|
עבור החנייה הצפופה נשדדתי ב-25 שקלים, הנקניקייה עלתה 23 שקלים. להישדד פעמיים בערב זה כבר יותר מדי
אתה נכנס לרחוב יגאל אלון. בין רמזור מדכא אחד למשנו וזרזיפי גשם מדכדכים על השמשה הוא לפתע נגלה לפניך. כמו השעון האסטרונומי בלב פראג, כך היכל נוקיה, הוומבלי של הכדורסל הישראלי, קורץ אליך מרחוק. קורא לך לבוא. לא היית שם כבר שנים ארוכות. שכחת איך הוא נראה מבפנים. והוא גם עבר שיפוץ. יש להודות, ישנה איזו התרגשות.
אתה נוסע עוד כמה מטרים, הוא חושף את פניו, ואז זה מכה בך לראשונה. מדובר, ללא ספק, באחד המונומנטים הארכיטקטוניים המכוערים שיש בעיר תל אביב. וברוך השם, בניינים מכוערים לא חסרים בכרך הגדול. מפלצת בטון בוכיה, מסביבה תאורה מוגזמת, נטולת כל חן ופשר. גרסה ספורטיבית, פחות מלוטשת, לארמונו של יואב גלנט.
אתה נכנס לתוך החניה הצפופה, אחרי שנשדדת ב-25 שקלים, מחנה את רכבך ומחכה שהגשם ייפסק. כשזה קורה אתה מתקרב למפלצת הבטון. מנסה לחדור פנימה. ולא כל כך מצליח.
לפניך תור גדול, שבסיומו ערימת מאבטחים שלא יודעת את עבודתה. באולם בהדר יוסף, למשל, יש כניסה אחת, דרכה עוברים 1500 צופים. חמש דקות ואתה בפנים, לועס נקניקה טעימה בעשרה שקלים. בהיכל המחודש, זה שבמשך שנים אני שומע על גאונות האחראים לשיפוצו, יש 12 שערים לעשרת אלפים צופים. ובכל זאת אתה מחכה 25 דקות בתור עד שאתה נכנס. ובסוף, אם תרצה נקניקייה גדולה, תאלץ לשלם 23 שקלים. להישדד פעמיים בערב אחד זה כבר יותר מדי.
סבלת 25 דקות בתור, שרדת אסופה של מאבטחים מוזרים, וסדרנים לא ברורים, וחדרת פנימה. או אז נחשף הסוד הכדורסלני השמור ביותר. זה שלא ידעת עד השבוע. התארחת בנען, גן שמואל, ובביתה המצ'וקמק של אליצור כוכב יאיר. עודדת במשגב ובכפר בלום ושרת בקריית הצעירים, ולמרות זאת מכה בך ההכרה: היכל נוקיה הוא אולם הכדורסל הגרוע ביותר בו בילית מאז הוקמה הפועל תל אביב מחדש. מדובר באסון ארכיטקטוני, במוצר מוגמר שלא ראוי לאכלס אוהדי כדורסל. אתה יושב מאחורי הסל ולא מסוגל לראות את התוצאה. כי לוח התוצאות מאחוריך, והלוח שאמור להיות לפניך מוסתר על ידי מסכי טלוויזיה דה לה שמעטה שלא רואים בהם דבר והם בעיקר מסתירים את הלוח שבו אולי ניתן היה לראות משהו. כשאתה סוף סוף מסתובב כדי להבחין בתוצאה ובמצב העבירות אתה מבין שלוח התוצאות בנוקיה כה פאתטי ולא נוח, עד שעוברות שניות ארוכות בטרם תצליח להבין ממנו משהו.
הכיסאות הם בכלל פלא. לא נוח לעמוד לידם, ועוד יותר לא נוח לשבת עליהם. את הכרוז לא שומעים, את המגרש לא רואים היטב. המזגן (מעניין של איזו חברה) נוראי. אוסישקין בימיו הקשים היה מאוורר הרבה יותר מהאולם שמחדשיו כה התפארו בו. או בקיצור. מדובר באולם שמסמל היטב את שלטונו של רון חולדאי. שופוני קפיטליסטי חסר תועלת, שבמקום להיטיב עם הקהל מתעלל בו. היכל שכל אולם מתנ"ס בכפר נידח ראוי הרבה יותר ממנו לאכלס את חצי גמר גביע המדינה.
ואם זה לא מספיק, אז דקה לסיום הגיע אדריאן בנקס.
_________________
נעשינו לנטל, אנו וזיכרונותינו, ובסופו של דבר נמכרנו
היינו של ההסתדרות, אבל עכשיו כבר לא
איש אחד, מוישה, בא וקנה אותנו
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
