YoniPerry כתב:
השאלה היא מה מעניין אתכם, כל הסיפור של האולטראס פה או מה שקורה לקבוצות בגרמניה?
במידה ואתם לא שמתם לב, מה שאותו נבלה מנסה לעשות זה שנהיה בעיקר שקטים, מנומסים, ובעיקר בעיקר עם כיס עמוק.
שוהם יפת כתב:
ציטוט:
הבונדסליגה עוברת בשנים האחרונות, וליתר דיוק, מאז מונדיאל 2006 שהתקיים על אדמת גרמניה, תהליכים מואצים של התמסחרות. המודל האנגלי, זה שהפך את המשחק מריטואל כמעט דתי ל- Entertainment וסילק את המעמדות החלשים מהיציעים, הפך למודל אליו לוטשים קברניטי הבונדסליגה עיניים. הם כמובן לא לבד, אבל בליגה בה אחוז הבעלות הפרטית על מועדון לא יכול לעלות על 49%, זה עניין קצת יותר מסובך: בכל זאת, יש בחירות, יש השתתפות פעילה של אוהדים בקבלת ההחלטות. אז אם אי אפשר לקחת את המשחק מהאוהדים, כל מה שניתן הוא לנסות להשפיע על סוג האוהדים שמגיעים לאיצטדיונים, ואכן, ביקור בכל אחד ממתקני חמשת הכוכבים של אופ"א בליגה הגרמנית מגלה שאיצטדיוני הכדורגל במדינה הפכו כבר מזמן למרכזי קניות ופנאי, בעוד יציעי האולטראס הולכים וקטנים, וכניסה אליהם מחייבת ברוב המקרים בידוק כפול ומכופל. המסר שמשדרת הבונדסליגה באמצעות הנהלות הקבוצות לקבוצות הפעילות בקרב האוהדים הוא אחיד:
אנחנו רוצים אתכם שקטים, מנומסים, ובעיקר עם כיס עמוק.
אם לא נתעורר נמצא את עצמנו בסיטואציה דומה .
ואז יהיה מאוחר מדי. אתן לכם דוגמא שלא הזכרתי בבלוג:
בבאיירן מינכן, כאמור, המצב הוא הגרוע ביותר בגרמניה מבחינת היחס בין "אוהדי כדורגל" ל"צרכני כדורגל". בשנה שעברה, כשנודע שההנהלה של באיירן מתכוונת להביא לקבוצה את מנואל נוייר, אז שוער שאלקה וחבר באולטראס גלזנקירשן. בנוסף, החליטה הנהלת באיירן להעניק ליריבה העירונית השנואה הלוואה כספית גדולה שהצילה אותה מפשיטת רגל.
כנגד שני הצעדים הללו החליטו בארגון האולטראס של באיירן, שיקריה, לצאת למחאה נגד ההנהלה. לגיטימי, לא?
באותם ימים נכחתי באופן קבע בפגישות השבועיות של האולטראס ובמשחקים עצמם. המחאה לא היתה אלימה, אפילו לא מבחינה מילולית: לא היו שם קללות ולא איומים. להפך, המחאה היתה יצירתית מאוד: באחד המשחקים הוצגה כרזה עם דיוקנו של נשיא המועדון אולי הונס, עם תוספת של אף פינוקיו ארוך. רצה לומר הארגון: נשיא המועדון לא יכול לשקר לאוהדים.
בכל העיתונים תקפו את המחאה של האולטראס והגדירו אותה כלא הולמת. אוהדים "רגילים" שדיברתי איתם הסתייגו אף הם מהמחאה. ככל שניסיתי להבין יותר את האופן בו חושבים אוהדים "צרכנים" על המחאה כך נדהמתי לגלות כמה הצליחה הגישה של "אוהדי כדורגל הם צרכנים", אפילו בקבוצה בה 76% מהבעלות היא בידיים של אוהדים. את תפיסת הדמוקרטיה הזאת אנחנו כבר מכירים מארצנו: "בחרתם בנו? שבו בשקט ותנו לנו לנהל".
בהפועל, כמו בבאיירן, זה עובד כי הקבוצה מצליחה, וכי הגרעין המודע פוליטית קטן ביחס לקהל כולו. בכל מקרה, כמו שאמרו פה כדאי מאוד להתעורר.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
