פורום השדים האדומים

בעונה הראשונה בליגת העל שיחקנו במשך שלושה חודשים עם שני זרים בלבד כי הוא לא הצליח לקבל החלטה בנוגע לזרים שהוא רוצה. היינו מסובכים עמוק בתחתית ורק אחרי שהחתימו את רנדל וגודס הצלחנו להתרומם. זה הספיק למקום 8 בלבד וסוויפ מול מכבי.
עונה אחר כך הוא הרכיב קבוצה נהדרת עם פוטנציאל ענק, אבל נפל בגדול עם קאונסיל ובקטן עם הארפר. את הארפר הוא בכלל לא רצה להחליף ולקאונסיל הוא לא הצליח למצוא מחליף במשך עונה שלמה עד שבסופו של דבר הביא את אנתוני מארשל ובכלל לא נתן לו לשחק. בסוף חטפנו בראש מאילת גם בחצי גמר הגביע וגם בפלייאוף למרות יתרון הביתיות.
אחרי שאתה כל כך קרוב למטרות שלך ולא מגיע כי המאמן שלך לא מסוגל לקבל החלטה פשוטה, זו נראה לי החלטה סבירה לחלוטין להחליט שלא להמשיך איתו. זה מבלי להזכיר את האופי הבעייתי שלו בעוד תחומים, את זה שהראש שלו היה כבר בנבחרת וכו'.
כפי שהמשתמש הפועל ציין, התוצאות הכי טובות דווקא לא היו איתו אלא עם דני פרנקו. גם אברהמי הגיע קרוב יותר לפיינל פור מאשר אדלשטיין.

בעיני ארז הוא מוח כדורסל גדול שלא תבין לא נכון, אבל עצימת העיניים הזו מגוחכת. הוא טיפוס בעייתי מאוד.

שרון אברהמי, איתי שכטר, טוטו תמוז, ריצרד האוול, אלי כהן, קרטיס קלי,
אלי גוטמן, עומר דמארי, אפולה אדל, איעד אבו עביד, עומרי אלטמן
ויש עוד הרבה. כל אלה הוחזרו להפועל תל אביב שלג לצורך
מתוך רצון פתטי להחזיר את מה שהיה פעם.
זו מגמה הרסנית שלצערי קיימת בשני המועדונים.

פרט שולי, ארז לא פוטר , הסתיים לו החוזה שחתם עליו עד תום.
למיטב זיכרוני, המאמן היחיד למעט אורי שלף מאז הקמת העמותה שלא פוטר מהפועל (אולי גם אברהמי בקדנציה שלפני אדלשטיין, אני לא בטוח).

גם פרנקו לא פוטר.

משה סיני גבי לסרי הכריש(כמה פעמים)קשטן מוני הראל ורמוט טועמה סהר

אין פה עצימת עיניים. טיפוס בעייתי הבנו, השאלה כמה הוא מצליח לאחד אחריו את חדר ההלבשה, את אמון השחקנים, כמה הקבוצה מאומנת, מה התוצאות שהוא מביא יחסית לתקציב, וגם כמה הכדורסל מהנה ויפה לעין (נניח שזה פחות חשוב).
אם היתרונות עולים על החסרונות - אני חושב שאסור לפסול אותו. כי המטרה אמורה להיות שהקבוצה תהיה טובה יותר ותנצח יותר.
זו דעתי ברמת העיקרון. ואני לא חושב שצריך לפטר את בית הלחמי כרגע. ממש לא.
אגב, זה שאברהמי היה "יותר קרוב" לפיינל פור מבחינתי זה חסר חשיבות. להפסיד 3-0 בסדרה או 3-2 (למרות נייט רובינסון) בשורה התחתונה זה אותו דבר.

חוסר היכולת הנפשית של אדלשטיין להחתים זרים זה רק הביטוי המובהק ביותר לבעיות שלו. מן הסתם האופי, ה... בעייתי שלו, משפיע על הקבוצות שהוא מאמן בדרכים אחרות. למשל בעונתו האחרונה בהפועל, בחודשים האחרונים כל השחקנים כבר לא יכלו לראות את הפרצוף שלו יותר.

חוץ מזה, החממה שהייתה בהפועל כשרק עלינו מהלאומית לא קיימת יותר, לטוב ולרע. אם באקלים שהיה אז בהפועל אדלשטיין בקושי הצליח לתפקד, באקלים של היום עם הלחץ להצלחות מיידות מצד הקהל וההנהלה, אדלשטיין יוכל לשרוד בערך כמו שהוא שרד במכבי.

אני אגב גם לא חושב שהוא עדיין כזה גאון כדורסל. הכדורסל השתנה באופן דרמטי בשנים האחרונות, ואדלשטיין נשאר מאחור עם הסלידה שלו מזריקת שלשות. אפשר לשמוע בשידורים שלו שכל החטאת שלשה זה אסון וקבלת החלטה רעה גם השלשה פנויה לחלוטין. אבל בכל מקרה ההבנה המקצועית שלו לא רלוונטית.

קבלת החלטות מתוך לחץ. מי ישמע כמה דחוף היה לפטר סקאוט שכבר הנחית פה שחקנים ברמה.

סופסוף מישהו מסכים איתי.

אז אתה די יוצא דופן בזה כנראה. אני לא מכיר בנאדם אחד שיצא מהסדרה ההיא באותה תחושה שיצא לצורך הענין מהסויפ ממכבי בעונה שעברה. זה נותן לכולם תחושה אחרת לסיים את העונה בכבוד כשאתה מרחק סל מהדחה סנסציונית של האלופה לעומת סויפ קליל ומשפיל, ויוצר וייב אחר לגמרי במועדון וסביבו לקראת העונה הבאה.

אני חולק עליכם משתי סיבות:
א. השינוי בכדורסל האירופי הרבה פחות דרמטי מאשר באמריקאי. כל המשאבים שמפנים בארה"ב לניתוח זריקות על מנת למקסם קבלת החלטות, אלה דברים שלא קיימים באירופה, ודאי לא בישראל.
ב. על אף הקיבעון של אדלשטיין, רמת המאמנים פה כל כך נמוכה שהוא בקלות בטופ של הטופ (בכל הנוגע למוח כדורסל). כל מאמן שמצליח להשליט פה שיטה, גם אם מאוד בסיסית, הוא כבר בטופ של הטופ. מספיק לראות את בראד גרינברג באשדוד.
הדוגמה הכי טובה לכך היא הקבוצה שהייתה לנו בעונת פרנקו הראשונה. בלי אתלטיות, בלי קליעה מבחוץ ועדיין עשתה פיינל פור.

א. פשוט לא נכון. תפריד בין האנליטיקס ב-NBA, שם יודעים מהם אחוזי הקליעה הממוצעים של כל שחקן בכל זריקה מכל נקודה וליישם את זה למשחק יותר יעיל, לבין הבנה הרבה יותר בסיסית בכדורסל בכל העולם שמשחק התקפה טוב חייב להיות מבוסס על ריווח והרבה זריקות משלוש, ואין לזה קשר לאנליטיקס. וזה משהו שאדלשטיין מסרב להפנים.
בעונת 12/13 (עונת החזרה לליגת העל) זרקנו 13.6 שלשות למשחק, הכי מעט בליגה, כמעט 2 זריקות פחות מהבאה בתור ו-5 פחות מהממוצע בשאר הליגה (18.6).
אמנם חומר השחקנים שלו אז היה עלוב (בעיקר באשמת אדלשטיין כמובן), אבל גם בעונה לאחר מכן זרקנו הכי מעט שלשות בליגה (16.4), למעלה מ-2 שלשות פחות מהממוצע בשאר הליגה (18.5).
ובשנים שעברו מאז הכדורסל עבר שינוי משמעותי. בעונה שעברה ממוצע השלשות לקבוצה למשחק בליגה היה 24.5. זו עלייה של 32% תוך 5 שנים.
וכאמור אדלשטיין מסרב להפנים את זה. שומעים את זה בשידורים שלו (שהופכים מעונה לעונה לפחות נסבלים) וראו את זה בקמפיין האחרון שלו בנבחרת. 23 הנבחרות האחרות ביורובאסקט 2017 זרקו בממוצע 23.7 זריקות לשלוש למשחק. מבין 23 הנבחרות, הנבחרת שזרקה את כמות השלשות הכי נמוכה זרקה 18.6 שלשות. וכמה זרקה ישראל? כמות מחרידה של 15 שלשות למשחק.
אדלשטיין פשוט סירב לקבל את המגמה הזאת ונשאר עם עקרונות כדורסל מיושנים.
ב. עם כל הכבוד ליסודיות של אדלשטיין, לא ראיתי אותו מפגין כזאת עליונות ברורה על שאר המאמנים בליגה. בעונה הראשונה בליגת העל גירדנו מקום 8 עם כדורסל מזעזע. כן, סגל השחקנים היה נוראי (באשמתו העיקרית כמובן), אבל זה לא שהוא חולל ניסים, כמו שגרינברג עושה באשדוד (עם חומר שחקנים אפילו פחות תחרותי, וכדורסל נאה יותר לעין). בעונה השנייה היה לו סגל הרבה יותר טוב (שהוא כמובן לא הצליח לשדרג תוך כדי העונה) אבל הוא לא מימש אותו לכדי הצלחות, וקטש בפלייאוף עשה לו בית ספר. אפילו בלאומית הוא לא הראה איזו עליונות ועלה ליגה בעיקר בגלל תקציב גבוה יותר משל כל שאר הקבוצות, והיעדר יריבה רצינית. הקבוצה של שרון אברהמי עונה לפני כן הייתה ביי פאר יותר מרשימה בתקציב נמוך יותר.

יובל, פירטת את החסרונות של ארז ועם רובם אני כמובן מסכים. אבל לארז יש גם לא מעט מעלות. הקבוצות שלו בדרך כלל משחקות כדורסל מסודר. מהסגל שיש (או שהוא מביא בגלל חסרונותיו) הוא בדרך כלל מוציא לא מעט. הקבוצות שלו כמעט תמיד פותחות טוב את העונה (ובקבוצה כמו הפועל לדעתי זה קריטי), והוא בונה קבוצות בדרך כלל בצורה הגיונית. וגם יש לו שיטת משחק די עקבית שהוא מצליח להנחיל.
אסור לעשות אידיאליזציה לאף מאמן. לכולם יש יתרונות וחסרונות. השאלה היא מה נכון להפועל בעת הזו. הכי הייתי רוצה שבית הלחמי איכשהו יצליח להוציא את הקבוצה מהמצב הזה. אבל צריכים להיות ריאלים. ואם הוא לא יצליח, אז מי עדיף, שיבק? צביקה? (אלה האופציות בערך). אז אני מעדיף את ארז. זה לא חוזה לכל החיים.

יובל, אתה לא ממש סותר את מה שאמרתי.
אני מסכים שארז מאמן מקובע ומיושן, בפרט סביב נושא בזריקות מבחוץ. אני גם מסכים שהכדורסל האירופי בכלל והישראלי בפרט השתנה בשנים האחרונות, רק שהשינוי לא דרמטי כמו בכדורסל האמריקאי. תשווה משחק NBA היום לעומת 10 שנים אחורה וזה נראה כמו ספורט אחר לגמרי. הכדורסל האירופי האירופי נראה מאוד דומה למה שהיה עם כל מיני שינויים פרטניים.
לגבי סעיף ב' שלך אני לא מסכים בכלל. אני לא חושב ששיחקנו כדורסל מזעזע באף עונה תחת אדלשטיין. בעונה הראשונה בליגת העל היו כמה משחקים קשים לצפייה בגלל חוסר כישרון משווע (באשמתו כמובן), אבל תמיד היינו קבוצת הגנה חזקה ובכלל כזו ששווה יותר מסך הכישרון שלה. אחרי שרנדל וגודס הגיעו היינו אחת הקבוצות הטובות בליגה. אמנם חטפנו סוויפ ממכבי, אבל כל המשחקים בסדרה היו סופר צמודים.
בעונה השניה כבר היינו קבוצה באמת מצוינת, בוודאי הרבה יותר טובה מסך הכישרון שהיה בה. אני גם לא חושב שהוא חטף נוק אאוט מקטש, אלא חטף נוק אאוט מקבוצה עם יותר כישרון משלו (שוב, לגמרי באשמתו).
שווה גם להזכיר, בעונות של אדלשטיין היינו מבחינה תקציבית בתחתית של הליגה. באף עונה תחת אדלשטיין לא סיימנו נמוך יותר מהמיקום התקציבי שלנו.

זה נכון. אבל צריך גם להזכיר שהוא היה מהמאמנים היקרים בליגה. בוודאי בליגה השניה.
היתה החלטה די מודעת להשקיע יותר במאמן וקצת פחות בשחקנים, בתקווה שזה ייתן לנו אקסטרה. מלבד בעונה השלישית שלו, זה לא ממש קרה.

ארז עשה 14 ניצחונות ב22 משחקים, מקום רביעי וחצי גמר גביע בתקציב מגוחך ופציעות של שחקני מפתח ישראלים.

הצגנו כדורסל מהנה לאורך כל הדרך, הקריסה מול אילת נבעה בעיקר מכך שהפציעות של רביב ומתן הוציאו אותנו מהטמפו ושהשיטה של לשחק 6 משחקים נגד הגדולות הובילה להפסדים ולמומנטום רע.
אילת הייתה קבוצה הרבה יותר יקרה ואיכותית.

מה אכפת לי מכמות שלשות או זריקות?
ברור שהכדורסל השתנה אבל הדיבורים חוצים כל פרופורציות.
קבוצת הקליעה המחרידה של פרנקו שצחקת עליה הצליחה לעשות פיינל פור, הישג דומה לזה של הפועל חולון, ממלכת השלשות שלך ב7 השנים האחרונות.

אילת שעשתה עונה שעברה עונה אדירה סיימה משחקים עם 2 ו5 שלשות, בלי שום איום יוצא דופן.
ראשון לציון שנה שעברה קבוצת קליעה בינונית ומטה הגיעה ל3 גמרים שונים.
גם אילת של עונת 16/17 הצליחה להגיע למקום 2 המרשים שהשחקן היחיד שאפשר להגדיר אותו כקלעי הוא חנן קולמן.

קבוצת שלשות לא בהכרח קבוצה עם סיכויי הצלחה יותר מאשר קבוצה שמתבססת על דברים אחרים.
הכל עניין של עבודת אימון ובניית סגל.

דרך אגב, בהפועל הוא בנה 2 קבוצות בתקציב מגוחך, הוא היה צריך להתפשר על דברים בבנייה וכנראה שקליעה זה משהו שפחות היה חשוב לו.
והוא עשה בשנתיים האלה הישגים גדולים עם החומר שהיה (מסכים שהוא היה יכול לבנות סגלים טובים יותר בתחילת ובמהלך השנה).
נבחרת ישראל מלכתחילה לא אוחזת בקלעים גדולים.

בהפועל הנוכחית יש תקציב גבוה יותר, תהיה לו את האופציה להביא שחקנים מגוונים יותר מאשר ב 2012-2014.

בסדר, בוא נחזיר את אדלשטיין.
רק מקווה שנעשה את זה מהר, כדי שאף קבוצה אחרת לא תחטוף אותו לפנינו.

אה, רגע.

מה הדיבורים על ארז? מישהו פה גם הזכיר את צביקה. למה עצרתם בשני אלה, מוישל'ה ויינקרנץ גם פנוי....

Sent from my H8324 using Tapatalk

אנשים עוד עלולים להאמין לך.

קח, דריל מורי יעזור לך להבין (1:25):


הבסיס לתנועת האנלטיקס והמסקנה הראשונה והמתחייבת מהעבודה שלהם הייתה שזריקות ל-3 יותר יעילות ממיד ריינג׳רס. מפתיע שאתה מתעניין כל כך בכדורסל ובכל זאת העלית את הטענה הזו. אני מניח שטעית בניסוח, כי עושה רושם שיש לך הבנה בספורט.

מה?

נראה לי שהבעיה היתה אצלך בהבנת הנקרא, מה שהבאת מחזק את מה שהוא אמר על הnba ולא מתייחס בשום אופן למה שקורה מחוץ לnba...

מה השאלה? הסיבה לעלייה במספר השלשות פר משחק נובע מהחזקה של האנליסטים שבעידן הנוכחי ב-NBA שלשות יעילות יותר ממיד ריינג'רס. זה לא נובע מאיזושהי "הבנה הרבה יותר בסיסית בכדורסל בכל העולם שמשחק התקפה טוב חייב להיות מבוסס על ריווח והרבה זריקות משלוש, ואין לזה קשר לאנלטיקס."- אלא ממתמטיקה של חנונים מהנדסים.

אתן לך דוגמה מתמטית פשוטה שמתקשרת לטענה של הוקיץ' -
אם אני זוכר נכון, ב-NBA גארדים זורקים בממוצע שלשות ב-36% הצלחה ומיד ריינג'רס ב-42%. במצב כזה, סך הנקודות פר פוזשן יהיה 1.08 לשלשה ו-0.84 לשתיים.
על-פי הכלל הזה, מה עדיף לזרוק? כמובן שיש יוצאים מהכלל שזורקים מיד ריינג'רס באחוזים גבוהים מהממוצע או שלשות באחוזים נמוכים מהממוצע ולכן אתה עדיין רואה מדי פעם מיד ריינג'רס בליגה (קוואי, דוראנט, מקולום וכו')

הבעייתיות בהבניית הנוסחה הזו בישראל, כפי שטען הוקיץ', היא שפה לא עוקבים אחרי UN/CONTESTED MID RANGERS או UN/CONTESTED 3'S ומנתרים את אחוזי ההצלחה של כל שחקן בתחומים הללו. לכן, לא בטוח שבישראל יעיל יותר לזרוק שלשות על-פני מיד ריינג'רס וייתכן שאדלשטיין צודק (אני מניח שהוא טועה, אגב).

ותחסכו ממני את התגובות שדריל מורי הוא סתם חנון שאין לו מושג בכדורסל. הוא ושכמותו עשו מהפכה בתחום.

זה מה שחשבתי בהתחלה, אבל הבחור כתב ש"אין לזה קשר לאנטליקס". החזקה שיעיל יותר לזרוק שלשות אינה עומדת בפני עצמה, כחלק מאיזושהי "הבנה בסיסית" בעולם הכדורסל, אלא היא קשורה בקשר ישיר לאנליטיקס.

עריכה:

אגב, ביישום האמור לעיל על הדוגמה שהביא "יובל" מיורובסקט 17' לצורך הוכחת הדוגמטיות של אדלשטיין על עקרונות כדורסל מיושנים ולא רלוונטים מצאתי ש:

א. נבחרת ישראל אכן זרקה בממוצע 15 זריקות ל-3 פר משחק ובנוסף 45 זריקות ל-2 פר משחק. השחקנים קלעו שלשות ב-28% ושתיים ב-49%.
ב. אם אני לוקח את הנתונים הללו ובוחן את היעילות פר 10 פוזשנים, מצאתי שבזריקות ל-2 ישראל קלעה 9.8 נק' בממוצע ובזריקות ל-3 8.4 נק' בממוצע.

חשוב לציין שהאתר של האליפות לא אסף נתונים ולא חילק אותם ל: DUNKS&LAY-UPS, UN/CONTESTED MID RANGERS, UN/CONTESTED 3'S וכמות האופנסיב ריבאונד בכל זריקה שכזו - ולכן לא ניתן להסיק על יעילות הזריקות באופן חד משמעי, אבל באופן שטחי אפשר להסיק שישראל הייתה יעילה יותר ל-2 ולכן לא ניתן לייחס את מיעוט הזריקות לשלוש לגנותה (או לגנותו של אדלשטיין).

כמובן שישנם עוד המון משתנים שמשפיעים על היעילות כמו הריווח שיוצרת השלשות, קלוז-אפים, אופנסיב ריבאונד וכדומה ואני גם מניח, כמו "יובל", שאדלשטיין אכן מיושן וגם אם היעילות ל-3 הייתה גבוהה יותר מהיעילות ל-2 הוא לא היה מורה לשחקנים לזרוק יותר שלשות, אבל אלו הנתונים היבשים (והדלים).

מציע לכם לקרוא מה שאיזה שחקן זניח בשם קווין דוראנט כתב בטוויטר על נושא זריקת השלוש בתגובה לציוץ של איש ESPN.

Sent from my ONEPLUS A6003 using Tapatalk

אני לא כל כך מבין מה אתה רוצה.
בשביל להגיע למסקנה ששלשות יותר אפקטיביות ממיד-ריינג' לא צריך את דריל מורי ולא צריך סטטיסטיקאים. ברור שאם שלשות נקלעות בממוצע ב-33%, וכל הזריקות לשתיים נקלעות בממוצע ב-50%, למרות שהן כוללות דאנקים, ליי-אפים וכל מיני זריקות נוחות מתחת לסל (בריבאונד התקפה ומתפרצות) שמעלות מאוד את הממוצע, אז גם בלי דאטה וסטטיסטיקה אפשר להגיע למסקנה שג'אמפ-שוטס מעבר לקשת שוות הרבה יותר מג'אמפ-שוטס מחצי מרחק, שמן הסתם נקלעות מקסימום בכמה אחוזים יותר מאשר שלשות. שוב, רק היקש הלוגי פשוט מנתונים מאוד בסיסיים שכל הזריקות לשתיים שוות בממוצע כמו זריקות לשלוש, למרות שהזריקות לשתיים כוללות זריקות הרבה יותר נוחות ממיד-ריינג' שמעלות את הממוצע. זה שבמשך שנים לא הבינו את זה, זה משהו אחר. אבל עובדה שההבנה הפשוטה הזאת, שכדאי לקחת יותר שלשות (על פני זריקות מחצי מרחק), הגיעה לכל העולם וגם לישראל. כמו שהראיתי, ב-5 השנים האחרונות מספר הזריקות לשלוש של קבוצה במשחק עלה ב-32%. וזו הבנה שאדלשטיין מסרב לקבל, ואפילו בז לה במידה מסויימת, מה שהופך אותו למאמן מיושן.
וצריך להפריד בין ההבנה הפשוטה הזאת לבין אלמנט הדאטה והאנליטיקס, שעוזר לנתח כל מהלך וכל זריקה באופן הרבה יותר מורכב ומפורט ולהגיע למסקנות הרבה יותר מדויקות, ואפשר לראות את הדוגמאות לזה אפילו בסרטון שצירפת. פרמטרים כמו זריקה מכדרור או ממסירה, מרחק מהמגן, יציאה מחסימה/פיק-אנד-רול, מיקום מדויק על המגרש וכו'. זה באמת דבר שקיים בעיקר ב-NBA (או רק ב-NBA) ממה שידוע לי, אבל צריך לעשות את ההפרדה בין כל הדאטה והניתוח שקיים ב-NBA, לבין ההבנה הפשוטה שהגיעה לכל העולם שצריך לזרוק יותר שלשות ולזנוח זריקות מחצי-מרחק (גם אם ההבנה הזאת הגיעה באיחור של עשרות שנים ורק בעקבות דריל מורי וטרנד האנליטיקס). זה כל מה שטענתי.

מה שאני אומר הוא די פשוט - אי אפשר להגיע למסקנה בעניין יעילות של זריקות ל-3 ע"פ זריקות ל-2 ללא נתונים מתמטיים שקשורים בקשר ישיר לאנליטיקס (סטטיס'), שכן היעילות הנה משוואה מתמטית. הנתונים הדרושים, ברובם, לא נמדדים באירופה. ולכן, כמו שהדגמתי למעלה, לא בטוח שאפשר לקרוא לאדלשטיין מיושן (למרות שגם אני חושב כך)

אני אתרגם את זה להפועל של השנה - אם השחקנים המובילים שלך הם תומר גינת, טרידוול, ליונס, כדיר וכיו"ב - לא בטוח שכדאי לך לזרוק משלוש. לכן, אם ארז אדלשטיין היה מאמן את הסגל הנוכחי, הבחירה שלו לא להורות להם לזרוק שלשות הייתה הגיונית מבחינה מתמטית.

אם לקבוצות האירופאיות אין איזה דאטה-בייס פנימי שלהן, כמו Instat לדוגמה, ייתכן והן מבצעות טעות מתמטית, שתתרגם לנק', בהעדפת ותמרוץ הזריקות ל-3. לא מסובך.

עכשיו הכל ברור

Sent from my SM-A705FN using Tapatalk

קצת בשולי הדברים, אבל שווה אזכור ודיון:
מחמם את הלב היה לצפות אמש לפני המשחק וגם לאחריו איך כל אנשי הגליל, מההנהלה ועד לאפסנאים ולמאבטחים ניגשים לבית הלחמי ומחבקים אותו. כיף לראות מאמן שבניגוד לכל-כך רבים בנוף שלנו, לא מתעסק בלכלוך והטלת רפש, ומשאיר טעם טוב גם אחרי שהוא עוזב ולוקח איתו את שחקן הנשמה של הקבוצה.
היו פה הרבה שכבר שלחו את בית הלחמי הביתה אחרי המחזורים האחרונים. אפילו כאלה עם זכרון קצר שייחלו לחלאת אדם כמו אדלשטיין על הקווים. מקווה מאוד שאותם אנשים יעשו קצת חשבון נפש וינסו לחשוב שהפאניקה הזו, עריפת הראשים המהירה, חוסר הסבלנות - כל אלה אולי גם הם חלק מהבעיה של המועדון שלנו וחלק מהגורמים לאי ההצלחה שלו.
לא הייתי מאלה שתמכו בהבאת בית הלחמי, אבל וואלה, מרגע שהגיע, ואיך שהוא מתנהל בתוך משבר, הבן-אדם הרוויח שניתן לו שקט לפחות לסיבוב שלם.

לא יודע איך הוא כמאמן.

אבל נראה שהוא פשוט בן אדם טוב... באמת שמאחל לו ( ולנו) את כל ההצלחה שאפשר.

הוא באמת נראה כמו אחלה בנאדם. אבל עם כל הכבוד וההערכה לכך זה גורם משני בהחלטה אם להשאיר מאמן או לא במצב שהקבוצה נראית מחורבן ולא מצליחה לחבר אפילו נצחון אחד ב-4 מחזורים.