גיא האדום כתב:
mkorman1 כתב:
חוק ראוי וצודק
מענין למה דווקא השמאל מוחה נגדו
(אולי בכל זאת צודק מי שטוען כבר שנים שהתקשורת שמאלנית?)
מבחינה לוגית אולי הגעת כאן לשיא של אבסורד.
וללא קשר, מי שמכנה רבנים כקדושים יש לו תפיסת עולם של נוצרי.
לא הבנתי למה.
החוק לא מזכיר ימין או שמאל, ואתה רואה שדווקא השמאל נזעם וכועס הרבה יותר מהימין, יש לך הסבר לכך?
כל עם ישראל הוא קדוש..
שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ – שְׁמֹר שְׁאֵרִית גּוֹי קָדוֹשׁ : וְאַל יְאַבֵּד גּוֹי קָדוֹשׁ
הָאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם – קָדוֹשׁ – קָדוֹשׁ – קָדוֹשׁ :
פרשת
קדושים בספר ויקרא נפתחת כך
"דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוהיכם".
ועוד נאמר "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש"
המושג 'קודש' שגור מאוד על לשוננו: הקב"ה נקרא קדוש, יש לנו קודש וחול, עם-ישראל הוא עם קדוש, התורה היא קדושה ויש חפצים דקדושה. מהי, בעצם, ההגדרה האמיתית של מושג הקדושה?
המשמעות הבסיסית של קדושה היא - הבדלה. קדוש פירושו נבדל; לא חלק מן ההווייה הרגילה, אלא שייך לעולם אחר. ספר-תורה הוא קדוש, כי ערכו אינו נמדד על-פי ערכו האמנותי, אלא במונחים השייכים לעולם רוחני עליון. עם-ישראל הוא קדוש, כי אינו חלק ממשפחת העמים, אלא יש בו ייחוד אלוקי, שמעל ומעבר לכל עם אחר. ואף הקב"ה נקרא קדוש, כי הוא מובדל מן העולם ועומד למעלה עד אין קץ ממושגיו ומגדריו. קדושה פירושה אפוא - הבדלה.
קדושה - הבדלה
ההבדל בין דבר רגיל לדבר שבקדושה מתבטא בכך, שהדברים הרגילים הם חלק מהעולם וממושגיו. יש אמנם הבדל עצום בין יהלום נדיר לבין חול פשוט, אבל שניהם חלק מהמציאות הגשמית והחומרית. אפילו דברי חכמה ושכל אינם נבדלים ממציאות העולם, אלא הם רובד עליון יותר של העולם הגשמי. משום כך אין בהם קדושה, אין בהם הבדלה.
קדושה יש רק בדברים הקשורים בקב"ה, בתורתו ובמצוותיו: פסוק בתורה הוא קדוש - כי הוא שייך לעולם אחר לגמרי, לעולם אלוקי. מצווה שיהודי מקיים, יש בה קדושה, משום שהיא מקשרת אותו עם מציאות נבדלת - עם הקב"ה. יהודי הוא קדוש, משום שהוא קשור בקשר בל-יינתק עם האלוקות שלמעלה מהעולם. קדושה מתייחסת לדברים שנבדלים מעולם החומר וקשורים עם האלוקות.
הגדרה זו של מושג הקדושה מסבירה היטב את הדרגות שיש בקדושה. על הפסוק: "קדושים תהיו", אומר המדרש: "יכול כמוני? תלמוד-לומר 'כי קדוש אני' - קדושתי למעלה מקדושתכם". הקב"ה אומר כביכול לעם-ישראל: היו אמנם קדושים ונבדלים, אבל לא תוכלו להיות נבדלים כמוני. מאחר שאתם חיים בעולם-הזה, לא תוכלו להינתק לגמרי מהקשר אל העולם, ולכן לא תהיו קדושים ונבדלים כמוני, שאני לגמרי נבדל מכל מושגי העולם וגדריו.
(בתורת החסידות מופיע גם פירוש הפוך: את המלים "יכול כמוני" אפשר לקרוא גם בניחותא, כלומר, שבאמת יכול האדם להגיע לקדושה דומה לזו של הקב"ה. איך ייתכן הדבר? "תלמוד-לומר 'כי קדוש אני'" - הקב"ה נותן לכל יהודי את הכוח לכך. ולמה הוא עושה זאת? משום ש"קדושתי למעלה - מקדושתכם", הקדושה של הקב"ה למעלה, באה כתוצאה מקדושתכם - ישראל הם המקדשים את הקב"ה).
אין קדוש כה'
קדושתו של הקב"ה יש בה משום דבר והיפוכו. מצד אחד הוא מעורב בכל פרט של הבריאה: הלוא הוא מחיה ומקיים אותה בכל רגע ורגע, משגיח על כל עלה נידף וידיעתו חודרת גם כליות ולב; ומצד שני הוא נבדל לגמרי מן הבריאה וניצב למעלה מכל שייכות וזיקה אל העולם. לכן נאמר: "אין קדוש כה'" - כי היבדלות כזאת, שבאה יחד עם מעורבות מוחלטת בכל פרטי הבריאה, היא רק בכוחו של הקב"ה. רק הוא יכול להתלבש כל-כך בענייני העולם, ועם זאת להישאר מובדל ונשגב לגמרי מכל ענייני הבריאה.
שילוב זה מרומז גם בכינוי 'הקדוש ברוך הוא'. מצד אחד הוא 'קדוש' ומובדל מענייני העולם, ומצד שני - 'ברוך הוא', דבר הרומז לירידה אל העולם. ברכה היא ממשמעות המשכה ומתן שפע מלמעלה למטה (כמו "המבריך את הגפן", כלומר, משפיל את הזמורה אל הקרקע). וזהו הכינוי 'הקדוש ברוך הוא' - שלמרות היותו נשגב ונבדל ממושגי העולם, בכל-זאת הוא משפיל את עצמו להתלבש בעולם כדי להחיותו ולקיימו.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
