שמעתי על תאונת הצלילה שלשום, לא ידעת שמדובר בדרור פחימה. אני בהלם. שירתנו באותו הבסיס ואני זוכר אותו כמו היום- את ההומור שלו, הבדיחות על הרס"ר ("אתה ואתה תעמדו בשלשות....") מנת העופות המשולשת שהיה נכנס ולוקח לו בארוחת צהריים, הסיפורים עליו איך בכל אליפות צה"ל בכדורסל היו פשוט מוסרים לו את הכדור מתחת לסל והוא היה שם שתי נקודות קלות שוב ושוב ושוב, וכמובן הדיבורים של שני אוהדי הפועל על הקבוצה שלנו. באותה שנה, רלף קליין הדהים כשנתן לו לפתוח מול מכבי בגמר-סל. לצערי, זה לא עזר אז בהרבה. אחרי כמה שנים נפגשו דרכינו כשהוא שחקן מכבי רחובות ואני כתב כדורסל. דיברנו על ימי הצבא והוא זכר. באותה עונה הפועל חולון היתה בארצית, ומכבי רחובות התמודדה מולה על העלייה בקרב ראש בראש, כשבלא מעט משחקים אוהדי חולון היו מגיעים לעודד את היריבה שמול רחובות והיו מקניטים אותו. דרור היה צוחק ועונה להם בלי חשבון. במחזור האחרון זה נגמר בקרב ישיר על העלייה מול אלפי צופים בחולון, וחולון ניצחה. דרור ישב על הספסל עם פנים כל כך כואבות. כל כך רצה לעלות ליגה. אני לא מאמין שהוא איננו. יהי זכרו ברוך. איזה אסון מיותר.
|