ישראלים:
לרביב ותומר יש חוזה. אדריאן חייב להישאר, זה ברור. לגבי מנקו - אשמח מאוד אם ירושלים ינצלו את סעיף הביי-אאוט שלו ויקחו אותו. תרחיש סביר לדעתי, לנוכח הפטיש המוזר שיש לקטש כלפי מנקו. אם זה יקרה, הייתי מנצל את הכסף שנקבל בנוסף למשכורת שנחסוך כדי להביא את דוסון. שחקן אדיר שנהיה סביבו דיבור רע ולדעתי לגמרי לא בצדק. נתן עונה אישית מצוינת למרות העונה הרעה של הרצליה (היחיד חוץ מאדריאן שתפקד שם). הסמול-פורוורד הישראלי הכי טוב בליגה (יותר משמחון). אם ירושלים לא יקחו את מנקו, אני לא חושב שצריך לצאת מגדרנו כדי להחליף אותו. אני מניח שאיידן יישאר בתור ישראלי חמישי אם אין לנו סעיף יציאה מהחוזה שנגמר רק בקיץ הבא.
זרים:
את מקניל צריך להשאיר אם אפשר, בגלל שתי יכולות שקשה לאמוד במספרים ובכסף - ההגנה שלו, והיכולת שלו בקלאץ' לנצח משחקים בפעולות בודדות. מעבר לכך, קשה מאוד להביא בכסף שלנו שחקנים שהם two-way (כלומר גם שחקני התקפה טובים וגם שחקני הגנה טובים) ומקניל הוא בהחלט כזה. סקורר סביר פלוס, מוסר טוב מאוד (גם אם מאבד לא מעט), וכאמור שחקן הגנה מעולה. הבעיה היא שלפי איך שהסגל שלנו היה בנוי העונה וכנראה יהיה בנוי בעונה הבאה - עם רביב, בתקווה שבנקס, ועוד סמול פורוורד ישראלי - צריך להשלים אותם עם רכז זר ועוד 2-3 זר. ומקניל לא נופל לאף אחד מהעמדות האלה. אפשר להבין שפרנקו לא מוכן לבנות עליו בתור רכז שני בסגל ליד רביב (במידה מסוימת של צדק), ומצד שני הוא לא נותן דברים שדרושים משחקן בעמדה 2-3 - יכולת לשמור פורוורדים ולהחליף בחסימות, קליעה משלוש, ריבאונד. בגלל זה יהיה קצת קשה להתאים לידו וליד רביב עוד גארד זר. בעיני השילוב המושלם יהיה סק הנרי אם נצליח להביא אותו, שהוא גם סקורר אדיר, גם רכז נהדר, גם עם קליעה ברמה מאוד גבוהה, וגם חתיכת סוס שלא נופל מבחינה פיזית ואתלטית מאף סווינגמן בליגה.
את גפני לא צריך להשאיר, למרות שאני חושב שהוא כן יישאר, ובעיניי תהיה טעות. בירושלים מאוד אהבתי אותו (כשחקן. כבנאדם הוא זהב ומהבחינה הזאת הלוואי שהייתה לנו קבוצה שלמה של טוני גפני), הוא היה אולי שחקן ההגנה הכי טוב בליגה, אבל בסוף העונה הזאת הוא כבר לא ממש שומר. פעם הוא היה מאמלל גארדים בחילופים, היום כל חילוף שלו נגמר בסל. לא רק פארגו שחגג עליו אתמול בתחילת המשחק, גם קמרון לונג לקח אותו כל פעם עד הטבעת, כשגפני מנסה להסתמך רק על יכולת החסימה שלו (שגם היא כבר לא כמו פעם) במקום להזיז את הרגליים. יחד עם יכולת הריבאונד החלשה, הוא פשוט לא נותן מספיק. דווקא מבחינת הקליעה, בגיל 33 הוא נתן את עונת הקליעה הכי טובה בקריירה שלו (ודי פיצה בכך על היכולת ההגנתית שנחלשה משמעותית), אבל גם על זה לא הייתי בונה בהתחשב בכך שבכל הקריירה הוא קלע באחוזים רעים. והעניין השני הוא הגיל. בתחילת העונה הבאה הוא יהיה בן 34, וזה גיל ששחקנים מתחילים לגמור את הסוס. תסתכלו על זרים, זרי ליגה טובים, שהוחתמו לעונה נוספת בגילאים כאלה: אלאנדו טאקר באילת העונה, סינגלטון וקילינגסוורת' בקריית-גת בעונה שעברה. להחתים שחקן בגיל הזה זו פצצת זמן מתקתקת, ובתרחיש סביר אתה מקבל שחקן גמור פיזית שפשוט לא מגיע לעונה וצריך תוך חודש להחליף אותו, או בתרחיש העוד יותר גרוע שחקן שעוד איכשהו מתחיל סביר אבל רק הולך ונמוג לאורך העונה, וגם לא מוחלף (וכולנו נוכחנו לדעת מה הסיכוי להחליף שחקן שפרנקו אוהב). אני מפחד מאוד שזה מה שיקרה עם גפני, וסימנים לכך התחלנו לראות בסוף העונה הזאת.
אין לי בעיה בכלל עם הקונספט של גבוהים שהם לא סקוררים ורק יודעים לסיים מתחת לסל או לקלוע שלשה פנויה. להפך, בכדורסל המודרני צריך גבוהים אתלטים שקודם כל נותנים הגנה וריבאונד ברמה גבוהה. אבל האבסורד הוא שהגבוהים הלא-סקוררים שלנו לא נתנו לנו גם את זה (גפני אולי נתן אבל לא מספיק, הווארד בכלל לא).
|