הוקיץ' כתב:
KingAlpaca כתב:
יובל כתב:
אני אגב גם לא חושב שהוא עדיין כזה גאון כדורסל. הכדורסל השתנה באופן דרמטי בשנים האחרונות, ואדלשטיין נשאר מאחור עם הסלידה שלו מזריקת שלשות. אפשר לשמוע בשידורים שלו שכל החטאת שלשה זה אסון וקבלת החלטה רעה גם השלשה פנויה לחלוטין. אבל בכל מקרה ההבנה המקצועית שלו לא רלוונטית.
סופסוף מישהו מסכים איתי.
אני חולק עליכם משתי סיבות:
א. השינוי בכדורסל האירופי הרבה פחות דרמטי מאשר באמריקאי. כל המשאבים שמפנים בארה"ב לניתוח זריקות על מנת למקסם קבלת החלטות, אלה דברים שלא קיימים באירופה, ודאי לא בישראל.
ב. על אף הקיבעון של אדלשטיין, רמת המאמנים פה כל כך נמוכה שהוא בקלות בטופ של הטופ (בכל הנוגע למוח כדורסל). כל מאמן שמצליח להשליט פה שיטה, גם אם מאוד בסיסית, הוא כבר בטופ של הטופ. מספיק לראות את בראד גרינברג באשדוד.
הדוגמה הכי טובה לכך היא הקבוצה שהייתה לנו בעונת פרנקו הראשונה. בלי אתלטיות, בלי קליעה מבחוץ ועדיין עשתה פיינל פור.
א. פשוט לא נכון. תפריד בין האנליטיקס ב-NBA, שם יודעים מהם אחוזי הקליעה הממוצעים של כל שחקן בכל זריקה מכל נקודה וליישם את זה למשחק יותר יעיל, לבין הבנה הרבה יותר בסיסית בכדורסל בכל העולם שמשחק התקפה טוב חייב להיות מבוסס על ריווח והרבה זריקות משלוש, ואין לזה קשר לאנליטיקס. וזה משהו שאדלשטיין מסרב להפנים.
בעונת 12/13 (עונת החזרה לליגת העל) זרקנו 13.6 שלשות למשחק, הכי מעט בליגה, כמעט 2 זריקות פחות מהבאה בתור ו-5 פחות מהממוצע בשאר הליגה (18.6).
אמנם חומר השחקנים שלו אז היה עלוב (בעיקר באשמת אדלשטיין כמובן), אבל גם בעונה לאחר מכן זרקנו הכי מעט שלשות בליגה (16.4), למעלה מ-2 שלשות פחות מהממוצע בשאר הליגה (18.5).
ובשנים שעברו מאז הכדורסל עבר שינוי משמעותי. בעונה שעברה ממוצע השלשות לקבוצה למשחק בליגה היה 24.5. זו עלייה של 32% תוך 5 שנים.
וכאמור אדלשטיין מסרב להפנים את זה. שומעים את זה בשידורים שלו (שהופכים מעונה לעונה לפחות נסבלים) וראו את זה בקמפיין האחרון שלו בנבחרת. 23 הנבחרות האחרות ביורובאסקט 2017 זרקו בממוצע 23.7 זריקות לשלוש למשחק. מבין 23 הנבחרות, הנבחרת שזרקה את כמות השלשות הכי נמוכה זרקה 18.6 שלשות. וכמה זרקה ישראל? כמות מחרידה של 15 שלשות למשחק.
אדלשטיין פשוט סירב לקבל את המגמה הזאת ונשאר עם עקרונות כדורסל מיושנים.
ב. עם כל הכבוד ליסודיות של אדלשטיין, לא ראיתי אותו מפגין כזאת עליונות ברורה על שאר המאמנים בליגה. בעונה הראשונה בליגת העל גירדנו מקום 8 עם כדורסל מזעזע. כן, סגל השחקנים היה נוראי (באשמתו העיקרית כמובן), אבל זה לא שהוא חולל ניסים, כמו שגרינברג עושה באשדוד (עם חומר שחקנים אפילו פחות תחרותי, וכדורסל נאה יותר לעין). בעונה השנייה היה לו סגל הרבה יותר טוב (שהוא כמובן לא הצליח לשדרג תוך כדי העונה) אבל הוא לא מימש אותו לכדי הצלחות, וקטש בפלייאוף עשה לו בית ספר. אפילו בלאומית הוא לא הראה איזו עליונות ועלה ליגה בעיקר בגלל תקציב גבוה יותר משל כל שאר הקבוצות, והיעדר יריבה רצינית. הקבוצה של שרון אברהמי עונה לפני כן הייתה ביי פאר יותר מרשימה בתקציב נמוך יותר.