|
1. אני לא חושב שההפסד לנהריה כזה נורא. בעיניי הם הקבוצה הכי טובה ומוכשרת בליגה למעט מכבי וירושלים, ולבטח נראים הכי טוב נכון להיום. לשחק נגדם בחוץ זה משחק קשה מאוד, וכשכל כך הרבה שחקנים שם תופסים יום, כמו שהם תפסו נגדנו, זה כמעט בלתי אפשרי לנצח אותם. אנחנו לא כאלה גדולים שכל משחק שאנחנו לא מנצחים זה כי אנחנו התבזינו או שזאת אשמתנו הבלעדית. יש יריבות בצד השני, במקרה של נהריה יריבה לא פחות טובה מאיתנו וזה מתקבל על הדעת להפסיד משחק כזה.
2. מה שלא עשינו טוב במשחק הזה (ולא רק במשחק הזה), זה לא התמודדנו בכלל עם יכולת הקליעה שלהם מבחוץ. ממה שאני רואה, הגנת הפיק-אנד-רול שלנו לא מותאמת מספיק ליריבות. אנחנו מסתמכים בלעדית על הגארדים שילחמו בחסימות ועל שאר השחקנים שיבואו לעזרות, יעשו רוטציות ויתרוצצו בין הקלעים. זה מאפשר המון שלשות פנויות ליריבות, ומול קבוצות עם קליעה טובה (ויש פחות ופחות קבוצות שנבנות בלי קלעים) אנחנו סובלים ונסבול מזה. אנחנו מביאים עזרות מכל שחקן, כולל מהקלעים הכי טובים (פניני, שולדבראנד, יאנג) שזה משהו שאי אפשר לעשות. מזה נובעות כל השלשות הפנויות שאנחנו מקבלים. מול קבוצות עם קליעה ברמה גבוהה כמו נהריה זה לא עובד ואין לנו פתרונות אחרים. אנחנו כמעט לא עושים חילופים כשצריך, לא הולכים אנדר כשאפשר, מדי פעם יוצאים מתנפלים בפיק-אנד-רול על הגארד (כמו שעשינו ברבע השלישי) וזהו.
3. חלק גדול מהבעיה נובע מזה שאין לנו אפילו פורוורד אחד בסגל שיכול לשמור על כמה עמדות, וגם לאפשר לנו לעשות יותר חילופים. יש לנו הרבה גארדים (מקי, רביב, מקניל, בנקס, שולמן), הרבה שחקני פנים (ג'ף, הווארד, תומר, איידן) ובלי פורוורדים (או בניסוח אחר, ווינגמנים). הפורוורד היחיד שלנו הוא מנקו, שלא נותן יותר מדי הגנתית, לא מסוגל לשמור על כמה עמדות וגם לא מסוגל לתת מצ'אפ ראוי לזרים טובים בעמדות האלה כמו אלכס יאנג, גם אם וכאשר הוא ייראה יותר טוב ממה שהוא נראה עד עכשיו. ג'ף, עם כמה שהוא אתלט מעולה ושחקן הגנה נהדר, לא צריך לרדוף אחרי קלעים כמו יאנג או דשון תומאס. וכמו שאין לנו מי שיתמודד עם שחקן כמו יאנג בצד אחד של המגרש, גם אין לנו יאנג כזה בצד השני של המגרש. 3-4 שעושה הכל מהכל, שיכול לסיים התקפות ביעילות גבוהה באיזור הצבע, מחוץ לקשת ובמשחק מעבר (מה שמנקו לא נותן בכלל עד עכשיו), שמרווח את המשחק מעמדות הפורוורד, שמסוגל לייצר לעצמו במידת הצורך. עם כמה שכדורסל זה משחק של גארדים, מעבר לעמדות 1-2 (עם מקי, רביב ומקניל) אין לנו אף שחקן שמסוגל לייצר מהלך התקפי ברמה הכי בסיסית, ובנוסף יש בעיית קליעה שעוד פורוורד היה מקל עליה מאוד. בליגה שלנו, פורוורד כזה כמו יאנג, ג'יימס בל, מילבורן, צ'ייס סיימון, קלייבורן, דונטה סמית', קמרון קלארק הוא מצרך בסיסי ואלה השחקנים ששולטים בליגה הזאת בדרך כלל.
מעשית שיחקנו עם שלושה זרים נגד נהריה, בלי הווארד, אבל החיסרון בכלל לא הורגש בעמדה שלו. לא חסרנו דקות בעמדה 5 וגם לא איכות שם (למעשה הבלוף של הצורך בגיבוי בעמדה הזאת רק התגלה כשפרנקו העדיף בעמדה 5 את תומר על פני איידן), אלא בעוד שחקן לעמדות 3-4.
4. בינתיים ג'ף המשוגע והלא-אחראי שאי אפשר לסמוך עליו מתפקד בתור הילד עם האצבע בסכר, מחזיק לנו לבד את הקו הקדמי. כמו בעונה הקודמת שלו אצלנו. משחק הכי הרבה דקות, עד עכשיו נמנע מלהיכנס לבעיית עבירות טפו-טפו-טפו, מוביל אותנו בריבאונד, במדד, בחסימות ובמה לא. לעומת זאת, הסלע היציב הווארד, במשחק אחד פצוע, במשחק אחר נפצע, גם במשחק שהוא שיחק היה חלש מאוד (הגבוה היחיד ששיחק מול חולון העונה ולא חגג עליהם בענק). זה כבר ממש פארסה כמה שהוא פציע, הוא הספיק להיפצע כבר שלוש פעמים ואנחנו רק באמצע אוקטובר - ומילא זה היה חוסר מזל ומשהו שלא מאפיין אותו אבל גם בשטרסבורג הוא היה נפצע המון. אי אפשר לבנות על שחקן שנפצע כל כך הרבה בקבוצה עם ארבעה זרים.
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
