פורום השדים האדומים

יום אחרי שהחגיגות נגמרו כואב לי מאוד.
מוני פנאן היה איש נכלולי וגנב והוא עבד אצל ההם וייצג את כל מה שרע במכבי.
אבל הוא מת.
ולפני שהוא היה איש מכבי אפילו לפני שהוא היה גנב הוא היה בן אדם, הייתה לו אישה והיו לו ילדים.
כל מי שאיבד קרוב לו יודע שאיבדנו פרופורציות, לשיר מול ילד יתום שירים בגנות אביו זה גרוע בהרבה משירי שואה ציקלון ב וגזים.
זה אובדן אנושיות, גם בדרבי זה עדיין כדורסל וגם רגב פנאן הוא עדיין בן אדם שעבר טרגדיה איומה במובן האישי של המילה.
שלא תבינו שרתי אתמול הכל כי זה דרבי והרוחות להטו כמו שהן אמורות ללהוט, אבל היום אני מרגיש איום ונורא בגלל זה.
אני מקווה שיש פה עוד אנשים שחושבים כמוני ולא יתביישו להגיד את זה, אני איבדתי את אמא שלי השנה ואני לא יודע איך אני הייתי מגיב אם מישהו
ישיר בגנותה מול הפנים שלי.

הדיון לא כזה מעניין כי לכל אחד יש את הגבולות שלו, אבל לאבד אבא בגיל 30 זו לא "טרגדיה".

איבדת אבא? אמא? איבדתי אמא בגיל 30 ותאמין לי שזו טרגדיה בשבילי. גם לאבד אבא בגיל 50 זו טרגדיה ברמה האישית והמשפחתית. ומילא לקלל את מוני, אבל לשיר איפה אבא של רגב, מול רגב, זה אובדן של האנושיות הבסיסית שלנו.

טרגדיה זה לאבד ילד, זה להיות יתום כילד.
לאבד אבא בגיל בוגר זה הסדר הטבעי של הדברים.

שרתי בעבר את השיר הזה והפסקתי.
ושנאתי את הבן אדם ברמות מטורפות וגם באוסישקין יצא לי להסתכל לו ללבן של העיניים מ-2 מטר ולקלל אותו בקללות שהגיעו לו בהחלט,לא כולל איזכור מחלה איומה.
רגב פנאן לא עשה לי שום דבר רע.
״פנאן הרג שישה מליון״? לא רע,אני גם המצאתי את הפיוט הזה אחרי משחק במלחה ואני לא מצטער על זה.
וגם שר את השיר הזה.
לעומת זאת,לשיר את זה לבן שלו שלא עשה לי ולקבוצה שאני אוהב כלום,זה כבר יות מדי.
לא שרתי את השיר הזה אתמול ולא אשיר.
מה רגב פנאן קשור להיסטוריה של הפועל ולמה לשיר שיר כל כך מכוער ופוצע? חובה לשיר על אבא שלו שהיה טינופת שלא ברא השטן,איש מבחיל ושונא הפועל גדול.
מבחינתי הוא עכברוש ואין לי בעיה לחלל את כבודו,אבל לא מסוגל לשיר את השיר הספציפי הזה.
רגב לא אשם שהיה לו אבא כזה.
פנאן הוא מסמלי השנאה למכבי,ועבורי שנים אפילו הסמל הגדול ביותר.
לרגב אין שום זכות לדרוש לא לשיר נגד אביו שירים,אבל מה רגב אשם ולמה להכניס אותו למשוואה הזו עם ״איפה אבא של רגב״?
לא מנסה להיות יפה נפש וכבר אמרתי ששירים נגדו מבורכים ויהיו מבורכים תמיד.את הבן שלו אפשר לעזוב בשקט.

לא שאני בעד השירים האלו,
אבל בגלל שהבן אדם מת לא הופך אותו לקדוש, היה חלאה ונשאר חלאה.
אם כל כך לא נוח לו לשמוע את השירים האלו שלא יגיע למשחקים של הפועל.

כל מילה

באמת שאתה לא מבין בכלל כמה אתה לא קשור למציאות, לאבד הורה בגיל 30 זה צעיר מאוד ונורא ולשיר לרגב שירים שכל מה שיש בהם זה שנאה ורוע זה עצוב ומיותר הוא בסהכ ילד מסכן ובטי לא אשם שאבא שלו חרא

אני מבין איך אנשים מסוגלים לשיר לרגב.

אבל 19 איבד את זה לגמרי. כל נסיון לנהל איתו דיון על זה נועד להכשל. נותר רק לאחל לו שלא ידע צער.

גם אני אתמול שמעתי את השיר על אבא של רגב ואני חייב להודות שגם אני שרתי אותו.

עכשיו שאני חושב על זה זה באמת לא בסדר,אני חושב שרק חצי מהקהל שר אותו... לדעתי כולם צריכים לשיר אותו ביחד.
ככה זה נשמע הרבה יותר טוב.
חוץ מיזה שמוני פאנן לא מת בתאונה או שמר על המולדת-הוא התאבד!
ומי שמתאבד הוא מוקצה,קוברים אותו כמו גוי מאחורי הגדר בפינה.
השיר הזה יותר מרלוונטי,"איפה אבא של רגב???" זו שאלה אמיתית וכנה לך תידע באיזה פינה באמת קברו אותו?

הקטע שרגב מקבל משכורת ממי שדי ירק על הזכר של אבא שלו מלמד שמדובר באדם די חזק מנטלית.

מוות של אדם בן 63 זה לא משהו טרגי בעיני. זה צעיר יחסית, אבל לא משהו שאני שומע עליו וחושב איזה אסון קרה לקרובים לו.

אתה אשכרה מנסה לדרג טרגדיות?
ברור שכל אדם יחווה את מות אביו בשלב כזה או אחר. זה לא רלוונטי.

ברור שזה עצוב גם אם אתה בן 60 ואבא שלך מת.
מוות של מישהו זו טרגדיה אישית לכל אחד, יש דברים שהם טרגיים אוניברסלית, מוות של ילד, מוות של אדם צעיר וכו'
היה לו מאד עצוב כמו שלכולם עצוב, אבל זו לא טרגדיה יוצאת דופן, אנשים בני 63-64 מתים. זה צעיר יחסית לעולם של היום, אבל זה אדם שחי, עבד, הביא ילדים, ראה אותם הופכים לבוגרים, ודי הספיק הכל.

והתאבד.
לא טרגדיה בכלל.

טוב נראה לי שהבנתי את הנקודה שלך.
הבעיה היא בהודעה הפותחת שנתנה דגש על המילה טרגדיה.
באופן עקרוני לשיר לאדם על אבא שלו שמת, בטח בנסיבות האלה, זה על הגבול המוסרי. זה הכל.

חרמש היה קר...
א. אתה סתום.
ב. אתה דביל.

אין לי יותר מה להוסיף.

אני לא מדבר על השירים כי אני מאמין שלכל אחד יש את הגבול שלו וכל אחד יכול לעשות בשביל עצמו את ההחלטות שלו.

טרגדיה למי?

השיר הזה הוא על אבא של רגב, לא על רגב.
בדרבי שרים שירים על אבא של רגב.
כמה אנשים ביציע נראה לכם שיודעים איך נראה רגב ואיפה הוא עובד?

מיותר לגמרי ואלה והשירי שואה זה השירים היחידים שאני לא מוכן לקחת בהם חלק
הבן אדם מת תעזבו אותו ואת הבן שלו בשקט

הוא עומד מולך ואתה רואה שהוא עם דמעות בעיניים בוכה על אבא שלו שמת. מה זה משנה אם זה מחאה על אבא שלו? כבן אדם איך אתה מסוגל לא להרגיש נורא? זה בלי להכנס לזה שמה שאתה כותב זה חרטא הרי כשהוא היה בגליל הביאו לו חבל תליה למשחק, גם זה ״לא קשור אליו״ ?

כנראה שזה סימן שהזדקנתי, וגם חוויתי אובדן ויותר מפעם אחת, אבל אני כבר לא מסוגל לשיר שירים על טרגדיות אישיות של אחרים. לא על אבא של רגב, לא על הבת של איציק קאמרי, לא על הבן של אובארוב ואפילו לא 'שמעון מזרחי הוא יתום'. במשחק אני יכול לקלל כל שחקן ועובד של מכבי באופן אישי, אבל לשיר על טרגדיות שהם חוו - אני לא מסוגל. סוג של קו אדום פרטי שלי.

ולא רק. רגב הוא בכלל לא פונקציה שם. אין לי מה להתייחס אליו. כולה עושה מתיחות ומסאג׳ים.
לפניני, ג׳יימס, וכל שאר הנבלות - בכיף.
לרגב לא אשיר לא רק בגלל שזה לא מוסרי ומגעיל, גם כי הוא בכלל לא שווה את ההתייחסות.

האמת היא שלא ראיתי, הוא לא עמד מולי אלא אם הוא התחפש לארז אדלשטיין או עופר רון, אין לי מושג איך הוא נראה, אין לי מושג איפה הוא עובד, לא מענין אותי איפה הוא עובד ובטח שאין לי רחמים עליו או על מישהו מבני משפחתו וזה למרות שגם אני איבדתי אבא שנה וחצי אחריו בנסיבות יותר כואבות ופחות פליליות או מבחירה.

גם להזכיר ששמעון רצח את מוני לא היה נעים לך כי גם הרוצח לכאורה וגם הבן של הקורבן לכאורה ישבו מולך על הספסל?

מה עובר עליכם? זה מכבי כדורסל!
שימותו שם כולם אחד אחד.
מאחד נפטרנו... הרשימה עוד ארוכה.

נהפוך הוא, שימון רצח את מוני אחת ההברקות של השנים האחרונות ואני מת עליו. הוא מעביר מסר, הוא חד והוא נגד שימון הפושע.
איפה אבא של רגב זה שיר שהוא נטו שנאה וכל המטרה שלו היא להמטיר ארס על בן אדם שהוא בסה"כ ילד מסכן שאבא שלו התאבד.

אולי זה נשמע מיתמם, אבל אני באמת לא ידעתי שרגב פנאן עובד במכבי עכשיו. אין לי מושג איך הוא נראה, ורק אחרי רצף השירים על מוני בן דודי סיפר לי שהוא יושב על הספסל. גם אני הרגשתי די רע עם השירים המדוברים אחרי שהבנתי את זה.
אז אולי אני המנותק היחיד, אבל אני בספק אם כל האוהדים ששרו על פנאן ידעו/זכרו שהוא קיבל תפקיד אצל ההם ונמצא במגרש. בכל מקרה, בעיני (וגם בעיני מתן נאור, למי שזוכר את הפוסט מהשנה שעברה...) לשיר לאדם על אביו שהתאבד זה לא לעניין בלשון המעטה, ולא כל כך משנה באילו נסיבות. הלו, זה לא היטלר, כולה מוני פנאן.

אשכול מביך ומביש.

אחרי התקרית בעונה שעברה, היו כאלה שלא זכרו, הבינו או הפנימו (מודה, גם אני הייתי ביניהם), שרגב פנאן היה בין המרוויחים מהעסק הפלילי של אבא שלו, כשהמשפחה שלו קיבלה כסף והוא באופן אישי גם קריירה במתנה מהכספים שמוני פנאן קיבל משחקנים, מאמנים, שופטים ואלוהים יודע מי עוד. הוא נהנה מכספים של שוק אפור והונאת ענק שגם במקרה עזרה למחלה לשלוט פה לאורך שנים ולמרר לנו את החיים. וכשהתפוצץ כל הסיפור, מה קרה עם זה? כלום ושום דבר. אפילו יותר גרוע, בכל הזדמנות הם רק קיבלו ליטופים. לא היו שום השלכות לאף אחד שנהנה מכל הסיפור. הוא פעם הכה על חטא? התנצל? רק על זה מגיעות לרגב פנאן קללות בכל פעם שהוא דורך באותו אולם יחד עם אוהדי הפועל.

אבל מילא זה.

אחרי אותו מקרה, הבן אלף זונות עלה על כל במה אפשרית, וטינף עלינו, הסית נגדנו וגרם להעמדה שערורייתית שלנו לדין שמנוגדת לחלוטין לכל אות בתקנון האיגוד. מחיפוש קצר בגוגל: http://www.sport5.co.il/articles.aspx?docID=133029, http://www.one.co.il/Article/208904.html, http://www.sport5.co.il/articles.aspx?docID=134423, ואני זוכר גם ראיונות מצולמים איתו שבו הוא שופך את אותה הסתה.

לא הייתה שום עילה להעמיד אותנו לדין, אבל בגלל ההסתה התקשורתית שרגב פנאן הכלב עמד בראשה הועמדנו לדין. ובעקבות אותה העמדה לדין קיבלנו קנס של 7000 שקל, וגם עונשים כבדים יותר על תנאי (קנס גדול יותר וגם עונש רדיוס) שמומשו אחרי עוד הרשעה שהמציאו ותפרו לנו אחרי המשחק נגד נתניה.

הזבל הזה לא יכול, אלא חייב לקבל את הקללות הכי קשות וכואבות מכל אוהד הפועל. ומילא התגובה התקשורתית, אני מבין אותה כי חייבים לצאת בסדר, אבל לא הייתה שום סיבה בעולם להתנצל באופן אישי בפני אויב כזה. באופן אישי היה צריך להצטער רק על זה שאבא שלו לא יכל לראות את התבוסה המשפילה כי הוא פושע נתעב שאפילו לא יכל להתמודד עם הפשעים שלו והעדיף להשאיר ילדים יתומים.

עריכה: אה, ואת השירים האלה אנחנו שרים בכל דרבי. אז מה, בגלל שהקוזאק הנגזל חזר לעבוד שם (מה, ככה הוא צריך להחזיר להם את החובות שמוני השאיר?) אנחנו צריכים להפסיק פתאום לשיר את השירים האלה? הצחקתם אותי.

מי ששר לאדם על המוות של אבא שלו הוא חתיכת אפס קטן ועלוב. שום קווים אדומים פרטיים ושום חרטא אחר. גרוע פי אלף מכל "שיר שואה". נראה אתכם, גיבורים גדולים, אומרים לו את זה בפרצוף (ולא שאפשר להגיד ששרים לו את זה כי הוא מייצג את מכבי, הרי שרו לו את זה גם בשנה שעברה).
פתטי, עלוב, אפסי.
הדבר היחיד שהעיב על הניצחון הנפלא אתמול.