וכל הכבוד לפרנקו ולשחקנים על שני משחקים כמעט מושלמים בדיוק במאני-טיים, מהטובים שלנו מאז שחזרנו לליגת העל.
מה שעובד לטובתנו זה העומק, הספסל שלנו פשוט מפרק את שלהם. בנקס השחקן הכי טוב בפלייאוף עד עכשיו עולה אצלנו מהספסל. מה שהוא עושה בשלושת המשחקים האלה זה מדהים. זה ברור כל העונה שהוא לא משחק מספיק ולא מנוצל מספיק, אבל גם בשביל שחקן כמוהו הוא נותן עד עכשיו מעל ומעבר. מקי זו ההפתעה הכי גדולה. זה די מדהים שאחרי שכל העונה הוא נראה גמור פיזית, הוא נותן שלושה משחקים שמזכירים את מקי בשיאו. מה שהוא נותן עכשיו זה בדיוק מה שהוא עשה כל הקריירה - שחקן קשוח בטירוף שמגיע לטבעת רק בזכות טונות של רצון, הולך המון לקו, ניהול משחק לא רע בדרך כלל, מנגר מהשלוש אבל גם תמיד נועץ את השלשה הכי חשובה, ופשוט משחק כמו חיית רחוב עם המון חוכמה, קשיחות וניסיון, שחקן שמכיר את כל הטריקים בספר ומוציא את היריב מאיזון. יש לו עדיין פאשלות בהגנה כי הרגליים כבר לא שם, אבל עדיין הוא עושה עבודה הגנתית גדולה, מה שהוא לא עשה כל העונה. ספציפית במשחקים נגד אשדוד בעונה הסדירה הנרי פירק אותו כל פעם שקיבל אותו, ובסדרה הזאת הוא בקושי מצליח להגיע לסל. וגם תומר, בהתחשב בפציעה החוזרת שלו בנהריה, התרומה שלו בשני המשחקים האחרונים ובמיוחד היום היא בונוס גדול. אפילו איידן נותן כמה דקות סבירות כל משחק.
אשדוד לעומת זאת היא יריבה בהזמנה, בדיוק הקבוצה לקבל בפלייאוף, וזה שהיו כאלה שחששו ממנה או העדיפו להימנע ממפגש מולם היה הזוי בעיניי. בסך הכל מדובר בקבוצה עם שחקן אחד נהדר, אבל לא כזה שיכול לנצח לבד משחק כמו דונטה סמית' או גלן רייס. הוא לא יכול להיות דומיננטי כמוהם. עוד שני שחקנים לא רעים כמו לונג ולי, וכל השאר בינוניים ומטה. קבוצה שהישראלים שלה הם נמרוד לוי (מזכיר לי איזו בדיחה ששמעתי על כך שהוא הישראלי הכי טוב בליגה), אדם אריאל, ווריק וצ'וברביץ' לא יכולה לנצח סדרת פלייאוף ואוי ואבוי לנו אם זה יקרה. שחקנים חלשים וגם חסרי ניסיון, חוץ מצ'וברביץ' שלו יש הרבה ניסיון בלהיות גרוע בפלייאוף. בכלל, קבוצה חסרת ניסיון. גם לשחקן כמו הנרי למשל, שאף פעם לא היה כוכב ושחקן שהקבוצה שלו תלויה בו כל כך, אין את הניסיון בסיטואציה הזאת בפלייאוף. יש להם גם מאמן חלש, שכמו בעונות הקודמות שלו, לא יודע להגיב ולעשות התאמות (גם האליפות שהוא לקח הייתה בגלל סגל אדיר), ובנוסף הוא חולה נפש שעולה לקבוצה שלו בטכנית כל משחק. ובנוסף לכל, קבוצה בלי קהל וגם בלי אולם ביתי. אפילו אולם קטן עם אווירה ביתית כמו אילת או נס ציונה אין להם, כל משחק נגדם זה משחק בית וזו מתנה ענקית. ההפך הגמור מהמשחקים בארנה שבהם היינו 5 נגד 8, פלוס 8000 אוהדים של ירושלים. כל המרכיבים של קבוצה שעושה עונה סדירה נחמדה ומתפרקת בפלייאוף.
ביום שני צריך לבוא עם אותה גישה, ואין שום סיבה שלא נסגור את הסיפור ונעלה לפיינל-פור.
|