פורום השדים האדומים

כזה צפוי.
לפחות עשיתי כסף.

מזגנים
הייתי בטוח שמיאמי יפסידו הלילה, הופתעתי לטובה.
למרות הכל, כשלברון מגיע לעבודה - קשה עד בלתי אפשרי לעצור את מיאמי

חזרו ל 2-2-1-1-1?

כן

סוף סוף. השיטה הדבילית של 2-3-2 חסכה המון כסף בכרטיסי טיסה, אבל העניקה את יתרון הביתיות לקבוצה שלא הרויחה את זה.

על השחיטה.
הזוי מה שקורה כאן.

סן אנטוניו מסיימת מחצית עם 71.
יש מצב שנשבר פה איזה שיא? לפחות לסדרת גמר.

וספולסטרה הזה דומה קצת לגיא לוזון.

פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

שברו המון שיאים. באחוזי הקליעה זה שיא סדרות הגמר.
אחלה משחק והרעים הפסידו.

למה שיטה של 2-3-2 מעניקה את הביתיות לקבוצה שסיימה 2?
לדעתי דווקא היא מגדילה את היתרון של הקבוצה שסיימה 1, כי לנצח 3 משחקים רצופים בבית זה קשה בכל מקרה, אז מספיק שהראשונה שומרת על הביתיות בשני המשחקים הראשונים והיא כבר כמעט אלופה.

אתה צודק לחלוטין. השיטה הקודמת נתנה יתרון עצום לקבוצה בעלת יתרון הביתיות.
למעשה הפיסטונס בשנת 2004 הייתה הקבוצה הראשונה בהיסטוריה שניצחה את שלושת משחקי הבית שלה בסדרת גמר בפורמט הזה (במקביל היו לפחות שתי קבוצות שניצחו שלושה משחקים רצוף בחוץ - דטרויט נגד פורטלנד בתקופת אייזיאה ושיקגו נגד הלייקרס עם ג'ורדן).
השיטה הנוכחית יותר מאוזנת.

שלושה משחקים ברצף בבית זה יתרון גדול מדי לקבוצה השניה. "מספיק" שהיא לקחה נצחון אחד בחוץ והסיכוי של הקבוצה הביתית לחזור היה נמוך מאד. גם אם היא תנצח משחק אחד מ 3 בחוץ יהיו לה שני משחקי הדחה בבית.
http://bleacherreport.com/articles/2085 ... -to-happen

שלושה משחקים ברצף בבית זה לא יתרון, זה חיסרון. ככל שיש יותר משחקי בית ברצף, יתרון הביתיות פר משחק הולך וקטן, כי יותר קשה לנצח כמה משחקים ברצף. גם במבחן המציאות זה פשוט לא נכון, בפורמט 2-3-2 הקבוצה הביתית זכתה ב-76% (25 מ-33), בפורמט 2-2-1-1-1 הקבוצה הביתית זכתה ב-70% (21 מ-30).
והספליט שאתה מדבר עליו עוד יותר לא עומד במבחן המציאות. הסיכוי ה"נמוך מאוד" שאתה מדבר עליו במציאות היה 69%, ב-11 מתוך 16 הפעמים שהקבוצה הביתית הפסידה את אחד משני משחקי הבית הראשונים בפורמט 2-2-1-1-1 היא זכתה בכל זאת. בפורמט 2-3-2 זה היה 11 מ-18.

זה היה רק 29 שנה. 21 מ 29 (72.4%) ניצחה בעלת המאזן הטוב יותר בשיטת ה 2-3-2 (ואני לא אומר בעלת יתרון הביתיות).
לגבי השיטה השניה לא נראה לי שיש באמת מספיק נתונים, הסלטיקס של שנות ה60 זה לא דוגמא לכלום.

זה היה 33 שנה, ב-1949, מ-1953 עד 1955, ומ-1985 עד 2013. 76% מול 70%.
ויפה שאתה אומר שהסלטיקס בשנות ה-60 לא דוגמה לכלום, כי אם אומרים שהאליפויות שלהם לא קשורות ליתרון ביתיות ולפורמט אז ההשפעה של יתרון הביתיות בפורמוט 2-2-1-1-1 עוד יותר נמוכה. בשנות ה-70 וה-80 בפורמט הזה הקבוצה עם יתרון הביתיות ניצחה באחוזים עוד יותר נמוכים, 7 מ-12.
התיאוריה שפורמט 2-3-2 מבטל את יתרון הביתיות גם לא הגיונית וגם לא מתיישבת עם המציאות.

לדעתי יש קשר ממש קלוש בין הליגה מאז שנות השמונים לליגה קודם לכן. הנתונים מלפני כן יכולים היו באותה המידה להיות לקוחים מהוקי או מבייסבול. פשוט ספורט אחר.

אם אתה לוקח דעה שמנוגדת לקונצנזוס ולהיגיון ומעדיף להתעלם מהנתונים שמראים שהיא לא מתיישבת עם המציאות אז אין טעם להתווכח. 69% לנצח את הסדרה אחרי ספליט בשני המשחקים הראשונים ואיבוד של יתרון הביתיות זה ההפך מסיכוי "נמוך מאוד".

מנוגדת לקונצנזוס? לי נראה שאני דווקא עם הקונצנזוס בכתבות שאני קורא מאמריקה.
הגיון? זה כבר דבר אישי. אתה יכול לקרוא את הלינק שהבאתי קודם, ההגיון שלי מוסבר שם.

זה נחמד שכל אחד לוקח בעלות על המושג "ספורטיביות", הרי מתישהו החליטו שכדורסל זה 40/48 דקות, וכדורגל זה 90 דק', אם היו מחליטים אחרת זה היה פחות ספורטיבי? כנ"ל לגבי קיזוז, פיינל פור, ועוד המצאות תוצרת קופל את לוזון.
כל חוק שיעשו, לא משנה כמה הוא ביזארי לא נוגד את עיקרון הספורטיביות, קבעת חוק לפני תחילת התחרות? הוא תקף לכולם, גם אם יחייבו כל שחקן לשחק עם נוצות, אז גם היריב יצטרך להתמודד עם זה.

האם לברון נכנס לזון ויחזיר את מיאמי למשחק?

חצי אולם שורק בוז.
קלאסי.

לא אם זה תלוי בפופ...

זה הולך להיגמר מוקדם מן הצפוי.

זה הולך להיגמר כשחיטה הכי גדולה בסדרת גמר.

החצי השני עזב מזמן '"מכביסטים"

מעניין אם יהיה שחקן של מיאמי שיגיד שהם הולכים לנצח בסן אנטוניו ולהחזיר את הסדרה למיאמי בשביל הקהל.
8 דקות לסוף ואנשים חותכים הביתה. איזה גועל.

לפעמים קל לשכוח כמה שהמזרח חלש.

RK

ספרס

אחרי זה יספרו לנו כמה הקהל בנ.ב.א לא פחות טוב מבאירופה בלה בלה בלה.