פורום השדים האדומים

ערב טוב,
בתור אחד שעבר תאונת דרכים קשה ונאלץ לקחת כדורים פסיכיאטרים נוגדי חרדה לתקופה לא קצרה,יצא לי להיכנס די עמוק לעניין "תאגידי התרופות" או באנגלית pharmaceutical industry.
חיפוש אונליין של תרופה פסיכיאטרית מסויימת,יוביל לרוב לתוצאות חלוקות,כאשר יהיו אתרים כביכול יותר רשמיים שמסבירים בקצרה על התרופה,ובנוסף הרבה פורומים,שבהם אנשים שמספרים על נסיונם האישי,במקרה האחרון בד"כ אני מוצא הרבה רפש ותאוריות קונספירציה מאוד מפחידות.
ברור שפרספקטיבה של בן-אדם שכנראה הרגיש צורך ליטול את התרופות מלכלתחילה איננה מהווה מקור אובייקטיבי,בטח לא מקור אמין למחקר מדעי,אבל בכל זאת יש תופעה די רצינית נגד תאגידי התרופות,ורפואה פסיכיאטרית יותר מאשר כנגד כל רפואה מערבית אחרת.

בקנדה למשל,היד די קלה על ההדק,הטיפול הפסיכיאטרי הוא חינמי,ואף היחידי החינמי אשר מכוסה ע"י הביטוח הרפואי של המדינה,פסיכולוג או כל טרפיה אלטרנטיבית,מגיע לסכומים של 175 דולר לשעה.מניסיוני,תהליך הירידה מהתרופות אף הוא יכול להיות מאוד מסובך ולא נעים,שכן התרופות ידועות לעבוד חזק על הסיפטומים של הבעיה ולרוב לא באמת מטפלים בבעייה עצמה,לגוף קשה להתרגל לשינויים הביולוגיים וביוכימיים ולפעמים כמו במקרה שלי זה היה סיוט מגהינום. שנאלצתי לחזור לקחת את נוגדי החרדה בסופו כי היה בלתי נסבל.
ידוע שמדובר במדע לא מדוייק,אפילו פסיכיאטרים יודו בזאת,יש הטוענים שלתאגידים יש מונופול על כל העניין והם משתמשים בחולשה של אנשים ובטקטיקות הפחדה ופירסום חלקי,שלא לומר שקרי למחצה ועושים עלינו בוכטות על הדרך.

מה דעתכם בנושא?האם המצב בארץ דומה? מה הדעה הרובחת בנושא בקרב הישראלים?
אני מבקש להימנע מתגובות לא רציניות או לא לעניין.
שיהיה ערב טוב חברים

1. רומריו גמר.
2. אין שום בעיה.
מבהירים יפה מאוד מה הבעיות והתופעות של התרופות האלה (כמו בכל תרופה אחרת),
ושום דבר לא בלתי הפיך.

בתור מי שפחות או יותר עוסק בתחום, אגיד את שני הסנט שלי בעניין.

1. מחלות פסיכיאטריות הן דבר נפוץ מאוד. המחלה הכי נפוצה בעולם היא מחלה פסיכיאטרית: דיכאון.
2. רבים וטובים לוקחים תרופות פסיכיאטריות. למחלות מסוימות התרופות הללו מאוד-מאוד אפקטיביות (למשל: דיכאון, ברוב המקרים), ולמחלות אחרות הן אפקטיביות במידה פחותה (למשל: סכיזופרניה).
3. חברות התרופות: כמו בכל תחום ברפואה, חברות התרופות רוצות לקדם את התרופות שלהן. אין שום הבדל בין פסיכיאטריה לתחום אחר. מצד אחד, לחברות התרופות יש אינטרסים כלכליים. מצד שני, אם חברות התרופות לא יפתחו תרופות חדשות - אף אחד לא יפתח תרופות חדשות, והרפואה לא תתקדם. זה הפתרון הכי פחות גרוע שהאנושות מצאה עד היום, כמו דמוקרטיה...
4. לגבי המימון בישראל, זה קצת מורכב. בקרוב תיכנס לתוקף הרפורמה בבריאות הנפש, שבמסגרתה הטיפול בנפגעי נפש יעבור ממשרד הבריאות (כיום) לקופות החולים. זה יהיה תהליך הדרגתי שיחל באמצע שנת 2013 ויסתיים בשנת 2016.
א. המצב כיום:
- כמעט כל התרופות הפסיכיאטריות מסובסדות ע"י קופות החולים. אין אף מחלה פסיכיאטרית שאין לה פתרון בסל הבריאות. החולה משלם רק השתתפות עצמית, שנעה בד"כ בין 15 ש"ח לכמה עשרות שקלים בחודש.
- מי שרוצה ללכת לפסיכיאטר ולא לשלם, צריך ללכת למרפאות משרד הבריאות. התור שם הוא ארוך והשירות גרוע. אם יש לך ביטוח משלים, יש לך אפשרות ללכת 3 פעמים בשנה לפסיכיאטר פרטי ולשלם השתתפות עצמית (למבוטחי הכללית זה 100 ש"ח, למבוטחי הקופות האחרות יש תשלום לפסיכיאטר והם מקבלים החזר של בערך 80% עד תקרה של בערך 600 שח).
אגב, אפשר לחסוך חלק מהביקורים. כיום, רופאי המשפחה יכולים לתת חלק מהטיפול, למשל לרשום כדורים נגד דיכאון.
- מי שצריך אשפוז פסיכיאטרי, פשוט מגיע לבית חולים ומתאשפז. הוא לא משלם כלום, משרד הבריאות מממן את האשפוז.
ב. המצב לאחר הרפורמה:
לאחר הרפורמה, הפסיכיאטריה תהיה באחריות קופות החולים כמו כל שאר התחומים ברפואה. בדיוק כמו שחולה פרוסטטה הולך לאורולוג, וחולה סרטן הולך לאונקולוג - כך חולה נפש יילך לפסיכיאטר. התשלומים יהיו כמו לכל שאר הרופאים.