|
(עכבר העיר, עמ' 40-60)
בגלל הפועל
הפועל ת"א כדורסל היתה יכולה להיכנע. ארבע עונות מוצלחות הביאו אותה למרחק נגיעה מחזרה לליגת העל, למקום שהיא והאוהדים שלה ראויים לו. אבל הפסד בסדרת הגמר למ.כ. הבקעה וההצעה שקיבלה ממינהלת הליגה - לעלות בכל זאת - שלחו את חברי העמותה להצביע על גורלם. אף אחד לא באמת היה מאשים את הפועל אם היתה נכנעת ובוחרת לחזור לבמת הכדורסל המרכזית - עד כמה שמשהו יכול להיות מרכזי בענף הזה - גם אם לא דרך המגרש. אלא שהקבוצה הזו, שקמה על ידי האוהדים ומתיימרת לייצג משהו אחר בנוף הספורטיבי, הגיעה לרגע האמת, ויתרה על ההצעה, המשיכה עוד עונה בליגה הלאומית כדי לנסות לעלות בכוחות עצמה, ובעיקר - נשארה נאמנה לעצמה ולערכים שלה. לא דבר של מה בכך, לא בספןרט ולא מחוצה לו. אבישי זילברברג.
מקום 1 המחאה
_________________
ג'ינג'י מאת מרים ילן שטקליס:
"... רבים הצבעים עמך אדוני, תכלת פרשת על פני השמים, ולאמא שלי חומות העיניים, ירוק לעלה ולורד ורד, או לבן או אדום ועוד יש ועוד! רבים הצבעים עמך אדוני יפים ומרובים! ולמה בראת לך ילדים צהובים, אדוני, צהובים?..."
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
