אמ;לק: הפועל אוסישקין הולכת להתפרק מרצון, ומתברר שחברי העמותה אשמים בהכל! הזדמנות כמעט אחרונה לזהות לעצור את התהליך
https://hapoeltablog.wordpress.com/2019 ... %99%d7%9f/בראיה לאחור יש להגדיר את מדיניות ניהול המועדון מאז הכנסת הבעלים הפרטיים כסוג של דוקטרינת הלם. תקופה זו מתאפיינת לכל אורכה בהתמקדות במטרה אחת בלבד, מבחן התוצאה על המגרש. בהתאם לכך מוזנחים כל שאר ההיבטים במועדון כולל כל כל בניה לטווח ארוך ופעילות לשימור והגדלת כוחה של העמותה. וכשמשדרים לקהל ולחברי העמותה שהדבר היחיד שחשוב הוא תוצאות על המגרש, פלא שהם שופטים את העמותה והנהלת המועדון אך ורק לפי קריטריון זה, מוציאים עליהם את זעמם על כל הפסד, ונוטשים בהמוניהם את קונספט קבוצת האוהדים החלול? למעשה כהן ורפפורט בחרו לפני שנים בחירה כלכלית קרה להשקיע את כספי וזמן המועדון אך ורק על הפרקט, בעוד כל שאר ההיבטים, מהפרויקט החברתי ושימור והגדלת העמותה, עבור בקשר עם קהילת האוהדים ומר'צנדייז ועד בניית מערך מקצועי, נזנחים או מועברים לידי מתנדבים ומשוגעים לדבר.
כעת גם אלו, כולל אנשי הגרעין הקשה, מתחילים להתפכח בייאוש, לנטוש בהמוניהם ולהבין לאן נושבת הרוח. במקביל פעלו רפפורט וכהן באופן עקבי להגדלת הגרעון על מנת להמשיך להגדיל את התקציב ולהחזיק את הקבוצה בליגה הראשונה, ובכך נכנס המועדון (ועמו העמותה) לבור ממנו קשה לראות כל דבר מעבר לבעיות נזילות ותשלום משכורות שוטף. לבסוף לאחר שההלם והיאוש חילחלו לכל עבר מרגישה הנהלת המועדון כבר בטוחה מספיק לפרט את תוכניותיה האמיתיות לחזור למודל הבעלות הפרטית באופן רשמי. זאת תוך שהיא בציניות לשמה מאשימה את האוהדים וחברי העמותה בכך שלא תמכו בה דיים. בכך היא מסיטה את תשומת הלב מכך שהם אלו שבחרו להפסיק את תהליך הבניה האורגני והבריא של המועדון לטובת ריכוז סמכויות ופעילות מוחלט בידיהם, השקעת זמן ותקציב אפסיים לטובת שימור והגדלת כוחה של העמותה, הסתמכות גוברת על הזרמות כספים מהבעלים הפרטיים, ובעיקר נטילת הלוואות לטובת ניסיונות (מוצלחים חלקית) להישגים מקצועיים מיידים.
חברי עמותה המעוניינים לעצור את המהלך ושעדיין אינם מיואשים חייבים למחות כעת על השינוי הצפוי, ולדרוש מההנהלה לקיים את הבטחתה ולהשקיע משאבים אמיתיים (זמן וכסף) בחיזוקה וביסוסה במקום לתרץ תירוצים ולפעול לפירוקה. אם לא תקום, נתראה שוב עוד מספר שנים כאשר עגל הזהב של הבעלות הפרטית יכזיב שוב, כפי שהוא מכזיב תמיד. "ההיסטוריה חוזרת על עצמה. קודם כטרגדיה ואחר כך כפארסה" אמר פעם מרקס, נקווה שנצליח יותר בסיבוב הבא.