פורום השדים האדומים

לפני שאנחנו נופלים על שחקן כזה או אחר, או מתלוננים על חוסר באגרסיביות או מחויבות, בוא נסתכל על הצורה שבה הפועל שומרת.
נגלה שאין צורה, כי הקבוצה הזו פשוט לא שומרת.

כל פיק אנד רול מייצר יתרון ליריבה, אבל ככל פיק אנד רול, וזה לא משנה כמה נגר מוליך הכדור וכמה גמלוני הגבוה.
נראה שאף אחד לא יודע מה הפתרונות הקבוצתיים לסיטואציות מסוימות.
אי ההבנות המביכות האלה גורמות לנו לעזוב פעם אחר פעם קלעים, ליצור תפרים בהגנה, ולתת לקבוצה היריבה לשלוט בקצב המשחק כל הזמן.

כמה זה משמעותי?
רשמתי באשכול המקביל שהפועל לא קולעת מספיק שלשות, אבל לקבל? בזה אנחנו נהדרים.

הנה כמה נתונים ובסוגריים המיקום של הפועל בליגה בפרמטר הזה:

שלשות של היריב פר משחק - 9.5 (#12).
זריקות של היריב פר משחק - 24.8 (#11).
אחוזים ל3 של היריב - 38% (#12).

קבוצה שמתמקמת טוב על המגרש, ושומרת על ריווח נכון, תעשה עלינו 90 נקודות כמו באר שבע, חולון, ירושלים ומכבי.

הגנת צבע? הצחקתם אותי.
53.6% קולעות היריבות ל2 (#9), דרך אגב, אנחנו הקבוצה שמולה זורקים הכי מעט ל2.
20.7 אסיסטים יש ל11 יריבותינו עד כה (#9).

אז סטטיסטית אנחנו במקומות האחרונים בליגה כמעט בכל נתון שקשור לצד שבו שומרים.
ונכון שמבחינת ספיגת נקודות אנחנו בערך בחציון של כל קבוצות הליגה, אבל הקבוצה שיריבותיה קולעות באחוזים הכי טוב מהשדה בליגת העל (למעט קבוצה אחת) זו הפועל ת"א.

ואלו רק נתונים סטטיסטיים.
הנראות? אוי הנראות.

החילופים האוטומטיים האלה זה משהו בלתי נסבל. לי זה נראה שכל פעם קורה שבאים לעזרות הזויות בצבע או שהגבוה לא חוזר טוב אחרי יציאה למעלה או שהולכים אנדר על קלעים, חוטפים שלשות קלות בנוהל ואז מהפחד מהשלשות הם עושים חילופים על כל פיק אנד רול. וזה כמובן הרבה בגלל שאין לנו כמעט שחקנים שיכולים לשמור על יותר מעמדה אחת... ההגנה שלנו עלובה כל כך שזה קשה לצפייה.

הנתונים מראים בדיוק את מה שאמרנו.
מספר השלשות, האחוזים וכמות הזריקות לשתיים מספרות את הסיפור - פרנקו משחק הגנה סופר מכווצות שגם לא מתאימה לכדורסל של היום וגם לא מתאימה לחומר השחקנים הלא אתלטי של הפועל.
גם כשהוא אימן את ירושלים אגב, זה היה בדיוק אותו סיפור. הם היו חוטפים באירופה מבול של שלשות.
כל האגדות האלה של "לא מנצחים משחקים מבחוץ" לא מתאימות לכדורסל המודרני.

אני לא יודע כמה חומר שחקנים אתלטי היה עוזר. כמו שאמרת, גם בירושלים הם היו חוטפים שלשות, ואז היה לו סגל יותר אתלטי עם דאנטה סמית' וגפני. אולי אם היה לנו את הגריק פריק או דוראנט, שבצעד אחד מגיעים מהצבע לקשת השלוש, היינו יכולים לשמור ככה. זו פשוט הגנה שלא מתאימה לכדורסל המודרני, שומר שברגע שיש פיק-אנד-רול עוזב את השחקן שלו בפינה והולך לחנות בצבע ומשאיר שחקן לשלשה פנויה. פעם, אפילו רק לפני כמה שנים בודדות, היה אפשר לשמור ככה כי היו מספיק שחקנים שלא קולעים שלשות. היום אין דבר כזה.

וכמובן מה שכתוב למעלה נכון מאוד. כל תחילת משחק אנחנו שומרים ככה, מקבלים מבול של שלשות, ואז מתוך פאניקה משנים הגנות. רק שההגנות האלה גם לא מתואמות וגם לא מתאימות לחומר השחקנים. רביב או ים עושים חילוף ומקבלים בצבע שחקנים כמו אטקינס, שון ג'ונס ונאנה פאולנד - מה זה נותן? תומר ואמינו עושים חילוף ומקבלים גארדים שלוקחים אותם לסל או דופקים להם שלשה בפרצוף. אגב, אצל אברהמי עם חומר שחקנים בעייתי מבחינה הגנתית (כשרביב היה פצוע והיינו חייבים לשחק עם תמיר בלאט), עשינו חילופים הרבה יותר מדויקים ואפקטיביים, שבלאט הלך לשמור בפינה ומתן נאור אסף את הגבוה מתחת לסל. צחקו עליו ואמרו שזו הגנה שמתאימה למשחק בשכונה או במקרה הטוב לליגה הלאומית. איפה זה ואיפה מה שאנחנו שומרים היום עם מוח הכדורסל דני פרנקו.