אחד מזכרונות הילדות הכי בולטים שלי היה בשנת 1997, הייתי בן 13 וחצי, והפועל תל אביב הגיעה- מחזור אחד לפני סיום העונה כשהיא צריכה לנצח את אילת בשביל להשאר בליגה, או לפחות שאחת מיריבותיה לתחתית תפסדנה. המשחק התקיים באילת (כמה הפועל זה ששתי הירידות שלנו על המגרש התקיימו בשני קצוות הארץ עם הנסיעה הארוכה חזרה הביתה), ואני בתור ילד שלא נוסע כמעט למשחקי חוץ דרשתי מהוריי לנסוע למשחק, עם הבטחה שלא משנה באיזו שעה נחזור- למחרת אלך לבית הספר. הייתי הילד הכי צעיר בהסעה, שהייתה מלאה. כשהגענו לאילת הלכנו למלון קלאב הוטל שם הייתה הקבוצה, עוד כמה אוהדים הגיעו בטיסה והייתה הרגשה שהולכים לנצח, הרי לא יכול להיות ששמעון אמסלם (ששיחק באילת )יוריד אותנו ליגה... סוף המשחק ידוע, אמסלם קבר 2 קליעות עונשין 5 שניות לסיום המשחק והבטיח את ההפסד שלנו 84-80, כל שאר קבוצות התחתית ניצחו והגענו למצב שמחזור אחרון, שבו היינו חופשיים בגלל התפרקותה של צפת אם אני לא טועה, היינו תלויים בתוצאת המשחק בין אחת, גבעת שמואל לבני הרצליה. הנסיעה חזרה הייתה דיכאון אחד גדול, שמו איזה סרט של שרון סטון במערב הפרוע, אף אחד לא הצליח להרדם ובשעה 4 בבוקר הגענו הביתה. כמובן שלמחרת הלכתי לבית הספר, רק כדי שהמורה להתעמלות, שהיה גם מאמן במכבי, דאג להבהיר לי שירדנו ליגה אל מול כל הכיתה. למשחק בין גבעת שמואל לבין הרצליה כבר לא הייתי מסוגל ללכת, ראיתי אותו מהבית. האמנתי שגבעת שמואל ילחמו ויצילו אותנו, אבל אז הזר שלהם הלם בפניו של אחד משחקני הרצליה, הורחק, והמשחק נגמר. הפועל תל אביב ירדה ליגה בפעם הראשונה בתולדותיה. אני לא זוכר יותר מדי מאותו הזמן, אבל כן זוכר אחד, שאול אייזנברג, שאומר בסוף השידור באופן חד משמעי ש"בשנה הבאה הפועל תל אביב תשחק בלאומית א'", ואני בתור ילד תמים, באמת מאמין לו... ויחד עם שאול אייזנברג אני זוכר את אמסלם, לא שמעון אמסלם, אלא מוטי אמסלם, אותו עסקן מהסגנון של שאול אייזנברג, זה שהיה מעורב בכמה עניינים מפוקפקים בחייו, שמסתובב שם על המגרש מחויך, דקה אחרי שירדנו ליגה. אז אותו אמסלם הוא היום היו"ר של יצור הכלאיים שנקרא מ.כ הבקעה/גבעת שמואל, זכר לאותה גבעת שמואל ההיסטורית שהורידה אותנו ליגה (וכן- אני יודע שירדנו ליגה קודם כל בגלל מי שניהל אותנו, אבל זה לא שינה את הזכרון שלי בתור ילד), אותו אמסלם שמתחמן ומסדר את האיגוד כל שני וחמישי יחד עם שאול אייזנברג ואותו אמסלם שמפריד בינינו לבין הגשמת המטרה שכולנו חיכינו לה. אז מחר, בסדרה של הטוב מ-5, יש לנו הזדמנות לסגירת מעגל, אותו מעגל שהתחיל בירידה הראשונה ב-96/7 והמשיך בפארסה של שנות אייזנברג, והריסת אולם אוסישקין. הזדמנות להשלים את החלק הראשון במהלך היפה ביותר שקרה בספורט הישראלי ולהחזיר את הפועל למקום שבו היא צריכה להיות, על אפם וחמתם של האייזנברגים והמוטי אמסלמים וכל שאר עסקני הכדורסל הישראלי. יאללה הפועל !
_________________ עוד לא הצטרפתם? www.haadumim.com www.hapoeluta.com
|