פורום השדים האדומים

משהו שעלה באשכול על אניימה מצד כמה משתמשים, לדוגמה:אני לא מתכוון להיכנס פה להשוואות של שביט עם אניימה, קרמנס, בז'רנו או חודרוב. שביט ספציפית, אוקיי? אה, וגם בלי להיכנס לדרך שבה הוא עזב/הועזב, או שהסכים להגיע תחת טביב (בסדר, המשתמש סימרוטיץ?).

אני ממש לא זוכר - כלומר, אני זוכר, אבל ממש לא מסכים - לגבי שני דברים מהותיים: "דומיננטיות" ו"שנים גדולות".

ראשית, שביט לא היה שוער דומיננטי. היה לו משחק קו טוב מאוד (שנחלש בצורה קיצונית עם השנים - בערך מעונת 03/04 כל בעיטה חופשית טובה למסגרת היתה גול). היה לו משחק גובה סביר. ביציאות מהשער לחלוצים הוא היה לא משהו וכמעט לא לקח כדורים באחד על אחד. כן, הוא היה שוער פנדלים מדהים. אבל הוא לא היה אימת ההתקפה ב-90 (או ב-120 הדקות) שלפני. הוא לא היה שוער ליגה שמביא נקודות (מה שדוידוביץ' היה בלא מעט עונות). וצריך לזכור כמובן - גם אם לא לזקוף לגנותו - את ההגנה ששיחקה לפניו בעונות 97/98 עד 2001/02: שמעון גרשון, אסי דומב וישראל כהן בשיאם, וקישור הגנתי מופלא של אבוקסיס, הולמאי ואונישנקו.

לגבי שנים גדולות, אני חושב שמדובר בעיקר על 97/98, 99/00 והקמפיין האירופי ב-01/02. בין לבין הוא היה שוער טוב, עם רמה יציבה ברוב הזמן אבל לא הרבה יותר מזה. אני לא חובב גדול של פרמטר הזימון לנבחרת, אבל אצל שוער זה הרבה יותר פשוט משחקנים אחרים. גם שם, חוץ מכמה הופעות ספורדיות, הועדפו אוואט ודוידוביץ'. וכמו שציינתי קודם, כבר בגיל 32-31 החלה אצלו נסיגה גדולה מאוד ביכולת עד לסיום קריירה די מביך מקצועית (שוב, מתבקשת ההשוואה לשוערי ליגה ישראלים אחרים שהחזיקו יותר).

שוער טוב? אפילו מצוין. אגדה? אני ממש לא חושב.

כמו שמה שג'ושוס רשם מגוחך גם הדברים שלך מוגזמים אבל לצד השני
היה שוער מעולה ובאמת חווה דעיכה ענקית בסוף הקריירה(אני לא כל כך זוכר מתי היא התחילה, אבל העונה האחרונה הייתה זוועה)
ב99 התחלתי להגיע למשחקים ואותו הכי אהבתי(אבל הייתי בן 9 אז לך תזכור בגלל מה), בדאבל ב2000 הוא זכה בשחקן העונה, וכמובן 2002 עם התצוגות באירופה(אני זוכר שאחרי שהפסדנו 4-2 באשדוד לציקי קוטלר וקוביקה הייתי בהלם ששביט ספג ארבעה שערים כי זה משהו שלא חשבתי שייתכן שיקרה). את השנים בין לבין ואחרי אני לא זוכר כמשהו מיוחד, אבל אני זוכר שתמיד סמכתי עליו ומאוד החזקתי ממנו מקצועית. בכל מקרה, אניימה הוא לא היה.

היה שוער טוב + .. לא מגיע לאניימה בשום פרמטר ..
אבל אם הוא "תופס יום" ממש קשה להכניע אותו .. עיין ערך סנטפורד ברידג' !

2 דברים שתמיד הבדילו את שביט מהשאר- פנדלים ואחד על אחד מטורף.
הוא היה חלש מאוד בכדורי גובה, לקראת סוף הקריירה שלו גם האינסטינקטים לא היו משהו, אבל אם שחקן יריב פורץ מולו, הוא היה יודע מצוין לתזמן יציאה ולסגור את השער ליריב. כמובן שאפשר להביא את המשחק בסטמפורד ברידג' ואת מה שהוא עשה שם להסלבנייק, אבל היו גם עוד מספר משחקים דומים, כשבשעה מאוחרת זו אני זוכר את המשחק הזה כדוגמא (החל מ 1:25) :



העניין הוא ששביט היה שוער ראשון במשך עשור, גם כשהיו לו מתחרים כאלו ואחרים לאורך השנים, בסופו של דבר הוא היה באנקר. ידעת מה תקבל ממנו וידעת מה לא. בעיני, שחקן שעולה על המגרש ונותן את המקסימום שלו במשך כ"כ הרבה זמן ראוי להערכה.
אגב, ברבע המאה בה אני רואה את הפועל לדעתי פיטר היה מעל כולם (גם מעל אניימה) ואם מדברים על פנדלים היו לו 3 משחקי ליגה רצופים בהם נשרקו נגדנו פנדלים והוא עצר את כולם. לא זוכר משהו דומה לזה.

בקיצור, לא חושב ששביט היה גדול השוערים ששיחקו פה בעת החדשה אבל בשביל אחד שבמשך עשור היה השוער הראשון שלנו מגיע לו הרבה כבוד כשחקן, מה גם שהוא אחד האחראים הגדולים לכך שכולנו אוהדים את המועדון הישראלי הכי מצליח באירופה מאז ומעולם.

לדעתי אתה קצת לוקה בזיכרון.
אמנם לשביט לא היו הרבה הופעות בנבחרת, אבל אני זוכר קונצנזוס מוחלט בתקשורת שנילסן הוא פשוט בדיחה על כך שהוא לא מזמן את שביט.
לשביט היו בערך חמש עונות שהוא היה השוער הטוב בליגה, הוא היה שוער יציב בטירוף (כנראה התכונה הכי חשובה שיש לשוער). אחד השוערים הכי אמינים שיצא לי לראות.
זה נכון שזקנתו ביישה את נעוריו מה שפגע במעמד שלו אצלנו, אבל שביט בשיאו (תקופה שנמשכה הרבה זמן יש לציין) היה ענק.
לחלוטין אגדה.

איזה כדור אדיר הוא הוציא מנמני בסרטון של קובסטר,אחת ההצלות

kobster, היו לו אינסטינקטים מצוינים אבל אני דווקא לא זוכר הצטיינות יתרה באחד על אחד.
הוא כן היה נשאר על הרגליים ולא יורד מיד לכדור, מה שהיתה מעלה גדולה אצלו.

Red or Dead, שלא ישתמע מההודעה שלי איזו כוונה לשחוט פרה קדושה. שביט חתום, כמעט ראש וראשון, על עשור מעולה של הפועל מרגע כניסתה לבעלות הפרטית.

הוקיץ', נילסן היה פה לקמפיין אחד, בין השנים 2002-2000. עובדה שגם לפניו וגם אחריו שביט לא זומן. אבל אני לא רוצה להפוך את הנבחרת למדד, רק השתמשתי בה כדוגמה תומכת.

שביט בשיאו היה אנדרייטד לחלוטין (מבחינת התקשורת ושאר הקבוצות, אנחנו ידענו מה הוא שווה).
היו לו רפלקסים אדירים (!) מה שהוביל ליכולת גבוהה בפנדלים, אחד על אחד, והתעופפויות. וכן, לעומת שאר השוערים גם כדורי גובה! ("אויויוי דבידוביץ'..")

מנקודה מסויימת שביט נחלש מאוד, התחיל לקבל גולים מטווחים מצחיקים, וכמובן זכורה לרעה תנועת ה*נעמד במקום, עם הידיים פרוסות, ומלווה את הכדור במבט לרשת*.

הטעות הייתה שהוא נחלש מאוד לקראת סוף הקריירה, ומשום מה המשיך לקבל קרדיט על יכולת העבר, מה שגרם לנו לטעם חמוץ-מתוק מהסה"כ קריירה שלו בהפועל.

לסיכום, אני לא זכיתי לראות יותר מדי שוערים בהפועל (השוער הראשון שאני זוכר הוא ירוסלב באקו), אבל לפי דעתי שביט בשיא ואניימה בשיא שווים והם השוערים הטובים ביותר שראיתי בארץ ובהפועל (לא זוכר משחקים של אוברוב).

אה, ועל זה שהוא משת"פ של טביב: 0

מה שאמרת זה בדיוק מה שהיה עוזר לו להיות כ"כ טוב באחד על אחד, הוא לא היה מזנק לרגליים של התוקף, הוא לא היה נשכב לפינה מסוימת,הוא היה עומד יציב וסומך על האינסטינקטים שלו, ובשביל זה היה קשה לעבור אותו או לבעוט לו לפינה אם באת מולו.
חוץ מהיציאה המטומטת במשחק הבית מול פארמה, לא זוכר אותו עושה שטויות כשבא מולו חלוץ.
זו תכונה שאין להרבה שוערים, ואת האמת אדל די מזכיר אותו בקטע הזה. בלי שטויות מיותרות, יציבות ותחושה של ביטחון בשער.

לא קראתי את האשכול, אבל שביט היה שעור הפנדלים הטוב ביותר שלנו.
הבעיה עם אניימה זה שהוא מגיע למשחקים גדולים.

שוער ענק ענק ענק.
אניימה יותר טוב.

יותר טוב?
שביט היה יופי של שוער, אניימה בשלוש דרגות יותר טוב.
זה לא מקטין משביט, אניימה פשוט שוער מדהים.

מדויק.

אני לא מתכוון להיכנס להשוואות עם אניימה, את שלי כבר אמרתי, ושביט לטעמי היה שוער יותר טוב. השנים הגדולות שלו, 99-2004 בערך, היו פנטסטיות. השוער הכי טוב בליגה בשנים שהיו שוערים מצויינים ולא כמו היום. אחד על אחד הכי טוב שראיתי, אינסטינקטים חתוליים נהדרים, בטחון וניהול ההגנה ( שעם כל הכבוד לאילן בכר, אנטבי ודומב, הייתה עדיין מורכבת מאילן בכר, אנטבי, ודומב ) ויציבות כמעט בלי שגיאות. כולם יודעים שהייתה לו בעיה ביציאות לכדורי גובה, אבל אם היה לו את זה הוא היה יוצא לחו"ל ודופק שם אחלה קריירה, בטח בעולם ששוער הרבה פחות מוכשר ממנו כמו אוואט סוגר כמעט עשור בליגה ספרדית. בכל השאר הוא היה שוער מהדרגות הראשונות בעולם.
הרבה אנשים בוחרים לזכור לשביט את השנים האחרונות (שגם בהן היו ניצוצות של השוער המטורף שהיה, במשחקים שאי אפשר להבקיע לו ) או את צ'לסי, או את הפנדלים בגביעים, אבל אני זוכר את הבטחון שהיה לי בו ( ובדרעק ההוא ששיחק לפניו... ) בשנים הגדולות ההן, שוער ענק.

שביט שוער טוב ,אף פעם לא הבנתי איך הוא לא בנבחרת לטעמי הוא היה יותר טוב משני האוברייטדים דווידוביץ את אוואט,אבל אין מה להשוות לאניימה חוץ מפנדלים .

אלימלך הוא המלך בעבור שוערים ישראלים ? הוא היה נהדר. למשל פי כמה וכמה מאווט
אדל יותר טוב. הוא פשוט שוער יותר טוב שעושים חשבון אין לו את ההצלות החתוליות הללו שוינסנט היה מוציא כדורים שלא מהעולם הזה אבל יש גם כמה גולים שאניימה חטף שאלד בחיים לא היה רואה.
אבל אניימה היה מנהיג של ההגנה ומעין מנוע מורלי של כל הקבוצה. אין הרבה שחקנים זרים שככה מדברים לשאר השחקנים במגרש כמו וינסנט. את זה לא יהיה במכבי. פשוט לא יהיה. חוץ מזה מה אפשר לעשות? אני רוצה לראות את אניימה משחק . מה שהיה בחודשים האחרונים שלו פה? אם זה מה שמכבי יקבלו? דיינו. כי שער 11 לא יתן לו הרבה זמן קרדיט....

אניימה היה שוער על
שביט היה שוער מדהים
אי אפשר להשוות

אדל לדעתי שוער יותר טוב מאניימה
ושביט היה טוב משניהם
ובאותו ענין אני מאחל לאניימה בהצלחה בקבוצתו החדשה
Break a leg or better break both legs

דווקא ההצלה אחדXאחד הכי גדולה שאני זוכר היא שלו, בדרבי של 2001 או משהו באיזור הזה, שקוביקה לא הצליח לעבור אותו מתחת לשער 5. נגמר תיקו נדמה לי.
חוץ מכך שהוא השוער פנדלים הכי טוב שאני זוכר (עם קראמנס לא היו סדרות של פנדלים אלא רק נקודותיים במשחקים אז לא ממש נחשב), באופן כללי לדעתי שביט זכור כ"גיבור" גם הרבה בגלל מה שמסביב. בכדורגל הישראלי רבוי הערסים שלנו הוא כאילו היה גיבור כזה מפעם, מין חודורוב מודרני, הספורטאי למופת יפה הבלורית והתואר מהספורטאים הצעירים, שעמד בהירואיות מרגשת מול שער היריב הזר בעונה של אירופה והביא לנו במו ידיו הקסומות דאבל.
עכשיו בגלל שההילה הזוהרת שלו כ"ספורטאי העל" עומעמה בגלל התלכלכות עם טביב - אז בקשר ישיר לכך גם הזיכרון שלנו ממנו שהרבה מכך נבע על מסביב, דעך גם הוא. בגלל זה, ובגלל אניימה שבא אחריו כמובן.

לגבי פיטר, בגלל שהיינו קבוצת כלום ב 91/2 לא הגענו למעמדים של סדרות פנדלים בגביע כמו שהיה עם שביט.
עדיין, לא היה שוער שעצר במשך כמה משחקים ברציפות פנדל בכל משחק.
חוצמזה שלולא פיטר, אנחנו יורדים ליגה בעונה ההיא ובפלייאוף התחתון הוא פשוט נעל את השער.
חבל שהוא היה פה רק עונה אחת, אם היה ממשיך לעוד שתיים-שלוש עונות הוא היה יכול להיזכר כאחד הגדולים.

לגבי שביט, הבן אדם היה השוער הראשון שלנו במשך עשר שנים, זה משהו חריג שראוי להרבה הערכה. אי של יציבות וספורטיביות.

אתה תחטיא!

לא הפסדנו תארים בגלל שביט, לעומת זה זכינו בתארים בזכות שביט.

עם כל הכבוד שביט לא ברמה של אניימה.
ה"עונה הכי טובה" של שביט התחילה על הספסל, כשקשטן העדיף את ניר רחמין עליו ואז החזיר אותו
אם היתה עם שביט תחרות על העמדה הוא היה שוער הרבה יותר טוב....

ראשית, השוואה לא במקום ולו בשל העובדה כי אין להשוות בין הליגה הישראלית בשנים 1998-2003 לבין הזבל שהיה לנו בשנתיים-שלוש האחרונות.
אני זוכר אשתקד שחכיתי כבר לדרבי ולמכבי חיפה כדי שאוכל לראות מה שווה אדל, פשוט כמעט ולא סיכנו אותו לפני כן בצורה ממשית (הוא ספג ממצבים קורצים אבל לא בעטו לו יותר מדי פעמים כדי לראות מה הוא שווה). שביט נאלץ בתקופה שלו למתוח איברים פעם אחר פעם ולא היה ספק מה היכולת שלו ללא צורך לחכות לביקור של חיפה או בית'ר בבלומפילד.

אז אולי המדד הוא אירופה ושם כזכור שביט הוכיח שהוא אחד הגדולים.

אניימה שוער גדול. אדל שוער ענק. אבל בניגוד לשניהם (במיוחד על רקע חתימתו של אניימה במכבי) שביט היה "אחד משלנו". לא שכיר חרב (גם אם עבר כמה קבוצות אחרי שנזרק מהפועל) וכל כך מזוהה עם המועדון, עד שיש כאלו שלא ידעו או שכחו שהוא בכלל גדל בקרית שלום.

מה שמדהים יותר מהכל איך ציינתי במפורש שזה לא אשכול השוואות בין שביט לשוערים אחרים אלא שביט לבדו כשוער, ובכל זאת אחרי 4-3 הודעות אנשים פה - כאילו מתוך הרגל כפוי - חזרו להשוות אותו לאניימה או לאדל.

reverse psychology.

להגיד ששביט לא היה שוער שמביא נקודות זה פשוט מגוחך.
נכון שכשרוצים לזכור את הדברים היפים שהוא עשה מיד עולה סטנפורד ברידג' והפנדלים, ונראה כאילו זהו...
ונכון הוא לא סיים יפה, והזכרונות הכי טריים שלנו ממנו בתור שוער הם לא משהו (העונה האחרונה).
אבל הוא היה אחד הגדולים, יציבות והשקט שלו לאורך כ"כ הרבה שנים גרמה לכך שאנחנו פשוט לקחנו אותו כמשהו מובן מאליו גם כעת כשמנסים לשחזר בזכרון משהו מהיכולת שלו.