Fez כתב:
"רכז" זו הגדרה בעייתית, אני חושב שצריך לסווג את זה לגארדים שמשחקים און דה בול ואוף דה בול. גיבסון דוקא לא 2-3 למרות הגובה והקליעה, הוא קומבוגארד סטייל אובאנון מהסוג שמעדיף לשחק אוף דה בול אבל גם יכול להריץ את ההתקפה ולתרום בניהול המשחק. עדיין זה לא התפקיד הטבעי שלו והכדור ישאר בידיים של רביב להריץ את הפיק אנד רול וכו'. באטל זה שחקן שהוא בעיקר און דה בול.
אני לא מתלהב מבאטל (בניגוד להוקיץ') אבל ההשוואות לא רלוונטיות. ריון בראון שיחק בקבוצת תחתית חלשה ועלובה ולא במונס שהיא סגנית האלופה, זה בערך כמו שאני אגיד שקני לאוסן או דמון ברוקס קלעו יותר מטוני גפני בליגה הישראלית אז הם יותר טובים. הליגה הבלגית היא די חלשה אבל היא לא בדיחה ולהבחר שם לשחקן העונה (ע"י המאמנים לפני שנתיים) זה הישג די מרשים. מונס עצמה קבוצה לא פראיירית, משחקים שם 6 זרים שהם כולם ברמה (ובמחיר) של זרים בארץ והם כל הזמן עם 4 מהם על הפרקט.
באטל גם שיחק בעונת הרוקי שלו בטלקום בון שהיא קבוצה לא רעה (אז פחות מהיום אבל עדיין), נתן שם תפוקה יפה (11.5 נק' ב-22 דקות באחוזים גבוהים). בין לבין נתן 17.5 נק' בליגה השניה באיטליה באחוזים לא משהו. במכללות 20 נק' למשחק בקונפרנס הכי חזק, הקלעי המוביל של הקולג' שלו בכל הזמנים וכו'.
שורה תחתונה אני לא הכי סגור עליו, שחקן שקשה מאוד להעריך כי הוא לא בסגנון של הזרים שבאים לפה בדרך כלל. מסכים שהתקרה שלו לא הכי גבוהה אבל כן אמור להיות שחקן ליגה טוב, וחיסרון הגובה שלו לא אמור להתבטא כאן יותר מדי. מה שמפתיע הוא שקטש בדרך כלל לא אוהב גארדים קטנים, אם יש דבר שהוא די מקפיד עליו בשנים האחרונות זה גארדים זרים גדולים בקבוצות שלו (ובגלל זה כבר שנתיים הוא מביא "גארדים" כמו סקוט וטרנס רודריק שרק באמצע העונה הוא מגלה שהם 2-3) ולכן זה קצת מוזר.
מצטער, גיבסון לא קומבו-גארד. קומבו-גארד זה שחקן כמו סלבי או ליונס, שיכול לשחק בעמדה 1 בלי בעיה וגיבסון שחקן שונה לגמרי. גיבסון שחקן עם חדירה בינונית ומעט מאוד יכולת לייצר בשביל אחרים, יש לו את התכונות לשחק בעמדה 2 ובליגה שלנו גם סייז לשחק בעמדה 3. לא הבנתי את החלוקה, בעונה שעברה היו לנו כמה שחקנים שיכולים לשחק עם הכדור ועדיין בלי רכז היינו פשוט אבודים. שוב, אין שום סיבה שאיתו ובלי רכז, ניראה יותר טוב מאשר נראינו בעונה שעברה עם סקוט ואובאנון.
לגבי באטל, אני לא רוצה להיכנס יותר מדי למיקרו, אבל ההשוואות שנתתי הרבה יותר רלוונטיות מדוגמאות הנגד. אני לא אוהב את השימוש בנתון של קבוצות צמרת/תחתית. קודם כל הוא מאוד סלקטיבי, לא ראיתי למשל שמישהו הזכיר שכריס אוונס נתן את המספרים הטובים שלו ביוון בקבוצה שנלחמה על ההישארות. שנית, כדי שיהיה לנתון הזה איזושהי משמעות, הוא צריך להתקזז עם אחוזים מהשדה ו/או נקודות פר דקה, או איזשהו הקשר, אחרת על מה הוא מעיד? טוני גפני, אם נתת את הדוגמה, קלע את הנקודות שלו באחוזים גבוהים מאוד מהשדה, אז כשהוא כבר זרק הוא גם קלע בדרך כלל והיה מאוד אפקטיבי. הוא גם לא שיחק הרבה דקות והמספרים שלו פר דקה הם סבירים. מעבר לכך, הוא לא שחקן שנמדד בתרומה ההתקפית שלו אלא להפך, ובהתקפה הוא גם אופציה רביעית-חמישית כשהוא על המגרש. באטל שחקן התקפה נטו, הוא היה שחקן מרכזי בקבוצה שלו ואופציה ראשונה-שנייה בהתקפה. אין תירוץ למספרים החלשים שלו. בשורה התחתונה, בתור שחקן שנמדד רק בתפוקה ההתקפית שלו, הוא נתן מספרים חלשים בליגה יותר חלשה מהליגה הישראלית, מדובר בלי אפסייד ועם תקרה נמוכה (נמוך, לא אתלטי, כבר לא בגיל שיכול לפרוץ), שגרף היכולת שלו לאורך העונות האחרונות לא מעודד, שלא מסוגל להתמודד ברמות גבוהות (כששיחק ביורוקאפ ואפילו ביורוצ'אלנג' המספרים שלו צנחו משמעותית וזו אולי הנקודה השחורה הכי גדולה), ובנוסף לכל הוא גם שחקן הגנה חלש. אם אני מתייחס לכל הפרמטרים האלה ביחד, זה שחקן שאין לו כמעט סיכוי להיות יותר מסביר, ואם המטרה היא לכוון גבוה, לנסות לבנות קבוצה שתהיה שווה יותר מהתקציב שלה ותוכל להתמודד עם מכבי וירושלים במשחק נתון ולשם כך להביא זרים שיכולים להיות בינגו ואם לא מקסימום מחליפים (כמו שכל הליגה עובדת חוץ ממכבי וירושלים ובצדק) זאת אפילו החתמה גרועה, בטח בתור שחקן שאמור להיות הזר הבכיר.