פורום השדים האדומים

למה ראשון?
יחידי.

כל השאר אחלה.

למה ראשון?
יחידי.

כל השאר אחלה.

מה שהוא עשה עכשיו היה יותר מעצבן.
2 דקות לסיום, הכי מאני טיים,
קולעים עליו סל קל הוא אפילו לא מנסה לעשות הגנה,
10 שניות אח"כ בהתקפה הוא לוקח זריקה מגוחכת, כמעט מה3,
הריבואנד חוזר אליו, הוא לא טורח לקחת אותו, לארי שהיה 8 מטר משם רץ בטירוף וכמעט לוקח אותו, הרבה לפני גייטס.

...והסל שלו בסיום היה אחרי שכל אילת יצאה על רביב והוא השאיר כדור ענק לגייטס שרק היה צריך לשים אותו בסל.

נכון, לא כל סנטר בגובה 2.05 היה מצליח לשים סל על אפיק ניסים כשהוא נמצא מתחת לטבעת, ועוד לעשות את זה תוך כדי ביצוע צעדים. גם את הסל לפני כן, כשהגיע משמאל לטבעת הוא עשה אחרי ביצוע צעדים. למזלנו, השופטים שהרגו אותנו כל המשחק, כבר הוציאו כנראה את כמות השריקות המקסימלית נגדנו ו-ויתרו לו.
יינסי גייטס הוא בושה לכדורסל. זה דבר ראשון. חוץ מזה, הוא הזר הכי פחות מחויב שראיתי בקבוצה מאז הקמתה מחדש. כמעט כל זר שהיה אצלנו היה בטירוף מהקהל, מהאווירה, מהמועדון המשפחתי. רק גייטס נראה כאילו הכל על הזין שלו והדבר היחיד שמעניין אותו זה מספר הנקודות שיקלע.
יש תקדים לכך שדקה וחצי לסיום, מי שלוקח ריבאונד התקפה זה אפיק ניסים ואתה מחפש את הסנטר שלך ורואה אותו בחצי המגרש כי הוא כבר היה עסוק לרוץ למתפרצת?

נכון, לא כל סנטר בגובה 2.05 היה מצליח לשים סל על אפיק ניסים כשהוא נמצא מתחת לטבעת, ועוד לעשות את זה תוך כדי ביצוע צעדים. גם את הסל לפני כן, כשהגיע משמאל לטבעת הוא עשה אחרי ביצוע צעדים. למזלנו, השופטים שהרגו אותנו כל המשחק, כבר הוציאו כנראה את כמות השריקות המקסימלית נגדנו ו-ויתרו לו.
יינסי גייטס הוא בושה לכדורסל. זה דבר ראשון. חוץ מזה, הוא הזר הכי פחות מחויב שראיתי בקבוצה מאז הקמתה מחדש. כמעט כל זר שהיה אצלנו היה בטירוף מהקהל, מהאווירה, מהמועדון המשפחתי. רק גייטס נראה כאילו הכל על הזין שלו והדבר היחיד שמעניין אותו זה מספר הנקודות שיקלע.
יש תקדים לכך שדקה וחצי לסיום, מי שלוקח ריבאונד התקפה זה אפיק ניסים ואתה מחפש את הסנטר שלך ורואה אותו בחצי המגרש כי הוא כבר היה עסוק לרוץ למתפרצת?

כל מילה.
וגלעד, אם היה מדובר בזר חדש אולי היתה איזשהי תקווה. אלא שכאן מדובר בזר שהתנהג בדיוק כך בשנה שעברה תחת אותו המאמן. לטעמי ההתעקשות של קטש עליו יותר מעצבנת מההתעקשות של ארז על קאונסיל. הרבה יותר גרוע הוא זר ש"לא רוצה" מאחד ש"לא יכול".

כל מילה.
מטוס.

ניסיתי, באמת שניסיתי לתת צ'אנס, התמקדתי בדברים החיוביים, אפילו לעתים דיברתי להגנתו (אולי בגלל שמראש הציפיות לא היו קיימות), אבל די, אני לא יכול לראות יותר את השחקן הזה.
התרומה של הטאלנט המפלצתי, הביג מן האימתני, שחקן שובר השיוויון היום בריבאונד - 30 דקות, 2 ריבאונדים. 1 בהתקפה, 1 בהגנה. ומכיוון שמדובר במאורעות כל כך נדירים אני גם זוכר את כל שני הריבאונדים שלו, שניהם נפלו לו ליד בלי אף שחקן שיפריע לו. אין מילים לתאר כמה זה גרוע. זה הרבה מעבר לגרוע, מחריד, מזעזע, מרתיח, מחפיר, כל תיאור שתבחרו.
העבודה על השחקן הכשרוני-אם-כי-רך-להחריד רוברט רות'בארט, הסתכמה לכדי 40 נקודות מדד. לא של גייטס חלילה, אלא של רות'בארט. מיותר לציין שזהו שיא קריירה עבור השחקן שאף אחד לא רצה לחשוב עליו בתור אופציה רצינית מרוב שהוא רך, כולל המאמן הנוכחי שלו שהודה השבוע שהוא רצה לזרוק אותו. חבל שלא סיפרו לכל אותם אנשים שיש שחקן יותר רך, במיוחד בשביל רות'בארט, וקוראים אותו יינסי גייטס. אה כן, גייטס גם צריך להגיד לתודה למיימון, משום שבמספר התקפות זעום שבהם מיימון שמר על רות'בארט, האחרון כל כך נבעת מרעיון האימים שמישהו אשכרה שם לו גוף בצבע במקום לתת לו לטייל עד הטבעת והוא החטיא את כל הזריקות וקלקל את הסטטיסטיקה המושלמת שלו.
ומהעבר השני, התרומה שלו הגיעה לכדי 15 נקודות. שזה אפילו טיפה מעל הממוצע שלו, שכבר מזמן לא עומד על מספרים יוצאי-דופן שמרשימים מישהו ומתקרב יותר ויותר לתפוקה ההתקפית הבינונית שלו מאילת (למען הסר ספק, לא שזה משנה יותר מדי כמה נקודות הוא עושה). מה שהנקודות האלה לא מספרות זה את מספר הנסיונות מעוררי הרחמים לעשות פוסט-אפ על שחקנים כמו רות'בארט, לאוסן והובר, שחקנים שלא האמינו שהם יהיו מסוגלים לתת גוף על שחקן כדורסל עד היום האחרון בקריירה שלהם. ניסיונות שהסתיימו לרוב בהחזרת כדור לגארדים חסרי האונים שלנו שנתקלו בסוף שעון ובלי שום אופציה התקפית. מזל שיש לנו גארדים מספיק מוכשרים שיכולים לעשות סל מכלום ואיכשהו עוד נרשמו לגייטס שבעה אסיסטים, בחסד ולא בזכות.
אני אגיד את זה פעם נוספת וכנראה אצטרך להמשיך להגיד את זה בכל שבוע עד סיום העונה: מדובר בזר הכי יקר מחוץ לירושלים ומכבי ובמקביל הזר הכי גרוע בליגה, שאני לוקח כל זר גבוה בליגה לפניו, באנטי-כדורסלן ואנטי-ספורטאי שגורם נזק בל-יתואר לקבוצה, ואיתו לא נגיע לשום מקום. אין שום דרך להסתכל מעבר לזה.

ניסיתי, באמת שניסיתי לתת צ'אנס, התמקדתי בדברים החיוביים, אפילו לעתים דיברתי להגנתו (אולי בגלל שמראש הציפיות לא היו קיימות), אבל די, אני לא יכול לראות יותר את השחקן הזה.
התרומה של הטאלנט המפלצתי, הביג מן האימתני, שחקן שובר השיוויון היום בריבאונד - 30 דקות, 2 ריבאונדים. 1 בהתקפה, 1 בהגנה. ומכיוון שמדובר במאורעות כל כך נדירים אני גם זוכר את כל שני הריבאונדים שלו, שניהם נפלו לו ליד בלי אף שחקן שיפריע לו. אין מילים לתאר כמה זה גרוע. זה הרבה מעבר לגרוע, מחריד, מזעזע, מרתיח, מחפיר, כל תיאור שתבחרו.
העבודה על השחקן הכשרוני-אם-כי-רך-להחריד רוברט רות'בארט, הסתכמה לכדי 40 נקודות מדד. לא של גייטס חלילה, אלא של רות'בארט. מיותר לציין שזהו שיא קריירה עבור השחקן שאף אחד לא רצה לחשוב עליו בתור אופציה רצינית מרוב שהוא רך, כולל המאמן הנוכחי שלו שהודה השבוע שהוא רצה לזרוק אותו. חבל שלא סיפרו לכל אותם אנשים שיש שחקן יותר רך, במיוחד בשביל רות'בארט, וקוראים אותו יינסי גייטס. אה כן, גייטס גם צריך להגיד לתודה למיימון, משום שבמספר התקפות זעום שבהם מיימון שמר על רות'בארט, האחרון כל כך נבעת מרעיון האימים שמישהו אשכרה שם לו גוף בצבע במקום לתת לו לטייל עד הטבעת והוא החטיא את כל הזריקות וקלקל את הסטטיסטיקה המושלמת שלו.
ומהעבר השני, התרומה שלו הגיעה לכדי 15 נקודות. שזה אפילו טיפה מעל הממוצע שלו, שכבר מזמן לא עומד על מספרים יוצאי-דופן שמרשימים מישהו ומתקרב יותר ויותר לתפוקה ההתקפית הבינונית שלו מאילת (למען הסר ספק, לא שזה משנה יותר מדי כמה נקודות הוא עושה). מה שהנקודות האלה לא מספרות זה את מספר הנסיונות מעוררי הרחמים לעשות פוסט-אפ על שחקנים כמו רות'בארט, לאוסן והובר, שחקנים שלא האמינו שהם יהיו מסוגלים לתת גוף על שחקן כדורסל עד היום האחרון בקריירה שלהם. ניסיונות שהסתיימו לרוב בהחזרת כדור לגארדים חסרי האונים שלנו שנתקלו בסוף שעון ובלי שום אופציה התקפית. מזל שיש לנו גארדים מספיק מוכשרים שיכולים לעשות סל מכלום ואיכשהו עוד נרשמו לגייטס שבעה אסיסטים, בחסד ולא בזכות.
אני אגיד את זה פעם נוספת וכנראה אצטרך להמשיך להגיד את זה בכל שבוע עד סיום העונה: מדובר בזר הכי יקר מחוץ לירושלים ומכבי ובמקביל הזר הכי גרוע בליגה, שאני לוקח כל זר גבוה בליגה לפניו, באנטי-כדורסלן ואנטי-ספורטאי שגורם נזק בל-יתואר לקבוצה, ואיתו לא נגיע לשום מקום. אין שום דרך להסתכל מעבר לזה.