אנטיגונה כתב:
אני, לעומת זאת, יכול להבין אמירה כזאת.
זה קורה לא מעט לאוהדים של קבוצות שמקבלים תפקיד בקבוצה שלהם, וברגע שהם נזרקים חשים ממורמרים ולא אחת עם רגשות נקם.
תשאלו מישהו שהיה אוהד שרוף ושעבד שנים רבות עבור הקבוצה שלו ונשלח הביתה.
אה, בעצם אי אפשר לשאול, הוא התאבד.
צריך כל אוהד להיות מודע למצב הזה, במידה והוא שואף לקבל תפקיד בקבוצתו האהודה.
נכון, אבל כאן המקרה שונה.
הרי אם נסתכל אחורה, אז מה היה כאן בדיוק?
היה נוכל אחד שעשה הרבה נזק להפועל ותחתיו עבדו בובות, שהגנו עליו וסינגרו עליו בתקשורת, ביניהם גבע תלם ואמיר לובין.
הרי מקרים כמו גניבת 250 שקל למשחק נגד טוטנהאם, סגירת שער 2, העפת שביט, ריב וביטול זכויות לשחקני העבר של הפועל והתנהלות חובבנית היו הרבה לפני טביב. והדוברים של מוני הראל ידעו להגן עליו טוב טוב, למרות שהם ידעו שהוא פוגע בהפועל ומנהל אותה בקומבינות מסריחות.
עכשיו, באחת הקומבינות האחרונות של חבורת הזבל של מוני הראל, הגיע לעזרה אדון אלי טביב. מה עמד מאחורי זה ואיך מוני הראל שיכנע את טביב לבוא, אנחנו לא יודעים בוודאות (מעניין למה מוני הראל שומר את זה בסוד), אבל חלפו הימים ומה לעשות השותפים לקומבינה רבו וטביב יצא עם ידו על העליונה והחליט להעיף חלק מהקומבינה (שעד לפני שנה וחצי כולם היו במחנה אחד של הקומבינה, כן?).
אז עכשיו אני צריך לרחם עליהם? על אנשים שפגעו בהפועל? שילכו לחפש.
על אנשים כמו מורדי דדון, שלעניות דעתי לפחות, באמת תמימים ועם ידים נקיות, כואב לי. לא על הדוברים של מוני הראל.
אנשים כאן מדברים כאילו טביב נחת מהירח והשתלט על הפועל. מישהו הכניס אותו ולמישהו היה אינטרס להכניס אותו.