יובל כתב:
האמת שאלה בעיניי כל מיני טענות חלקיות ולא נכונות, שאני גם לא מבין איך אין קשורות לשאלה (שהיא לא באמת שאלה) האם יש היגיון לשחק עם שלושה זרים.
על כל זר סקורר שלא תורם לקבוצה (כשברוב המקרים זה לא רק באשמתו אלא בקבוצה גרועה עם הרבה בעיות שנוח להפיל על הזר השחור) אני יכול להביא שני זרים שהובאו לפה על תקן שחקן משלים, ופשוט התבררו כשחקנים נטולי כישרון שלא טובים בכדורסל ולא משלימים שום דבר ואף אחד. סתם דוגמאות רק מהעונה הזאת: קופשאס בירושלים שהובא רק על תקן האיש הגדול שיכול לתת נוכחות בצבע. חולון שכל פעם שניסו להביא זר "משלים" נכשלו - בקיץ עם ראיין תומפסון שהובא כשחקן "דבק" ולא נתן כלום, ואחר כך אנחל דלגאדו (שהיה אמור להיות שדרוג על פני לטאביוס... פחחחח) וטרוי קופיין שהיה אמור לתת איזושהי קשיחות. אף אחד מהם לא הצליח. דווקא ממש לפני הקורונה הם הביאו את האריס, הסקורר הכי חסר מצפון שאפשר להעלות על הדעת והדבר האחרון שהם היו צריכים על הנייר, והוא ניצח להם שני משחקים משום מקום, נגדנו ונגד ראשל"צ. הלאה. באר שבע שהחתימו את אנתוני לורנס ונייט לינהארט ששוחררו עוד לפני תחילת העונה. אילת עם לארי גורדון/גילברט בראון. נהריה עם טוני גפני שלא נתן להם כלום העונה.
על כל קבוצה עם כישרון התקפי ובעיות הגנתיות/אגו/היררכיה אפשר למצוא קבוצה כושלת גם בלי כישרון התקפי. בסופו של דבר הקבוצות הטובות באמת הם קבוצות עם הרבה סקוררים וכישרון התקפי, שלקבוצות ממולן קשה להתמקד בשחקן/שניים ולעזוב אחרים. לקבוצה עם שני סקוררים או שחקנים מובילים יש תקרת זכוכית מאוד ברורה של בערך מרכז טבלה, כך שאני לא מבין למה מראש לשים לעצמך את תקרת הזכוכית הזאת.
ראשל"צ העונה למשל היא קבוצה שהחזיקה ארבעה זרים סקוררים לאורך כל העונה (חלקם נותנים עוד דברים, אבל אצל כולם אחת המעלות הבולטות היא יכול הסקורינג) והם קבוצה מצוינת ומאוזנת. שלא לדבר על מכבי וירושלים, קבוצות שהיו העונה (לפני הקורונה) משופעות בסקוררים, כל אחת עם 9-10 שחקנים שאם תשים אותם בכל קבוצה אחרת בליגה הם עושים 17-18 נקודות, וזאת הייתה העונה ששתיהן שלטו פה בליגה בצורה הכי דומיננטית בעשור האחרון.
ובריימו הוא לא דוגמה לשום דבר מלבד שחקן שהוא גם סקורר נהדר וגם שחקן עם אימפקט הגנתי. באילת הוא היה שני בנקודות למשחק רק אחרי אלייז'ה בראיינט (שחקן יורוליג) ואפילו לפניו בנקודות פר דקה. זה שיש לו יכולות הגנתיות טובות מאוד רק הופך אותו לשחקן איכותי יותר, אבל בלי היכולות ההתקפיות שלו הוא לא היה מצליח כל כך באילת ובחיים לא היה מגיע לירושלים. לקחת שחקן כמו בריימו, שעשה בעונה שעברה 15.5 נקודות למשחק ב-26 דקות בקבוצה משופעת סקוררים וכישרון התקפי, והעונה עושה 12.3 נקודות למשחק ולמעשה העונה בליגה הוא עם יותר נקודות פר דקה מסקורר אדיר כמו פלדין, ולהגיד עליו שהוא רחוק מלהיות סקורר גדול, זה די לאנוס את המציאות.
בעיניי לא רק שצריך ארבעה זרים (טוב, זו באמת עמדה כל כך טריוויאלית שקצת מביך לכתוב אותה) אלא שצריך ארבעה זרים דומיננטיים, שזה בדרך כלל אומר שהם גם סקוררים. זה לא אומר שצריך זרים שהם רק סקוררים, להביא מראש זרים שהם רק סקוררים או זרים שהם שחקנים "משלימים" זה אותו כשל בעיניי. הרי השחקנים הישראלים הם גם ככה כמעט כולם שחקנים משלימים, ובשביל שקבוצה תהיה כמה שיותר טובה היא צריכה ארבעה זרים שלמים שיסחבו אותה כמה שיותר למעלה.
לא הבנתי מה הנקודה של ה"על כל זר סקורר שלא תורם אני יכול למצוא שני משלימים שהיו גרועים". אני בכלל לא מדבר פה על איכות אלא נטו על קונספציה. בגלל זה כל השמות שזרקת פה לא רלוונטיים כי הם שחקנים פח, משלימים או לא.
אני מדבר על איך בונים קבוצה וקבוצה צריכה היררכיה ברורה. ברור שבעולם אידיאלי יהיו לך 10 שחקנים שכולם קולעים, כולם חודרים, כולם שומרים, כולם נטולי אגו וגם אחלה אנשים. בפועל, כשתביא סקורר או שחקן יותר הגנתי זה יבוא על חשבון שחקן אחר. זה גם בכלל לא טיעון בעד שלושה זרים (ונראה לי שגם הבהרתי את זה) אלא נטו על הנקודה שמרבית המאמנים פה לא יודעים לבנות קבוצות.
לגבי בריימו, הוא לא סקורר גדול גם אם בסופו של דבר הוא צובר לא מעט נקודות. הוא לא שחקן שיכול באופן קונסיסטנטי לייצר לעצמו והוא לא שחקן מטרה בשום צורה. וגם אם נניח והוא כן היה, הגדולה שלו זה שהוא שם את הקבוצה במקום הראשון. הוא יכול לסיים משחק עם 0 נקודות ולהיות השחקן הכי טוב על המגרש. כשזה השחקן זה לא משנה אם הוא סקורר או לא.
אז אולי ההגדרה של סקוררים ומשלימים היא לא מדויקת, הכוונה שלי היא שאי אפשר לבנות קבוצה עם 4 זרים (או 4 שחקנים מובילים בכלל) שחושבים קודם כל זריקה. ונכווינו מהדבר הזה בעבר כולל העונה.