מחר בערב יערך הקלאסיקו בקאמפ נואו.
המשחק משודר בספורט 5.
המשחק יחל ב-20:00
השידור ב-19:30.
יחסי ווינר למשחק :
בארסה (1) - 1.65
תיקו - 3.40
ריאל (2) - 3.65
הנה כל מה שצריך לדעת לקראת הקלאסיקו ה-166לקראת המשחק כתבות משני האתרים של הקבוצות :
מתוך האתר הרשמי של ריאל בישראל :ריאל מדריד העונה:
10 משחקים בכל המסגרות : 6 נצחונות, תיקו ו-3 הפסדים;
בליגה: 6 משחקים - 3 נצחונות, תיקו ו-2 הפסדים, הפרש שערים 12:5
במשחקי חוץ העונה: 5 משחקים - 2 נצחונות, תיקו ו-2 הפסדים
הניצחון הכי גדול: 5:1 על דפורטיבו לה-קורוניה
הקאמבק: ניצחון 3:2 על מנצ'סטר סיטי בדקה ה-90 אחרי פיגור 2:1 עד הדקה ה-86.
מבקיע בולט חוץ מרונאלדו: היגואין - 4 שערים
המבשל המצטיין: די-מאריה ובנזמה ביחד - 3 בישולים
בכמה מילים: המשחק נגד מנצ'סטר סיטי הוציא את ריאל מדריד לדרך חדשה. עדיין סובלת מבעייה קשה במצבים הנייחים ומסתמכת מידי על כריסטיאנו רונאלדו. ניצחון הוא Must בשביל ריאל בשל כל איבודי הנק' המיותרים בפתיחת העונה. לאחרונה מתבשל לו קרב מעניין על העמדה השלישית בקישור ההתקפי - מודריץ', קאקא או אוזיל, פחות או יותר בסגל הזה.
ברצלונה העונה:
10 משחקים בכל המסגרות : 9 נצחונות והפסד
בליגה: 6 משחקים - 6 נצחונות, הפרש שערים: 17-5
במשחקי חוץ העונה: 5 משחקים - 4 נצחונות והפסד
הניצחון הכי גדול: 5:1 על ריאל סוסיאדד
הקאמבק: ניצחון 3:2 בפיחואן על סביליה בדקה האחרונה אחרי פיגור 2:0.
מבקיע בולט חוץ ממסי: ויאה ופברגאס יחד - 3 שערים
המבשל המצטיין: ליאו מסי - 5 בישולים
בכמה מילים: מפגינה יותר מוטיבצייה ונחישות, שומרת על יציבות(עם קצת עזרה משופטים). יותר כובשים פוטנציאליים בסגל. סובלת ממכת פציעות בעיקר בהגנה. למרות ההיעדרויות, מגיעה למשחק נינוחה הרבה יותר כשהיא יודעת שגם תיקו טוב לה.
איקר קסיאס VS ויקטור ואלדז:
הפרחים הגיעו לביתו של ואלדז אחרי השער הקל שסידר לאנחל די-מאריה או לא, מה דעתכם? השוער הקטלוני פתח את העונה ברגל שמאל בטעות שהתבררה כקריטית במלחמה על הסופר-קופה, וגם משחק ענק שלו בברנבאו(מנע אפשרות לנקמה על היום ההוא בנובמבר 2010, לא פחות) לא כיפר על הנעשה. האמת, מאז ואלדז נראה הרבה יותר טוב והרשים בעיקר מול אוססונה וגרנאדה, שיצרה מצבי כיבוש טובים לפני הגולאסו האדיר של צ'אבי. בארסה סופגת בכל משחק(11 שערים בכל המסגרות) אך לא באשמתו. ואלדז תמיד הצטיין באחד על אחד המצויין שלו ועל כך יכול לספר גונזלו היגואין. המשחק הגדול בקריירה של ואלדז לטעמי היה הקלאסיקו בברנבאו בעונת 2003/04 אז ניצח את ראול, פיגו וזידאן בכל מאבק אפשרי. מאז החלו ההשוואות לקסיאס...איתם אפשר לעטוף דגים. ואלדז ימשיך לצבור פז"ם על המטוס עם הנבחרת ולא בכר הדשא.
הקפטן קסיאס הניף עוד גביע עם הסלקסיון והפעם היורו, אחרי ששמר על רשת נקייה בחמישה משחקים, אבל בפתיחת העונה משהו חורק וקסיאס ספג שערים שטותיים שמספיקים לו לעונה שלמה, אפילו שנתיים. 'המחלה' הזו עם המצבים הנייחים מכה באיקר ובנו שוב ושוב. הגול השטותי מול ולנסיה במשחק הפתיחה, השער מול קולארוב בבעיטה חופשית מקילומטר וגם השער הראשון של דז'קו נבע מכדור שאני לפחות מצפה מאיקר להדוף. אבל אל דאגה, במאני-טיים קסיאס לעולם לא איכזב.
אלבארו ארבלואה VS דניאל אלבס:
שחקנים שונים לחלוטין אך אף-אחד מהם לא פראייר. הויכוח האם ארבלואה מספיק טוב כדי להיות המגן הימני הבכיר של ריאל מדריד כבר מיצה את עצמו. מארבלואה אתה בהחלט יודע מה תקבל - אחריות ומשמעת הגנתית. הוא לא 'יגדיל ראש' וינסה דברים שהוא לא יודע, לא ייצא לטיול באגף. אבל במשחק נגד מנצ'סטר סיטי דווקא תמך בהתקפה והיה מסוכן. אלבס, במידה וקם על צד ימין ומפסיק עם הפאולים המטופשים - יכול להיות מגן קטלני. אלבס עדיין לא נכנס לעונה הזו אבל לפחות הוא השאיר מאחור את הסכסוך עם ההנהלה על כך שלא קיבל חוזה חדש.
פפה וראמוס VS מסצ'ראנו וסונג
אין שאלה בכלל. ככה זני ששני הבלמים הטובים בעולם מצד אחד ו...שני קשרים אחוריים מצד שני. "אף-פעם לא היה לנו מזל עם הבלמים", רטן טיטו במסיבת העיתונאים אחרי המשחק נגד בנפיקה. בארסה נמצאת במצוקה רצינית ותשחק, כך אנחנו מקווים, ללא שני הבלמים הבכירים שלה. פויול ייעדר בוודאות ופיקה יהיה בספק עד לרגע האחרון. הסבתו של מסצ'ראנו לעמדת הבלם עברה בהצלחה אך העונה הוא פחות טוב וכבר פיספס כדור או שניים באוויר בקלאסיקו הראשון, ועם סונג המצב יותר מסובך. שגיא כהן הציע: בוסקטס לעמדה אחורית יותר ממש ליד הבלמים, צ'אבי לעמדה של בוסקטס ומסי מנהל את המשחק על האמצע. קנינו. דבר אחד בטוח - בבארסה מתגעגעים עכשיו, בעיקר, לאריק אבידאל שהיה יכול לתת קצת שקט בעמדה.
מרסלו VS ג'ורדי אלבה
שני ההרפתקנים מאגף שמאל. מרסלו מתמחה בטכניקה עילאית ממש על שטח קטן - השחקן הבולט בריאל מדריד באספקט הזה, ואלבה לעומת זאת ידוע בכוח המתפרץ שלו והספרינטים הסוחפים לאורך הקו כפי שראינו ביורו 2012 כשבישל לאלונסו מול צרפת וגם כשדהר חצי מגרש כדי לכבוש את השער השני בגמר. יתרון עצום למרסלו שהרבה יותר מחובר ומתואם עם הקבוצה. אלבה חווה קצת קשיי התאקלמות בברצלונה וטיטו קצת חושש מהמצ'אפ בקו עם אנחל די-מאריה, שחקן מהיר לא פחות וערמומי אף יותר. ייתכן וזו עמדת המפתח עבור ריאל פרט לחיסרון של בארסה בהגנה.
סמי חדיירה VS סרחיו בוסקטס
בעונה שעברה דווקא חדיירה כבש בקאמפ-נואו(שער ששבר שיא היסטורי של הליגה) ובוסקטס היה זה שהפיך לבארסה תקוות שווא נגד צ'לסי. סביר להניח שבראשון בלילה אף-אחד מהם לא יכבוש, אפילו לא יבעטו לשער. תמיד נחשוב שהם נגרים, לא משנה אם נראה את בוסקטס עובר שלושה שחקנים על מטר או את חדיירה מבשל לכריסטיאנו במסירה אדירה כמו נגד אייקס. אבל האמת - זה לא אכפת להם. סוסי עבודה שנותנים הכל למען הקבוצה. בהחלט יכול להיות שנראה את בוסקטס קצת יותר מאחורה כדי לעזור לבלמים. חדיירה זכה למנוחה נגד אייקס במטרה ברורה של מוריניו לשמור אותו עם אותן אנרגיות כמו מול דפורטיבו לה-קורוניה במשחק בו חילץ הרבה כדורים.
צ'אבי אלונסו VS צ'אבי הרננדז
בנבחרת הספרדית דל-בוסקה לא הצליח להכריע ביניהם(בערך) ולכן שיחק עם שניהם, שילוב שעבד בצורה סבירה. שחקנים שאין להם תחליף. צ'אבי מהצד השני קצת יותר פטפטן בתקשורת, אלונסו מנגד יגיד דברים חשובים במישור הטקטי אם ישאל לכך, ידבר ממש כמו מאמן - כי הוא כמו מאמן על המגרש, אך לא יכנס לעניינים שלו שלא - תלמד אדון הרננדז. אלונסו ידוע בתזמון הנהדר שלו בתיקולים והמסירות המדויקות על חצי מגרש, בעוד צ'אבי דוגל במסירות מרגל לרגל ויודע גם להיכנס לרחבה כגל שני כמו שעשה רק בסופר-קופה. כשכל ההגנה של ריאל תתרכז במסי ושות' - זה עלול להיות קריטי.
לוקה מודריץ' VS אנדרס אינייסטה:
שחקני כדורגל נפלאים. אלגנטיים, טכניים, מינימום אגו. מודריץ' מסוכן יותר בבעיטות מרחוק ומחלץ יותר כדורים מאחורה - אך אינייסטה שלו הבנה עיוורת עם צ'אבי ושות', מן הסתם - מכדרר יותר טוב(בנה את השער של צ'אבי בסופר-קופה) ויותר מסוכן עם הכניסות לרחבה. מצד שני, סובלים מאותה בעייה ליד השער - לא יודעים לתת גול, גם אם אינייסטה כבש בשני המעמדים הכי חשובים בכדורגל העולמי. אינייסטה יחזור להרכב אחרי פציעה ומודריץ' צפוי להיות מועדף על פני קאקא בגלל הסגנון הקצת יותר הגנתי שלו. אף אחד בריאל מדריד לא אמר את זה ובטח שלא יגידו את זה - התחושה שלי היא שמוריניו חיפש לעצמו 'תואם אינייסטה' ובחר במודריץ', הדבר הכי קרוב למוצר המוגמר. אם אינייסטה ישחזר את היכולת הנהדרת מהיורו, בעיקר ממשחק הפתיחה - ריאל תהיה בבעייה ואנדרס ישחרר את מסי לעמדה הקידמית הרגילה.
אלכסיס סאנצ'יז VS קארים בנזמה:
טוב, נו, לא בידיוק ההשוואה האידיאלית, באמת שניסינו. אלכסיס סאנצ'יז שבר מול בנפיקה בצורת ארוכה מאז...הקלאסיקו הקודם ממנו עלה מהספסל במקום צ'אבי ובחלוף דקות ספורות הבקיע. בנזמה כבש שער בביצוע מרשים פי כמה אחרי מספרת אדירה לחיבורים של אייקס, במשחק בו גם בישל. הצרפתי, שהיכולת שלו לשחק עם הגב אל השער ידועה וקריטית במשחקים כמו בקאמפ-נואו שצריך להרוויח זמן עם ההתקפה - נראה מעולה כרגע ודוחק הצידה את היגואין. מי זוכר שבנזמה פתח את העונה עם בצורת כואבת של כמעט עשרה משחקים ברציפות במצטבר בלי שער וביורו בתור ההבקעות שלו היה רשום '0'? בנזמה היה צריך קצת זמן כדי להיכנס לעונה הנוכחית, אבל שער בקלאסיקו יהיה פיצוי הולם מבחינתינו. בקלאסיקו יש לו כבר
אנחל די-מאריה VS פדרו:
מהירים, זריזים, ממזרים ובלתי-צפויים. גם במשחק חלש יוציאו לשומר שלהם את האוויר מהמפרשים. כל הזמן בתנועה. בונים את משחק הלחץ על השליש האחרון של המגרש עם הטירוף והתשוקה. פדרו תוצר מחלקת הנוער המוצלחת של ברצלונה בעוד די-מאריה יותר בכיוון של רכש בינגו של מוריניו. בעיקר בעקבות פציעה קשה בחצי השני של העונה, די-מאריה עדיין לא עשה את השידרוג ולא הצליח לנצח יריבה גדולה במו-רגליו, וזו ההזדמנות שלו. לא שפדרו עשה זאת, שניהם קצת יותר משניים במשחק התקפה המבוססת על רונאלדו ומסי, אבל פדרו כבש כבר כמה שערים בקלאסיקו(בברנבאו ב-2010, בחצי גמר הצ'מפיונס ב-2011, בגביע) והוא באופן כללי הרבה יותר גולר. די-מאריה מנגד שחקן שמבשל בצורה טובה יותר כשלא בועט לשער עם החיתוך הקבוע מימין לשמאל.
כריסטיאנו רונאלדו VS ליאו מסי:
השחקנים הטובים בעולם ביי-פאר, כאלה ששייכים לגלקסייה אחרת. כבר עכשיו יש להם מקום של כבוד בהיכל התהילה של הכדורגל העולמי. אלה שקיבלו, מקבלים ויקבלו כמעט את כל תשומת הלב בסופר-קלאסיקו, במשחק ליגה רגיל ובאימון זוטר בחור כלשהו. יעדיפו הרבה יותר הצלחה קבוצתית אך זה לא מפריע לתקשורת לפתוח ב'סטטוס רונאלדו/מסי' וליצור השוואות כבר מדקת הפתיחה של העונה.
אז בשבוע האחרון רונאלדו הדביק יפה את הפער ממסי, מצא זמן מעולה לכבוש שני שלושערים ברציפות. השלושער מול אייקס היה הראשון שלו בליגת האלופות ונראה היה שחזר לעצמו וכבש שערים יותר איכותיים מאשר פנדלים מול וייקאנו ודפור או דחיקות משער ריק - שער מחוץ לרחבה בבעיטה מסובבת וגם ואסילינה מפנקת מעל השוער של אייקס. רונאלדו מוביל על מסי כרגע בשני שערים(12-10) אך זה ממש לא משנה. חשוב מכך שרונאלדו גבר על מסי במאבק על שני התארים האחרונים - הליגה והסופר-קופה. מישהו זוכר את הנאחס הארוך והקשה נגד ברצלונה? בשקט-בשקט רונאלדו עם 8 שערים בסופר-קלאסיקו, חמישה מהם ברציפות! שער אחד של הארגנטינאי, שבזמן האחרון גם מדייק יותר מהפורטוגלי בכדורים החופשיים - יתברר כקריטי לאספני הסטט'. בפריוויו המלא נספר מדוע.
על הספסל:
ממש לא מאותן סיבות, אבל קאקא ודויד ויאה פתחו את העונה בפיגור גדול מחבריהם. הברזילאי היה מחוץ לתוכניות של מוריניו עם רכישתו של מודריץ' ותסריט עצוב של ישיבה ביציע היה נראה כאפשרי לחלוטין. ויאה מנגד חזר אחרי שיקום ארוך מפציעה אותה ספג מדצמבר ואחרי 8 חודשים בלי כדורגל הציפיות לא היו גבוהות. אבל ויאה, מהחלוצים הטובים ביותר של הליגה הספרדית ב-20 השנים האחרונות - חזר כמו גדול. ביום שבת לא היה זה עוד גול שמשפר את יחס השערים כמו מול סוסיאדד או חטאפה, אלא שער ניצחון סופר-חשוב בפיחואן ברגע האחרון. קאקא מנגד קיבל את הצ'אנס בגביע הברנבאו וקפץ עליו בשתי ידיים עם שלושער. מול דפור הוא שיחק מחצית ומול אייקס כבר בישל לבנזמה שער במספרת. יכול להיות שאם הקלאסיקו היה נערך בעוד 5-10 מחזורים - היינו רואים את שניהם בהרכב, אך למאמנים בהחלט יש כיצד לתמרן במידה ולא יילך. עוד נוסיף כי משחקו הטוב ביותר של קאקא במדי ריאל היה דווקא בקלאסיקו הראשון שלו בקאמפ-נואו אז סידר מצבים של גולים בטוחים - שהוחמצו. כנראה שגם מבחינה פיזית הוא עדיין לא יכול לסחוב יותר משעה בקצב משחק כזה.
ריאל תוכל להשתמש גם בגונזלו היגואין שפתח את העונה נהדר אך נדחק לספסל עם השיפור ביכולת של בנזמה, וברצלונה קיבלה בהתלהבות את שבירת הבצורת מצד ססק פברגאס שהציג משחק מעולה מול סביליה(שחקן תיאטרון אפילו אולי יותר טוב מאשר שחקן כדורגל) עם צמד.
שחקנים קצת פחות משמעותיים מהספסל הם טאיו הצעיר שבעונה שעברה היה נראה כאילו הסופר-קלאסיקו וארבלואה גדולים עליו אך העונה משחקת כדורגל נהדר וכבר שיחק נהדר מול סוסיאדד וספרטק מוסקבה ואוזיל שחייב להתעורר וקיבל כבר מסר ממוריניו בצורה הכי ברורה שיש, גם בתקשורת.
ז'וזה מוריניו נגד טיטו וילאנובה:
קצת יותר משנה חלפה מאז אותה תקרית מביכה במשחק הסופר-קופה בקאמפ-נואו והאמת שהאירוע נשכח ונעלם די מהר. מוריניו התנצל על המקרה וטיטו המשיך הלאה בג'נטלמניות. בצד המקצועי, טיטו משיך בידיוק את המלאכה של פפ, עם שינוי אחד קטן - מעבר לכך שבארסה העונה נראית פחות שבעה - רואים שינוי קל בסגנון המשחק משמע לבעוט יותר מרחוק ולא להיכנס בכוח עם הכדור לרחבה. מצוקת הבלמים מונעת מטיטו להעמיד את ברצלונה כמו שהוא רוצה. המאמן שילב נהדר את דויד ויאה שחזר מפציעה ויודע להשתמש בסגל שבנה.
מוריניו תמיד היה חד לקראת הקלאסיקו אבל כאן יהיה המבחן הגדול שלו. בעונה שעברה ריאל הגיעה לקלאסיקו עם פער שביר של 4 נק' מברצלונה(אחרי שעמד על 10 בחודש מרץ) וחזרה הביתה עם ניצחון ענק. ריאל שוב מגיעה עם הגב אל הקיר בעקבות פער הנק' העצום. הוא שם את הסכסוך עם ראמוס מאחוריו, הפסיק את ההתעקשות המיותרת על אוזיל שלא תורמת לאף-אחד והבעייה היחידה אולי היא משחק 'השבוע-שבוע' בין בנזמה להיגואין, לא בידיוק עובדי גף תזונה אלא יותר בכיוון של חלוצים שצריכים ביטחון. בעוד המערך של בארסה ידוע, מוריניו שוקל מערך עם קישור הגנתי מעובה שיכלול גם את אסיין. בשני המאבקים האחרונים הישירים על תואר הוא ניצח את בארסה - על תואר אליפות ספרד ועל הסופר-קופה. השאלה היא האם מוריניו מסוגל להעמיד את ריאל מדריד כמו שצריך גם ביום ראשון, כי היכולת שריאל הפגינה עד עכשיו בכל-זאת לא תספיק.
מתוך האתר הרשמי של בארסה בישראלמה שלום מדריד?
אתם מכירים אותו, אתם מכירים אותה, אין ולו מילה שאציין כאן שתהיה לכם לגילוי חדש או ממצא מעניין כלשהו. כשאחי ראה טבלה ספרדית אחרי 5 מחזורים בערך ובה ריאל מדריד הייתה מתחת לאחייניתה ראיו במקום ה-9, שאל כיצד זה יתכן, אז עניתי שקבוצה שב-5 המח' הראשונים תפסיד פעמיים ותעשה תיקו פעם אחת, גדולה ככל שיהיה, תזכה למקום הזה, שקרי לגבי המשך העונה ככל שיהיה. אך שאלת ריאל מדריד מתחלקת לשני צדדים.
מצד אחד, אתם מקבלים ריאל מדריד שאין לדעת מה מובנה בתוכה וכיצד שחקניה מרגישים לגבי עצמם, מאמנם וחבריהם, או שפשוט התקשורת עשתה עבודה נהדרת בלטשטש עבורנו את מה שמציאותי ומה שדמיוני, כשאולי הכל למעשה די בסדר בסיכומו של דבר. אבל למרות הכל הפעם זו כנראה לא האמת. רונאלדו והכסף, רונאלדו ושאר חבריו, רונאלדו ומרסלו, מוריניו ומרסלו, מוריניו וראמוס, קסיאס ומוריניו, אוזיל ומוריניו. חלק מומצאים, חלק פחות מומצאים. האם זה יתורגם ביום ראשון למגרש?
מצד שני, זה לא יתורגם למגרש. רונאלדו עדיין בכושר פנומנלי, הקבוצה היא עודנה אלופת ספרד ובעלת יתרון עלינו וההגנה הקיימת בבלאוגראנה, ועדיין אמביציונית ביותר כלפי הליגה וכלפי להחזיר את ההשקעה שוב ושוב על כל נצחון של הפפ טים בשנים האחרונות, להשיב מהכבוד האבוד קצת מעבר לאליפות דחוקה. ובלי תיאוריות מיותרות, בל נשכח כי, אתם יודעים, מדריד - חייבת - לנצח. פער 11 נקודות הוא קשה מאוד להסרה, אולי קצת מעבר לנוכחי.
יש ממה לחשוש, כשם שיש למה לצפות ולאן לשאוף והיכן להתגאות מראש.
אל היריבה בלבן אלילית הפציעות מחייכת (או לא מחייכת? כי אם היא הייתה מחייכת, מרוצה, סימן שהיא פצעה להם שחקנים), שכן היום התאמנה מדריד של מוריניו בהרכב מלא לחלוטין.
היכולת של מספר שחקני מדריד מתחילת העונה, בינהם סאן איקר קסיאס, אינה מרשימה ואף 'מדאיגה' לא מעט מאוהדי הקבוצה, אך זה לא ימנע ממנו לדפוק הופעה בקלאסיקו כהרגלו, מרונאלדו להתיש את אלכסנדר סונג הלא-בלם, מפפה להיות ליצן, ומכל השאר להרים שחקני בארסה מהרצפה, חלקם כי עשו הצגות, וחלקם כי הם כיסחו להם את הצורה וחשבו שהם עשו הצגות. ובסך הכל, זה גם לא ימנע ממדריד, שהינה קבוצה כדורגל מצוינת, לסכן את השער הברסאי ולעשות זאת אולי היטב. כאמור, יש ממה לחשוש. אבל אל חשש, זאת בארסה מאחוריכם.
במפגשי העבר:
אנו ניגשים למשחק מספר 83 בקאמפ נואו ו-165 בסך הכל בליגה - מפגש מספר 219 בכל המסגרות. בליבנו, עדיין זוכרים את משחק מספר 81, ולא את 82.
- ידענו תקופות לא נעימות בביתנו נגד השטן הלבן. הליגה עבור בארסה התחילה בשני הפסדים רצופים ולמעשה נצחון אחד ב-6 העונות הראשונות. אך עד מהרה בשנות ה-40 הגיע רצף הנצחונות המרשים הראשון, חמישה נצחונות ליגה ברצף ובסך הכל 9 נצחונות ב-10 עונות. מאז בארסה משפרת היטב את המאזן.
- רצף ההפסדים הארוך ביותר של בארסה בבית הוא של שלושה הפסדים, בין 63' ל-65'. ההפסד הגבוה ביותר למדריד היה בשנת 1963, 5-1 מכאיב מאוד של די סטפאנו, חנטו ושלושער לפושקאש.
- כמות השערים הגדולה ביותר שהובקעה בקלאסיקו בליגה: 10 שערים. זה קרה ב-2 הזדמנויות בלבד: האחת שלא נציין יותר מדי, הפסד די מחפיר שלנו למרות שכבשנו כבר 2 (תעשו את החשבון), השני (שהיה למעשה הראשון) הגיע בינואר 1943, מריאנו מרטין כבש צמד, ואייה כבש צמד, אסקולה הוסיף למשחק שנגמר בתוצאה 5-5. סתם לידע כללי, השיא הכללי ביננו הוא 12 שערים, שוב מחולק לתבוסה מחפירה שלנו ועוד משחק שנגמר בתוצאה 6-6, שניהם במסגרת הגביע. בעשרות משחקי ידידות לא הגיעו תוצאות כאלה.
- הנצחון הברסאי הכביר ביותר בקאמפ נואו בליגה הגיע בספטמבר 1950 של עונת 50-51. מתאו ניקלאו עם צמד, מרקוס אוורליו עם צמד, פלקון, סזאר רודריגז ובאסורה האגדי שנפטר רק לפני חצי שנה, כבשו בנצחון 7-2 פנומנלי, עונה לפני בארסה של הסינקו קופאס (הנ"ל בסרטון)... זו לא הייתה הפעם הראשונה שבארסה מנצחת בביתה בהפרש שערים כזה ומן הסתם לא האחרונה - הידעתם? 6 פעמים ניצחה בארסה בדמות 5-0.
- כל אוהד בארסה אמיתי צריך לדעת מהו פרק הזמן הארוך ביותר ללא הפסד בקלאסיקו. כל ברסאי אמיתי צריך לדעת שמאוקטובר 83' ועד לעונת 2004, אחת בה צ'אבי ניצח במדריד ורונאלדו ניצח אצלנו, לא הדרים טים ואף לא הואן חאל טים למדו מה זה להפסיד בבית את המשחק הזה. ומאז ההפסד החמוץ מתוק הזה, רק עוד הפסד אחד, קורע לב קצת יותר, לז'וליו בטיסטה והשוסטרים של מדריד בעונת הפינאלה של רייקארד.
- אז זה היה רצף המשחקים ללא הפסד. בתוכו, רצף זה כלל מספטמבר 92' ועד לפברואר 99' את רצף הנצחונות הארוך ביותר בקאמפ נואו עם לא פחות משבעה נצחונות רצופים בבית (אהבנו מאוד את התוצאה 3-0 בזמנו) כשב-6 מהם לא ספגנו אף לא שער אחד. זה היה חייב להיות שמונה ברצף, אך אי אפשר לשכוח את ה-2-2 המתסכל מעונת 01' - 00' אז נפסל שער חוקי לחלוטין לריבאלדו שהיה מנצח את המשחק.
אבל רבותיי, אנחנו כבר לא בעידן גאמפר, סאמיטייר, קובאלה, קרויף, מיגלי, קומאן, רומאריו, גווארדיולה, לוצ'ו, רונאלדיניו או אפילו HEM. אנחנו בעידן לאו צ'אבינייסטה מסי יותר מתמיד, ומחפשים נצחון נוסף בקאמפ נואו.
לסיום, שוב, היות והתרגלנו לפגוש בהם בכל שני וחמישי, קשה מאוד להאמין שבסך הכל, לפני ההפסד חורץ גורל הליגה בשלבים הקריטיים של העונה שעברה, המשחק האגדי הבא היה האחרון בקאמפ נואו בליגה. נובמבר 2010, 81# בקאמפ נואו. ה-81.
ובסך הכל בקאמפ נואו בליגה:
- 47 נצחונות, 19 הפסדים, 16 תוצאות תיקו.
- 163 שערים לזכות בארסה, 92 שערים למדריד.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
)
