http://www.mynet.co.il/articles/0,7340, ... 85,00.html1. איפה הייתם, קוראים יקרים, לפני חמש שנים. מבחינה מקצועית, אישית, משפחתית. אני מהמר שלאחר בחינה מעמיקה, תגלו שהייתם פחות או יותר באותו המצב שבו אתם נמצאים היום. שני צעדים לאחור אם שפר עליכם מזלכם, שניים קדימה אם לא כלכלתם את מעשיכם בתבונה. סביר להניח שרובכם, קוראים יקרים, לא הייתם חסרי כול, אבק, שבר כלי.
אוהדי הפועל תל אביב בכדורסל היו, רק לפני חמש שנים, חסרי כול, אבק, שבר כלי. נטולי אולם ביתי, נרמסים על ידי גדולי אויביהם בשמחה בלתי מוסתרת.
חסרי תקווה. במצב שבו הישראלי הממוצע מתמסר לקיטורים, הם התמסרו לעבודה. כן, אותה עבודה שכל מיני מנהלי קבוצות — ששיא גיוס הכספים שלהם בשנות ה־90 התבטא באיסוף הצ'ק השנתי מרשות השידור (כי הכי קל לחיות על כסף ציבורי) — טענו שרק הם עושים מה שצריך. הם שמעו גיחוכים על החזון, היו עדים להתבדחויות על שהם הולכים למשחקי חוץ נגד הפועל רקפת גבעתיים, ספגו ממטרי פסימיות מחבריהם הקרובים ונאלצו לקרוא טורים שהבטיחו להם שזה לא יעבוד.
והם, כמו חלוצים אמיתיים, בן גוריונים ספורטיביים, סגרו את האוזניים והמשיכו לעבוד. הם ידעו קשיים ואכזבות, אדמה שהושקתה ולא הצמיחה דשא, בעיות תקציביות, מנגנון כדורסלני שהתעקש לא לסייע, ועירייה רעה ואיומה שבראשה שחצן קפיטליסט ואטום. ואת כל הביצה הסרוחה הזו ייבשו, אט אט, עד שהגיעו לרגע המיוחל. וגם כשהוא הגיע, השליליות עדיין מומטרת לעברם מכל כיוון. אבל אנחנו, שונאים יקרים, מבטיחים לא לשמוע, אלא להמשיך ולעבוד.
כשמתן נאור עשה את הסמל (או במקרה שלו הסמל עשה את מתן נאור) באולם בבאר יעקב ההתרגשות שטפה את הלב. חמש שנים אחרי שהמועדון הזה הוקם הוא עלה לליגת העל. הוא סירב לקומבינת עלייה בעונה שעברה (מתי מכבי תל אביב סירבה לשריון ביורוליג?), מתוך ידיעה שהעונה הנוכחית תהיה קשה. אבל בדרכו שלו, בדרכנו שלנו, הגענו לליגת העל. בזכות אוהדים נהדרים, מנהלים מסורים, שחקנים קסומים והוכחה שהעוצמה של קהילת אוהדי ספורט חזקה מכל המבקשים לכלות את הקבוצה שלהם. ובמקרה של הפועל תל אביב לא חסרים מבקשים.
איפה נהיה בעוד חמש שנים? בוודאי תחשבו שאני חולם על אליפות, או לפחות על איזה גביע, אולי על ניצחון בדרבי. אבל לא. בעוד חמש שנים קודם כול נהיה. וזה הניצחון הגדול ביותר שלנו. והוא גדול מכל ניצחון בדרבי, מכל תואר, מכל הישג ספורטיבי. אנחנו כאן כדי להישאר. את הביצות כבר ייבשנו. עכשיו, אט אט, נפריח את השממה.
2. וזה הזמן לגנות את ראש עיריית תל אביב, מר שחצן חולדאי, שבמשך חמש שנים קשקש בקומקום על כך שקודם כול תהיה להפועל תל אביב קבוצת כדורסל ראויה ואחר כך הוא גם ידאג לה לאולם.
אז בזמן שהראיס קשקש, וקשקש וקשקש, ובדרך הפך את העיר שלו למפלצת נדל"ן מכוערת, קהילת אוהדי הפועל תל אביב בנתה קבוצת כדורסל, ראויה הרבה יותר מראש העיר שבה היא משחקת. אנחנו ראויים, חולדאי. ואתה?