עונה מטורפת, גם ניצחונות וגם הפסדים קשים, כמו זה מול ר"ג..
פלייאוף מסובך ומטורף, בו כל קבוצה מעיירה קטנה במקום נידח נראתה כמו מינימום גלבוע גליל
ואז הגיעה הסדרה מול באר יעקב, עם תצוגת קהל פשוט אדירה בהדר יוסף במשחק הראשון
במשחק השני אחרי שכבר ראינו את הניצחון בעיניים ברבע השלישי הפועל שכחה לשחק
במשחק השלישי תצוגת קהל שהצליחה, איכשהו, להתעלות על המשחק הראשון בסדרה, ותצוגה לא פחות טובה ביציעים
ובמשחק הרביעי.. להשיג כרטיס מעורך המקומון במזל, להיכנס תחת הסוואה, להתיישב ביציע, להחליף לאדום, לצעוק עם כולם.. לראות את הפועל מרסקת לחלוטין את באר יעקב ברבע השלישי, אותו רבע שהביא לנו כל כך הרבה סבל במהלך כל העונה, באר יעקב לא הצליחה לשים בו שני סלים ברצף..
וברבע הרביעי, אני לא זוכר חגיגה כזו מימיי.. סביר להניח שייקח גם המון זמן עד שאראה משהו שמשתווה לזה.. שירים וחגיגות אדירות, שרים מול "יציע הספסל" כשהשחקנים שרים איתנו, ואז בסיום התפרצות רגשות אדירה, בעיקר בזכות "הפועל חזרה" שכל כך חיכיתי לשמוע.. אז הנפת הצלחת והריקודים עם השחקנים והחברים, ומשם נסיעה מלאת חוויות אבל טעונה לאוסישקין.. החגיגות המדהימות, החברים השיכורים, המעגל שנסגר לאט לאט ועוד חסר לו משהו אחד קטן כדי שייסגר.. ניצחון אחד בדרבי...
אז הפועל יקרה שלי, תודה רבה לך על עונה אדירה ומלאה בהנאה, תודה לכל האנשים שעשו את זה בלי ללכלך את ידיהם בביצת הספורט המקומית, ונתראה בגן נר, בבית מכב*, באשדוד, בפחים ובנוקיה!
אוהב אותך הפועל שלי
