פורום השדים האדומים

זה לא נראה ככה על המגרש מאז שהוא בהפועל.

כולם בהפועל נראים חלודים וחסרי כושר. אולי הבעיה לא ספציפית בהכנה של גילי.

גוטמן התחיל לגבש שלד של הרכב ושיטה.
אוואט
XXX XXX XXX XXX
אלברמן
XXX נאתכו
מליקסון
בן בסט חמד

שיטה - אפשר לקרוא לזה בכל מיני שמות ומספרים. יהלום משונה או 4-3-3. רק אי אפשר לקרוא לזה 4-4-2 למרות שבטכס השחקנים נערכו במבנה כזה. כי ב- 4-4-2 יש רק 2 שחקני מרכז שדה ויש ווינגרים. מהות השיטה היא מרכז שדה מעובה כמו בכדורגל המודרני. המערך נשען על התפקוד המיוחד של נאתכו ומליקסון. נאתכו מיוחד יותר אבל גם מדאיג בוירטואוזיות הנידרשת ממנו כי משחקו די קרוב לקו אמצע המגרש וגם מצליח לבשל גולים. מליקסון הוא השחקן החופשי.

ההגנה / אגף האיקסים דורשת התכנסות להרכב קבוע ותרגול רב בחודשים הקרובים. אהבתי את הרעיון של תרגול אינטנסיבי במשחקים מול הצעירה למרות העדרות של אוואט ושחקנים אחרים. רוב התרגול ללא הליגיונירים אבל להזמין במידת האפשר גם ליגיונרים הקשורים ל-4 עמדות ההגנה.
יתכן שהעדרותו של בניון עזרה לגוטמן בגיבוש השיטה. לא בטוח עד כמה הוא מכבד את גוטמן ונותן לו לשלוט במלוא מובן המילה. גם לא סגור עד כמה הוא חיוני למרות שניתן להוריד את מליקסון ליד נאתכו ולהציב את בניון כשחקן החופשי.
המשותף לגיבוש השיטה ולהעדרות של בניון היא שגוטמן מתקרב לפוזיציה המוצא שלו - סדר והתיחסות רצינית לגמרי להנחיותיו. ועדין הכל רופף כי הוא חסר את המרכיב הנוסף של תרגול, תרגול, תרגול לפחות של רביעית ההגנה.

שלד ושיטה בגלל 2 משחקים מול לוקסמבורג?
כל הכבוד על הנחרצות, ישר כח XXX.
אפשר בלי כדורגל נבחרות?, אני פשוט שונא את זה.

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח זה לא אמיתי שאנחנו מקום שני 6 משחקים לסיום הבתים ונשאר לנו עוד לפגוש את אזברייג'אן בבית וצמד משחקים מול צ. אירלנד..

4 ניצחונות ועלינו

תיקו מול פורטוגל בר"ג ויש סיבה מאוד טובה לאופטימיות

זה בהנחה שאתה מנצח את צפון אירלנד פעמיים, את האזרים פה ולא מפסיד לפורטוגל בחוץ.
במקום כל החישובים האלו ולנקוט בטקטיקת ה"יש לנו עוד סיכוי" של גרנט, פשוט פעם אחת לעלות כדי לנצח קבוצה גדולה בבית.
כדי לנצח לא אומר לשחק עם 3 חלוצים ולשטוף את המגרש אלא לבוא עם תוכנית משחק ברורה ומתאימה כדי להשאיר פה 3 נקודות. לא לשחק בפאניקה, לדעת בדיוק מה נקודות התורפה של פורטוגל (וכנראה יש לא מעט) ולשחק עליהן.
שגוטמן יהיה גוטמן של הפועל באירופה. בבית, עולים כדי לנצח.

מחייה נפשות
בנוסף אהבתי את אזכור גרנט שהפך ה"כל עוד יש סיכוי" לאומנות עד כדי אמנות. שרף קינא בו, ובכל זאת צדק עם "נצחנו רק נבחרות של איים". נכון שנצחנו את רוסיה, אבל זה היוצא מהכלל המעיד על הכלל. היוצא מהכלל המעיד שיש חומר אלא שעולים למגרש תחת רגשי נחיתות שלא מתאימים לספורטאים פרט למשחק שהיה עבורנו מעין משחק ידידות. הרוח ההרפתקנית של שרף מתה לגמרי בתקופת גרנט שהכניס את הנבחרת למומנטום שלילי.

יש הרבה דוגמאות חיוביות כמו הנצחון של לוכסנבורג על שוויץ ועליה של נבחרות "נחותות" ליורו ולמודיאלים. אבל, למה להרחיק לכת - קשטן הכניס אותנו למומנטום באירופה שנמשך מזה כעשור.
אני מציץ בזהירות אך בתקווה דווקא על הדוגמא השלילית - פורטוגל מראה סימנים של קבוצה עם בעיות מנטליות כולל בעיית מומנטום.

עדין יש גם כדורגל נטו וצריך הגנה מאומנת. אחרת, יתכן שנשחזר את הניסוי של לוכנסבורג נגדנו.
גוטמן כבר סימן את אחד מהפתרונות לעליבות ההגנה כאשר הציב אתמול מרכז שדה די דפנסיבי המותאם לפורטוגל יותר מללוכסנבורג.
חזרה של טב"ח המנוסה לכושר (ועדיף, מבחינת אימוני הנבחרת, שאלינו) והשיתוף של גבאי יכולים להתחיל תהליך מוצלח. עמדת המגן השמאלי תצטרך, כנראה, לחכות להחלמתו של גרשון. וכמובן, יש להרבות במידת האפשר באימוני (רוב) הרביעיה האחורית + הקשר האחורי בארץ.

קשטן ניצח את רוסיה, לא גרנט.

הכוונה היא למומנטום שגרנט יצר ושהמשיך בתקופות קשטן ופרננדז. ומאיים להמשיך הלאה.
בדומה למונטום, והפעם החיובי, שקשטן יצר אצלנו לפני כעשור בזירה האירופית.

הניצחון על רוסיה, עם כל הכבוד, לא קבע לנו כלום אלא רק הזיק זמנית לסיכוי של רוסיה לעלות ליורו (כמובן שאנגליה הלוזרית בעטה בדלי בעצמה לאחר מכן).
הכוונה היא למשחקים שקובעים לנו. משחקים שכל פעם הרגליים רועדות מהלחץ.
המשחק מול יוון בקמפיין הקודם היה דוגמא מצוינת להזדמנות שהיתה יכולה לשנות מומנטום היסטורי של הנבחרת.
יום שישי, בלומפילד מלא מפה לפה ואז עולים ונראים יותר גרוע מלוקסמבורג אתמול.
שפעם אחת גוטמן יעלה למשחק בית כמו שהפועל בתקופתו היתה עולה למשחק בית באירופה. עם הרבה כבוד ליריבה אבל בלי שום רגשי נחיתות.
סלטיק,ראפיד,המבורג ובנפיקה. אם הוא יצליח להביא חצי מההכנה המנטלית לפני המשחקים האלו למשחק מול פורטוגל, אולי יהיה לנבחרת סיכוי לעשות משהו.

אתם שוכחים שמשחקי הבית בר"ג, לא מבין איך גוטמן הסכים לדבר כזה, אם זה היה בבלומפילד- אופרה אחרת לגמרי, התאחדות של מטומטמים.
רק נגד הקטנות יש לר"ג אפקט כלשהו כשהוא מלא.

לשחק בונקר 90 מול פורטוגל, 10 שחקנים מעבר לחצי גם בר"ג, לנסות ולגנוב גול, העיקר לא להפסיד להם.

ככה עלית מול סלטיק ? ומול המבורג ? ומול בנפיקה ?
אולי גישת ה"רק שנצא בשלום" היא הגישה שמפריעה לנבחרת להראות כמו קבוצה סבירה.
הרי כשמשחקים מול נבחרות "גדולות" זה רק לצאת בשלום וכשמשחקים מול נבחרות "קטנות" אז צריך לפרק אותם כי למה מי הם בכלל.
הגישה הנכונה צריכה להיות כבוד ליריבה בכל מצב, ניתוח נקודות התורפה והחוזק שלה והתאמות קטנות כדי לנצל את הנקודות האלו. לא צריך לפחד מאף אחד.

מתברר שיש בסיס מוצק לכישלון הכדורגל, ובכלל הספורט, הישראלי.
בסיס לכך שרק 1% עוסק בספורט פעיל לעומת עשרות אחוזים באירופה עד כדי קרוב ל-50% באוסטריה. והמצב לא עומד להשתנות.

http://www.calcalist.co.il/sport/articl ... 78,00.html

בין הממצאים החשובים של מאמר מכונן זה - מעט מועדוני ספורט וגרוע מזה מועדוני ספורט עלובים שאינם קרובים למלא את יעודם.
כולל מתקנים עלובים, עלות גבוהה לספורטאי / לילד בסדר גודל מאשר באירופה ושכר מאמנים עלוב.
מעולם לא היה ברור כל כך ש"מאלפים לאלופים" היא בערך ההפך ממה שקורה.