פורום השדים האדומים

יש לנו בוקסר לבן כבן שנה.
כלב יפה מאוד גדול יחסית ובוודאי חביב ואהוב.
אני מציין את מראהו וציבעו כי מצד אחד זה צבע מיוחד מאוד מצד שני בעולם הזיבוגים של הבוקסרים זה הרבה פחות נחשב.

כל בני המשפחה שלי , שהם גם אלה שהחליטו שנצרף כלב למשפחה , בעד לסרס אותו.
לטענתם ועל פי שיחותיהם עם בכלי כלבים אחרים בפארק כדאי לסרס אותו.

לי זה נישמע מאוד אכזרי, אני לא מתכוון לניתוח עצמו כמו לשלילת דבר שניראה לי הנאה גדולה.

לטענתם זה יגדיל את מעגל החברים שלו בפארק, יגרום לכלבים זכריים יותר לשחק איתו והוא ירוויח מכך.

אשמח לשמוע תגובות של בעלי כלבים זכריים שסרסו את כלביהם, ומה דעתם במבט אחורה.

רק בשביל שלא יוולדו לו עשרות גורים שנידונים להמתה - תסרס.

מצטרף לשאלה
יש לי פקינז לבן בן כ3 והוא מאוד תוקפני כלפיי כלבים אחרים, הוא לא מסתדר עם שום כלב אחר
בנוסף לכך הוא לעיתים רחוקות תוקפי גם כלפי אנשים שמגיעים אליי הביתה אבל לרוב הוא נעים אך לא חברותי

אמרו לי שאם אסרס אותו הוא יהיה יותר רגוע ונינוח בנוסף לכך הוא יסתדר עם כלבים אחרים ולא יתקוף אנשים

אוסיף,
שהכלב שלנו רגוע , לא תוקף אנשים ובוודאי לא אורחים. מאוד מאוד חברותי
לפעמים הוא רודף אחרי אנשים בפארק .....כי הוא רוצה לשחק איתם, ומה לעשות הוא גדול וניראה מאיים והם ניבהלים .
מעולם לא נשך או אפילו לא היה קרוב למצב של לנשוך אדם.
גם לא תקף אף כלב.

להלן כתובת הפייסבוק של הכלב.
תמונות מעודכנות ללפני 8 חודשים

https://www.facebook.com/#!/taz.moskovich?fref=ts

מבחינת הכלב תמיד עדיף לסרס. אין את העניין של הנאה שהוא לא יכיר, כי הדחף להזדווג נובע, לא. נעים להגיד, מקיומם של אשכים( מדובר בעלייה, לא בבנאדם).
אם יש לך כוונה לזווג אותו אז כמובן שלא תהיה כל לסרס אותו, אבל אני לא הייתי הופך את הכלב שלי לעסק.

בתור אחד שסירס את הכלב הזכר שלו אני יכול להגיד לך שבמבט לאחור אני לא מתחרט. הוא גם ככה משחק אותה ערס מול זכרים שלא באים לו טוב בעין, אז אני בכלל לא רוצה להתחיל לחשוב מה היה קורה בלי. בקשר לפעילות מינית - לא ידעתי שזה אפשרי אבל הוא אשכרה מזיין כלבות, עם כל מה שמשתמע מכך.
כשהייתי במצבך גם חששתי, היום אני חושב שעשיתי את הדבר הנכון.
וכמובן - מחזק את מה ש19 אמר

לנוכח הסיפור של אייזן אני כבר לא בטוח במה שחשבתי שאני יודע לגבי "החשק המיני" של כלבים. אם כי גם מהסיפור שלו עולה שהסירוס לא בעייתי.

הרבה יותר בריא לכלב ביחוד שהוא מתבגר

אתה בטוח שסירסו אותו ? אולי עבדו עליך ?

אתה יכול קצת לפרט יותר יקירי המכובד.

חמישה כלבים היו לי כבר, כולם זכרים. רק הראשון (של שנות ילדותי) לא היה מסורס. כל השאר - כולם מסורסים.

וחד משמעית אני אומר לך - לסרס, ובהקדם. עדיף לפני ההתבגרות המינית (גיל שנה זה כבר אחרי), ואם אחרי - אז כמה שיותר מהר. (הגיל האופטימלי לסרס הוא סביב החצי שנה אצל כלבים קטנים-בינוניים ושמונה-עשרה חודשים אצל הגדולים).

בדיעבד אני מצטער שלא סירסנו גם את הראשון. היה חוסך הרבה ריצות לווטרינר לתפור פצעים. (והיה מאפשר הרבה יותר אינטראקציה הרמונית ופחות רוויית מתחים עם כלבים זכרים אחרים).

ועוד אף מילה על היתרונות הבריאותיים והרפואיים המניעתיים.

אין לי מושג על מה אתה מדבר. פירוט יתקבל בברכה.

ומילה אחת נוספת - רק לא לזווג!

במציאות ישראלית שבה מומתים מדי שנה רבבות רבות של כלבים (ההערכות מדברות על כמאה אלף כלבים שמומתים בארץ מדי שנה באין דורש ובאין ביקוש, ובהיצע הולך וגובר) לזווג כלבים ולהביא גורים חדשים למציאות כזאת זה אשכרה להיות אטום!

אני מתנדב בקטנה מדי פעם בבתי מחסה לכלבים (צב"ח ר"ג, למשל. ליד הבית שלך... ). לא חסרים גם בוקסרים לכל הדורש. למה להביא עוד לעולם?!

כל גור שתייצר ותביא לעולם, זה על חשבון גור (או כלב בוגר) אחר שמחכה עכשיו לבית ושיומת במקומו!

אגב, מילה אחת נוספת - אינני יודע אם יש לו תעודות או לא. אבל חשוב מאוד להדגיש - כלב לא מתועד הוא כלב לא גזעי.

מפחית סיכון לגידולים סרטניים מפחית סיכוי לדלקות שונות כמו בדרכי השתן ועוד סוגים שונים
כמובן מונע מחלות מין שעוברות בזיווג

אין לא תעודות ואני לא מחפש לעשות עסק מכלב ועוד זכר.
לקחנו אותו כשהוא היה גור בן 10 ימים או שבועיים ( לא זוכר במדוייק) . מכירים את אביו ואת אימו. להוריו יש תעודות. לנו זה לא היה נידרש והיה חבל לנו לבזבז על כך כסף, כי לא ריאנו בכך פונטציאל עיסקי.
אם הפוטנציאל העיסקי , כפי שמישהו כאן הזכיר, היה מעניין אותנו היינו בוחרים בנקבה (אנחנו בחרנו את הגור הראשון מתוך 5-6 גורים). ילדי בחרו את הלבן כי הוא היה היפה לטעמם וגם החברותי מבין הגורים.

הזכרתי את נושא הזיווג כהערה כללית בלבד, או כדי לאמר שגם אם היינו מזווגים אותו עם בוקסרית זה לא בגלל הכסף . אבל כניראה עבור בעלי בוקסרים זיווג עם בוקסר לבן אינו נחשב יחוס.

עושה רושם שהשתכנעתי לסרס.
אם כולם ממליצים ( לא רק בפורום) אז כאימרה "אם כמה אומרים שאתה שיכור אז כניראה ששתית יין".
מעניינות אותי תגובות נגד. אם יש כאלה.

לגבי ההשלכות וההיבטים ההתנהגותיים והרפואיים, אני מפנה אותך לפאנל מומחים בעניין סירוס ועיקור מהאתר המומלץ "חיי כלב" (אתר מומלץ מאוד בלי שום קשר שמאגד מאמרים מאת מיטב המומחים בארץ בתחומי התנהגות הכלבים, אילוף ווטרנריה):

http://www.dogslife.org.il/762-2/

כותבים שם חמישה וטרינרים מוכרים, מנוסים וידועי שם שמתבקשים לענות על השאלה: "האם את/ה ממליץ ללקוחותיך לעקר ולסרס את הכלב/ה שלהם? ולמה?"

כדאי מאוד לקרוא את חוות דעתם.

ועוד בנושא מתוך האתר "חיי כלב":

http://www.dogslife.org.il/285-2/13-2/

יכול להיות שעבדו עלי אבל לפני הניתוח היו לו ביצים ואחרי הניתוח כבר לא

אם אין כוונה לסרסר בכלב, אז נראה לי שמאוד כדאי לסרס אותו.

לי היה כלב לברדור (קרוב ל15 שנה),
הוא לא היה מסורס, היה כלב מדהים שלא רב
בדר״כ עם כלבים אחרים.

ארבע נקודות חשובות בעניין ההתנהגותי:

1. סירוס זה לא ערובה לכלום. בוודאי שלא תחליף "אינסטנט" לטיפול התנהגותי/פתרון בעיות התנהגות/אילוף. זה בסך הכל מוריד את רמת היצר המיני מאוד (מפחית, לא מעלים לחלוטין) מה שמקל מאוד על ההתמודדות עם כלב זכר ייצרי מאוד ו"זכרי" מאוד. זה הופך את הכלב לנינוח יותר בהיבט המיני ומפחית מאוד תיסכולים ומתחים מיניים אצל הכלב (תיסכולים ומתחים שעלולים, לא בהכרח, אבל בהחלט עלולים להיות מתורגמים לתוקפנות, בעיקר כלפי כלבים זכרים אחרים).

2. כאמור, זה מפחית את ייצור הטסטוסטרון בגוף. לא מעלים לחלוטין. הגוף, ככה אני מבין משיחות עם ווטרינרים, עדיין מייצר טסטוסטרון ברמות כאלו או אחרות (כפי שגם כלבות נקבות מייצרות, ללא אשכים). הרבה פעמים הכלב עדיין מייצר מספיק טסטוסטרון כדי שיהיה לו זכר של יצר מיני והוא מטפס על נקבות מיוחמות (הכלב שלי עצמי טיפס פעם על כלבה מיוחמת ורצה בהחלט להזדווג איתה, למרות שהיה מסורס). אני מכיר אפילו כלב מסורס אחד שהזדווג עם כלבה מיוחמת (אשכרה ניתפסו והכל), אבל כמובן שהוא ירה רק סרק.

3. יש לא מעט כלבים לא מסורסים נהדרים! נינוחים ולחלוטין לא תוקפניים! אני מכיר לא מעט כאלו. הם נהדרים, רגועים ושלווים מאוד. לא מחפשים לריב בכלל! (אלא אם כן תופיע באיזור נקבה מיוחמת). אבל - ואבל גדול - הרבה פעמים הם עצמם "יימשכו אש" מצד זכרים מסורסים אחרים רק בשל גבריותם המתנוססת. כלבים זכרים לא מסורסים לא בהכרח תוקפניים יותר, אבל בהחלט מושכים יותר אש מצד כלבים זכרים אחרים. וזה מתבטא בהצקות ואפילו בתקיפות או באי קבלה של כלבים כאלה לגינות כלבים ולאינטראקציות חברתיות של כלבים משוחררים בגינות כלבים.
הכלב שלך יכול להיות הכי נפלא ו-peacefull בעולם, גם עם הביצים, אבל האחרים יתקשו יותר לקבל אותו. ולכן חבל יהיה עליו. זה קצת בבחינת "ליישר קו" עם שאר הכלבים הזכרים.

4. ורק מילה אחת קטנה לגבי המיתוס כאילו כלבים זכרים מסורסים משמינים או מאבדים חדוות חיים - מדובר בקשקוש שקרי ורחוק מן האמת. ההיפך הוא הנכון - כלב שסורס לפני ההתבגרות המינית שלו (או בסמוך אליה) יישאר בעל מנטליות "גורית" יותר - עליזה ושובבה יותר - ולא ייפתח התנהגות ומנטליות של זכר בוגר מינית. כלבים מסורסים נוטים להיות playfull יותר ולכן גם נמרצים יותר בעת משחק וששים יותר עלי משחק עם כלבים אחרים, זכרים כנקבות (אין להם בראש את האובססיה המינית: זכר=יריב, נקבה=אובייקט מיני. מבחינתם כולם פרטנרים למשחק תמים יותר, ללא הבדל דת, גזע או מין).

אחרי שכבר אמרו כאן הכל אני רק אוסיף שלכלב מסורס יש הנחה משמעותית בקבלת הרישיון השנתי (חיסון הכלבת),
אם אני לא טועה משהו כמו 50%.

הרבה יותר מ-50%. זה יוצא פי 7 בערך.

אגרת חיסון כלבת ורישיון לכלב מסורס - 52.5 ש"ח (שנתי)
אגרת חיסון כלבת ורישיון לכלב לא מסורס - 367 ש"ח (שנתי)
פער של למעלה מ-300 ש"ח כל שנה.

סיכום קצר בעד :
- יותר בריא לכלב
- הופך אותו ליותר ידידותי לסביבה
- מציל גורים מסכנים ממות
- הוזלה בחיסון כלבת השנתי

אם אני מסרס את עצמי גם הביטוח בריאות שלי יעלה זול יותר?

תלוי לאיזה חתך גילאים פנית לפני הסרוס.

היום הלכתי לחסן את הכלבה שלי נגד כלבת , אבל מה, פתאום שמתי לב שבמקום לשלם 68 ש"ח שלמתי 368 ש"ח , הם כאילו לא החשיבו את העיקור שלה , יש משהו לעשות ?

כמה טחינה הוא אוכל ?

[quote="אדום אופטימי"]אוסיף,
שהכלב שלנו רגוע , לא תוקף אנשים ובוודאי לא אורחים. מאוד מאוד חברותי
לפעמים הוא רודף אחרי אנשים בפארק .....כי הוא רוצה לשחק איתם, ומה לעשות הוא גדול וניראה מאיים והם ניבהלים .
מעולם לא נשך או אפילו לא היה קרוב למצב של לנשוך אדם.
גם לא תקף אף כלב.

להלן כתובת הפייסבוק של הכלב.
תמונות מעודכנות ללפני 8 חודשים

https://www.facebook.com/#!/taz.moskovich?fref=ts[/quote

איזה כלב חמוד !!