|
18 שנים אני מלווה את הפועל ת"א בכדורסל. כן, למרות גילי הצעיר אני כבר 18 שנים עם הקבוצה הזו. שבוע אחרי שבוע אני מלווה אותה לכל חור שדמיינתם, או שלא העליתם בחלומות הכי גרועים שלכם שאפשר לשחק שם כדורסל. שחקנים באו והתחלפו, מאמנים צעקו שבוע אחד מהצד שלנו בספסל ולאחר מכן אימנו נגדנו, החלפנו הנהלה בדם ויזע אבל אנחנו נשארנו, כולנו.
להיות אוהד של הפועל ת"א בכדורסל זה לא דבר קל, בדרך כלל האהדה הזו טומנת בחובה הרבה רגעי סבל, שבר, מפלה ואכזבה, אך הרגעים המעטים של השמחה שווים הכל, והם בעצם אלה שמביאים אותי להניע את האוטו בכל שבוע ולרדוף אחרי האהבה שלי.
היום נפל דבר, בפעם הראשונה מזה הרבה זמן, לא הצלחתי למחוא לשחקנים כפיים בתום המשחק. הרבה הפסדים ראיתי מהקבוצה הזו, חלקם כאשר השחקנים נלחמו עד טיפת דמם האחרונה, וחלקם כאשר השחקנים התבזו מהכדור הראשון של המשחק.
הגיע לכם היום שאעמוד ואמחא לכם כפיים, אשיר לכולכם ואנופף לכם לשלום כי כבר ביום שלישי הבא אנחנו נפגשים שוב בבאר יעקב, אבל היום פשוט קרסתי לכיסא במרומי היציע, שמתי את פניי בין הידיים והתחלתי לבכות. אני יודע שבדרך כלל אדם בוכה כאשר האהבה שלו מאכזבת אותו או שוברת לו את הלב, אבל היום נתתם מעל ומעבר, נגד קבוצה טובה מאיתנו, עם סגל רחב יותר ותקציב גבוה הרבה יותר. כוחכם לא עמד לכם בסוף, האוויר לא הגיע לראש והצלחתם להפסיד - כמו הפועל אמיתית.
אני הולך לישון עכשיו, אבל לא לפני שאבקש מכולכם סליחה: משרון אברהמי, מיוסי בונן עוזר המאמן, מגלעד הקפטן, מבריאן, אלעד, יונתן, ירון, אדריאן, ירדן, איתי, יריב, מתן, טוהר, סת', אלון וניסו. מנועה, מאור הראל, מיונתן ומשחור. סליחה שלא מחאתי לכם כפיים היום, אני אוהב אתכם ומחכה לדייט הבא שלנו בעוד שבוע.
אדום עולה!
_________________
הפועל כדורסל חזרה לי לחיים. אל תתנו לה ללכת.
הצטרפו עוד היום לעמותת הפועל אוסישקין.
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
