פורום השדים האדומים

ברחוב לא זורקים לו כלום.
כששיחק בבית"ר ההילה היחידה שהייתה מעליו היא הילת הבגידה.
היום גם זה עבר, והוא נשאר עם תמונות וסרטונים. זהו.

אני יכול לבשר לך שלא זורקים לא כלום אבל לפחות פעם אחת "מישהו" זרק לו.
לא נעים.

כואב הלב, לראות את הויכוח שניצת כאן בתוך קהילה שאני כ"כ אוהב. עוד מעט והייתה יד איש באחיו. גם אם תרמתי בעבר הרחוק איזה אייקון או שורת יאווהשקריפט לפורום שדים, זה לא רלוונטי ובטח לא סיבה לריב.

הדבר היחיד שעצוב לי אף יותר בדיון הזה, הוא חוסר הנכונות שלכם להכיר בעובדה ששמעון גרשון עבר הלאה. ברור שהוא ויתר על משהו בכך שעזב לבית"ר, אבל זה לא אומר שהוא הפסיד. ככה זה בחיים - יש ויתורים שהם גם כואבים וגם נכונים. ניכר שכמה מכם חושבים שאין גורל אנושי נעלה מאשר להיות אליל קהל בבלומפילד, אבל לא בטוח שגרשון שותף לפנטזיה הזו. מן הסתם הוא הרגיש כך בגיל 18. שלא כמו חלקכם, הוא לא נתקע שם.
יצא לי לפגוש כמה שחקני כדורגל בחיי. יש ביניהם כאלה שמתרפקים על העבר, מכורים להערצת הקהל ונהנים לצלול לזכרונות. בלי להכליל (יש פה גם עניין של אופי), מדובר באנשים שתקועים בעבר בעיקר משום שההווה שלהם דל.
יש גם אחרים, בד"כ טיפוסים יותר חכמים או ממולחים, שבנו לעצמם חיים אחרים אחרי הכדורגל ומסתכלים על הפרק ההוא בצורה מפוכחת וקצת צינית.
האם מישהו מכם צריך תזכורת לאיזו קבוצה שייך שמעון גרשון? ידעתי שלא.

לגבי מחלת הלב, בואו נשים דברים בפרספקטיבה: יש לו בעיה מינורית ודי נפוצה, משהו כמו צניחת מסתם, שבגללה הוא לא יכול להיות ספורטאי מקצועני (בעיקר משום שאף חברה לא תבטח אותו בתעריף שפוי). במונחי יום יום, האיש סוס ולא נמצא בשום קבוצת סיכון משמעותית. אם זו הקללה שהטילו עליו משמיים, כנראה שהחטא לא היה כזה חמור.

כואב הלב, לראות את הויכוח שניצת כאן בתוך קהילה שאני כ"כ אוהב. עוד מעט והייתה יד איש באחיו. גם אם תרמתי בעבר הרחוק איזה אייקון או שורת יאווהשקריפט לפורום שדים, זה לא רלוונטי ובטח לא סיבה לריב.

הדבר היחיד שעצוב לי אף יותר בדיון הזה, הוא חוסר הנכונות שלכם להכיר בעובדה ששמעון גרשון עבר הלאה. ברור שהוא ויתר על משהו בכך שעזב לבית"ר, אבל זה לא אומר שהוא הפסיד. ככה זה בחיים - יש ויתורים שהם גם כואבים וגם נכונים. ניכר שכמה מכם חושבים שאין גורל אנושי נעלה מאשר להיות אליל קהל בבלומפילד, אבל לא בטוח שגרשון שותף לפנטזיה הזו. מן הסתם הוא הרגיש כך בגיל 18. שלא כמו חלקכם, הוא לא נתקע שם.
יצא לי לפגוש כמה שחקני כדורגל בחיי. יש ביניהם כאלה שמתרפקים על העבר, מכורים להערצת הקהל ונהנים לצלול לזכרונות. בלי להכליל (יש פה גם עניין של אופי), מדובר באנשים שתקועים בעבר בעיקר משום שההווה שלהם דל.
יש גם אחרים, בד"כ טיפוסים יותר חכמים או ממולחים, שבנו לעצמם חיים אחרים אחרי הכדורגל ומסתכלים על הפרק ההוא בצורה מפוכחת וקצת צינית.
האם מישהו מכם צריך תזכורת לאיזו קבוצה שייך שמעון גרשון? ידעתי שלא.
לגבי מחלת הלב, בואו נשים דברים בפרספקטיבה: יש לו בעיה מינורית ודי נפוצה, משהו כמו צניחת מסתם, שבגללה הוא לא יכול להיות ספורטאי מקצועני (בעיקר משום שאף חברה לא תבטח אותו בתעריף שפוי). במונחי יום יום, האיש סוס ולא נמצא בשום קבוצת סיכון משמעותית. אם זו הקללה שהטילו עליו משמיים, כנראה שהחטא לא היה כזה חמור.

אישטוון, עוד משהו, ברשותך:
ברור שאנחנו ילדים. אנחנו אוהדי כדורגל, שזה משהו ילדותי לחלוטין, ובעיניי הדבר הכי נפלא בו. אין לאהדת כדורגל שום עניין עם כסף, הצלחה עתידית או בניית משפחה. יש לזה קשר עם הצורך שלך להיות שייך למשהו שתוכל להזדהות איתו . המעבר של גרשון לבית"ר ערער את התחושה הזאת בשביל רבים מאיתנו, כי הוא היה אחד האנשים שייצגו בשבילנו יותר מכל את הפועל.
אני תמיד אהיה ילד בכל הקשור להפועל. ואני גאה בזה.

מזה עונג שבת. ממש להקריא למשפחה בשולחן השישי.

אתה נוהג להקריא למשפחה בשולחן שישי הודעות מפורום השדים האדומים?
ספר על אחת כזו .

לשורות המודגשות.
וכל עוד זה ברמה הזו , ולא ברמה הפנאטית וכל עוד זה עוד משהו חשוב בחיים ולא הדבר החששוב או הכמעט הכי חשוב בחיים אז זה נכון. כמו כן חשוב לטעמי לא לדרוש מאחרים את מה שאינך דורש מעצמך. ומישום רובם המכריע של אוהדי הכדורגל שאני מכיר היו נוהגים בדיוק כמו גרשון וכמו אניימה אם היו ספורטאים מקצועניים.

יקירי,
על אחד והשקפתו ובעיקר גישתו.
אם אני הייתי כרשון הייתי נוהג בדיוק כמוהו. לא יודע איך אתה.
אני בעיקרון לא דורש מאחרים את מה שאיני דורש מעצמי. מאוד מאוד משתדל לפעמים קצת בורח לי , אבל אני מוכן להודות בטעות. לטעמי זו צביעות מצידינו לדרוש משחקנים את מה שלא היינו דורשים מעצמינו אם "היינו שחקנים".

כבר נעשו מחקרים וזה הוכח כבר מזמן שהדבר הכי חשוב לאנשים הוא שיעריכו אותם.
הרבה יותר מכסף, הרבה יותר מרכוש. (מי שמעוניין ללמוד על זה יותר מוזמן לקרוא
את How to win friends and influence people, אחד מרבי המכר
הגדולים שנכתבו אי פעם), עם זה אף אחד לא יכול להתווכח. ואת זה שמעון
גרשון לא קיבל לא מאוהדי בית"ר, ולא מאוהדי הפועל. אני בטוח שהוא מסתכל אחורה
במרירות, ואומר לעצמו שאם היו נותנים לו לחזור אחורה בזמן הוא היה עושה דברים
אחרת .

ערן זהבי ישמור!! מה הויכוח הטיפשי הזה?
במידה ולגרשון אין ענין בכדורגל, וכל מה שמענין אותו זה להרויח כמה שיותר בקריירה הקצרה ככדורגלן ולהמשיך הלאה, הדיון מיותר!
אפשר כמובן לומר שהוא היה יכול להרוויח יותר לאורך זמן לו היה נשאר בהפועל בצוות המקצועי, אבל זה לא רלוונטי.

מצד שני, ראינו כולנו שהוא דווקא כן רוצה להשאר בתמונת הספורט בישראל, ונכשל כשלון די גדול. ככה שעכשיו, כשהוא יודע שמצבו היה יכול להיות הרבה יותר טוב מהיום, אתה עדיין חושב שהוא מרוצה? שהיית נוהג כמוהו?

טוב נו.

מה קשור ערן זהבי לדיון ??

לגבי הפתיחה אתה צודק.
אבל זה לא מספיק שהאוהדים ירצו אותך. צריכים להיות גם מנהלים שירצו אותך. וזה לא היה במקרה של גרשון.

לגבי המשפט המודגש,
לא יודע על סמך מה אתה אומר זאת.
לא יודע מה הדברים שגרשון היה רוצה לעשות בקריירה שניה שלו. לא בטוח שאתה כן יודע.
כך את עולם הכדורסל, תראה כמה שחקני כדורסל שהיו מובילים, בנבחרת, במחלה לא ממשיכים בענף לתפקידי אימון או ניהול. למה ??? כי יש להם יכולות מעבר ליכולת הספורטיבית. כי הם חושבים שבענפים אחרים יצליחו יותר.
אולי כך חשב/חושב שימעון גרשון ?

אז יש את "המבוגרים", האנשים שמסתכלים אחורה על התקופה הכי סוערת בחיים שלהם במבט "ציני" כי עכשיו הם עושים דברים הרבה יותר חשובים מלבעוט בכדור, ויש את "הילדים" שתקועים בגיל 18 ואשכרה אוהבים את המשחק הזה שקוראים לו כדורגל ונקשרים אליו רגשית באופן עמוק. זו תזה מאוד מעניינת.

אולי זו תזה מעניינת, אבל לצערי היא לא שלי. המשמעות של להיפרד מגיל 18 אינה דווקא לתת גט כריתות ליכולת לאהוב דברים ולחיות אותם כאילו הם הכי חשובים בעולם. כמובן שיש אנשים שעוברים את התהליך הזה והציניות שלהם מקרינה גם אחורה, לעבר, וגם קדימה, על כל דבר חדש שהם עושים.
אלא שהשינוי שעליו כתבתי, זה שלדעתי אנשים יצירתיים ומודעים כמו 5 לב צהוב עוברים, הוא אחר לגמרי. מדובר במעבר לפאזה הבאה בחייהם, אותה הם יכולים לחוות באותן דבקות וטוטאליות של הפאזה הקודמת. האנשים האלה מספיק חכמים ובעיקר מספיק בטוחים בעצמם כדי להפרד מהנוחות הקהה של פרק חיים משומש ולקחת את הסיכון של התחלה חדשה. אם להשתמש במונחי התשובה ה(באמת)מעניינת שלך, מדובר באנשים שתמיד מקווים ש"התקופה הכי סוערת בחיים שלהם" עדיין לפניהם.

להבדיל מהתיאורטיקנים הדגולים אני שמעתי את משפחת גרשון מתבטאת בנושא.
שיחה שברובה השתתפתי כצופה למעט מילה אחת.

מאוד אכפת לבוגד.
מאוד.

שתף אותנו קלדרון

אותי הורג מה הייתה המילה

ליון מכרה את השוער הראשון לטוטנהאם הלילה...

אז אניימה אוכל את הלב כי הוא איבד הזדמנות להיות שוער ראשון