון
הארקינים דואגים לעצמם
באפריל האחרון ניסה ניר ארקין, בנו של איש עסקים מצליח, לתפוס טרמפ על המשחק האלים בין הפועל ר"ג לבני־לוד, ולהודיע על אקזיט מהכדורגל. "הרגשתי בחילה וגועל והחלטתי לעזוב", אמר הבעלים. "כולם מדברים ומתריעים, אבל מישהו היה צריך לקום ולעשות מעשה". אחר כך הוא גם רץ לאולפן "ערב חדש" והודיע שהחלטתו סופית.
איתי ארקין בפוזה די שגרתית (צילום: עוז מועלם)
חלפו שבועות אחדים, פרדי דוד העלה את הקבוצה לליגת העל למרות הפחתת הנקודות
שספגה, ומי התגבר פתאום על הבחילה ועל הגועל? נכון מאוד. ההוא שהחליט לעשות מעשה וללכת, עשה מעשה וחזר. מישהו הרי צריך לדאוג לקריירה של האח הקטן עם הכפפות.
איל ברקוביץ', אבי תורת הקפיטליזם בדורנו, בטח יגיד שזכותו של הבעלים לעשות מה שהוא רוצה, אבל זה ממש לא ככה. קבוצת כדורגל היא לא בית חרושת לנקניק, אלא מועדון עם מסורת ואוהדים. בעצם אני בטוח שאפילו במשפחת זוגלובק לא היו ממנים צאצא צמחוני להיות זה שטועם את הפסטרמה.
איתי ארקין לא מתאים לליגת העל. בהפועל ר"ג ידעו לספר אתמול שפרדי לחץ להביא שוער כבר בקיץ, אבל האח הגדול בעל הקיבה הרגישה סירב. ואז הם החלו לחטוף גולים שטותיים, הלחץ מצד המאמן גבר, אבל אח שלו נותר בשלו. בערך 70 אחוז מתוך ה־14 שהקבוצה ספגה העונה היו באשמתו הישירה של השוער. במצבים נייחים הוא במצב של רטט.
אם לאיתי ארקין הייתה מודעות עצמית, הוא היה ניגש למאמן שלו ולוקח אחריות. אבל גורם בקבוצה אמר לי ש"הבנאדם משוכנע שהוא בופון". אחיו חושב שהוא קסיאס, ושליימה שרף בטח היה אומר שהוא יכול להיות שוער במלון.
פרדי דוד סירב לדבר אתמול. אילו היה מדבר חופשי, הוא בטח היה אומר: "הרגשתי בחילה וגועל והחלטתי לעזוב. כולם מדברים ומתריעים, אבל מישהו היה צריך לקום ולעשות מעשה".
הבולדוזרית
המינוי הדבילי של גילי
"יש אנשים שמגדירים אותי כבחורה נאיבית, אדישה, אבל בכל מה שקשור לכדורסל נשים אני אמוציונלית ונחושה". כך הצהירה בתחילת החודש גילי שם־טוב בראיון חגיגי, במלאת שלושה שבועות וקצת לכהונתה כמנכ"לית מינהלת הליגה לנשים.
אחר כך היא גם התחנפה קמעה ליו"ר האיגוד אבנר קופל, התפארה ש"מי שמדבר איתי שתי דקות, דבק בהתלהבות שלי", וכשנשאלה על חוסר ניסיונה בניהול, השיבה: "אני לומדת מהר. בשלושה שבועות למדתי דברים שאחרים לא למדו בשנה". השבוע, חודש וחצי בלבד אחרי המינוי, הבולדוזרית הנחושה שהצליחה להדביק בהתלהבות את כל סובביה, נדבקה בייאוש והתפטרה.
ושם־טוב אינה האשמה היחידה בהוצאת שם רע לחלטורה. היא בסך הכל שיתפה פעולה עם הליצנים שבחרו בה. הכדורסל בארץ, גברים ונשים, רקוב ועלוב. אנשי מקצוע גדולים ומנוסים מהשדרית החיננית ניסו להילחם במנגנון והרימו ידיים. אבל הקומבישינר קופל החליט כנראה שלמשימה הזאת לא צריך מישהי עם ניסיון ניהולי, מספיק בוגרת של "רוקדים עם כוכבים", וכך נולד הטנגו האחרון במינהלת.
מי צריך ניסיון ניהולי? מספיק בוגרת של "רוקדים עם כוכבים" (צילום: רויטרס)
"נוכחתי לדעת במהירות כי המערכת קורסת", הסבירה המנכ"לית האמוציונלית השבוע. "ניסיונותיי למנות יו"ר מקצועי ומנוסה נתקלו בהתנגדות שנבעה מפוליטיקה פנימית. אני נחושה בהחלטתי להמשיך ולתרום לספורט הנשים בכל ערוץ אפשרי". כן כן, היא שוב נחושה. ככה זה אצל גילי. מכיוון שלוקח לה שלושה שבועות ללמוד מה שאחרים לומדים בשנה, בשלושת השבועות הראשונים היא למדה שהכל נפלא, ובשלושת השבועות הבאים היא קלטה מה שאחרים הבינו מיד. שיש לנו עסק עם ילדה מתלהבת וחסרת ניסיון.
המגויסים
ערוץ 10 יוצא למלחמה בסיינה
בשבוע שעבר, קצת אחרי שהפסקת האש בדרום נכנסה לתוקף, זיפזפתי בשלט ונבהלתי לאללה. פתאום הופיעה על המסך שקופית מוזרה, והשדר אמר בטון די מאיים: "הפסדנו בבית – חייבים לחדש את ההרתעה". לרגע חשבתי שמדובר בערוץ ימני קיצוני, שמותח ביקורת על הפסקת "עמוד ענן" בטרם עת. אבל אז השדר המפחיד המשיך ואמר: "מכבי יוצאת למבצע באיטליה – הגיע הזמן לצבע צהוב!".
נרגעתי. למרות שרבים מאוהדי הפועל ת"א יחלקו עליי, עדיף להפסיד למלאגה מאשר לחמאס. השאלה אם הערוץ שמשדר את משחקי מכבי ביורוליג צריך לדבר בגוף ראשון ("הפסדנו"), ולהפוך את דווין סמית', גיאורגי שרמדיני וניק קיינר־מדלי ללוחמים בגבעתי. מה עוד שאת החייל היחיד שגויס בצו 8, מורן רוט, אל"מ במיל' שמעון מזרחי הצליח לשלוף מהחזית הדרומית בעזה, ולשלוח אותו בצו 9 לספסל בחזית המערבית בטוסקנה.
ומה בסוף? "הפסדנו" גם בסיינה, לא "חידשנו" את כוח ההרתעה, ואני מאוד חושש שבמחלקת הפרומואים של הקבינט המדיני־ביטחוני בערוץ 10 יצטרכו לגייס אנשי מילואים לקראת הטופ־16.
אם כבר מדברים על פרומואים, תגידו, את "לעוף על המיליון" ראיתם? מה זה הטמטום הזה שמזמינים את "דוני הכלב", הקמע של מכבי ת"א, להתמודד על כסף מול דמויות אנושיות? ממתי בובות מתחרות עם בני־אדם בחידוני טריוויה? או שזה בגלל שכלבים, כמו כדורסלנים זרים, לא צריכים לשלם מס?
אם מכבי ת"א רוצה לשתף פעולה עם הערוץ שמשדר את משחקיה, שתשלח ל"לעוף על המיליון" את גיא פניני, ליאור אליהו או כל מתמודד אחר שלא יתחבא מאחורי התחפושת של "דוני הכלב". ואם לשחקנים אין אומץ, תשלחו את אילן השועל.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
