פורום השדים האדומים

מספרים מדהימים
http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1884838
למה כמעט 40% מהישראלים שוקלים לעזוב
סקר "הארץ" וחברת המחקר "מידע שיווקי" מראה כי 37% מהישראלים שוקלים לעבור לחיות בחו"ל. אצל רובם, הסיבה העיקרית היא הקושי להתקדם כלכלית.
האם מדובר בפנטזיה או בתופעה ממשית ומדאיגה; האם זו נטייה גלובלית או בעיה המיוחדת לישראל; מהם הקווים לדמותם של העוזבים, ויותר מהכל:­ מה אפשר לעשות כדי לגרום לצעירים יצרנים ומוכשרים להישאר פה?

"הארץ"....

נתון בהחלט לא מפתיע שמצביע בעיקר על התסכול מהמדינה הזאת.
כמובן שזה מאוד בכללי והשאלה מה יהיה הנתוון, למצב שיחלקו לכל אותם 40 אחוזים, דרכון זר.

נתון מאוד לא מפתיע ואם אני מתבסס על הסביבה הקרובה שלי, זה אפילו באחוזים יותר גבוהים. האופציה של רילוקיישן בהייטק מעולם לא היתה נחשקת כמו עכשיו ויש אפילו חברות שזו ההתמחות שלהן, למצוא עבודה בחו"ל וללוות את המעבר בירוקרטית.

בנימה אישית, אם לא הילדים,הצבא והפועל הייתי מזמן מתחפף מפה.

הנתון הכי משמעותי לדעתי, בריחת המוחות במספרים

לא קראתי עדיין, אבל זה נשמע הזוי. מה פירוש "שוקלים"? אולי היו שוקלים בתאוריה.
אני יכול לנחש שאין בארץ 37% שמרגישים מסוגלים לעזוב את הארץ

אצלינו בחברה שתי משפחות שלמות עזבו כבר , משפחה אחת לניו יורק ואחת להונג קונג .
אנחנו מחכים לפאקינג ניירות כבר שנה .
חייב לציין שכולנו מרווחים יפה מאד , אבל לגדל פה ילדים זה פשוט חוסר אחריות .
מאמין שבסופו של דבר כמעט כל החברה שלי יעזבו בסופו של דבר .

אצלינו בחברה שתי משפחות שלמות עזבו כבר , משפחה אחת לניו יורק ואחת להונג קונג .
אנחנו מחכים לפאקינג ניירות כבר שנה .
חייב לציין שכולנו מרווחים יפה מאד , אבל לגדל פה ילדים זה פשוט חוסר אחריות .
מאמין שבסופו של דבר כמעט כל החברה שלי יעזבו בסופו של דבר .

37%? כל כך מעט?

מאמין שלא מעט נמצאים במצב שאין להם אופציה להתחיל מחדש במקום אחר

זאת כנראה אחת הסיבות העיקריות שעיקר העוזבים זה המשכילים.
אלה שיש להם תעודות ברורות ומוכרות ממוסדות שבחו"ל מתייחסים אליהן ויכולים לעשות את המהלך הזה בקלות

לצערי כן
במקצוע שלי האופציות עבודה בחו"ל הן בעיקר בעולם השלישי אחרת מחר הייתי במטוס

מה זה "שוקלים"? יש פער גדול מאוד בין ההצהרות של אנשים, לבין הביצוע.
חוץ מזה, הגירה של כמה אחוזים בודדים יש בכל העולם, וזה לא אומר כלום ושום דבר. גם באירופה יש אנשים שעוברים ממדינה למדינה, וגם בין ארה"ב לקנדה יש לא מעט מעברים. השאלה היא לא כמה יורדים מהארץ, אלא מה המאזן של יורדים לעומת עולים. אם המאזן הזה חיובי - זה סימן חיובי. אם המאזן שלילי - זה סימן שלילי.

בינתיים, ישראל נמצאת במקום ה-17 ברמת החיים בעולם, לפני מדינות כמו אוסטריה, בלגיה, צרפת ועוד. כך שהמצב כנראה לא כל כך גרוע:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7% ... 7%A9%D7%99

זה מדעי מדי. לזה צריכים להוסיף מרכיב לא מדיד, מרכיב נפשי שלא לומר פסיכיאטרי, מרכיב ייחודי רק לנו - מדד היבבנות היהודי.

ביידיש קוראים לזה קרעכצן.

בנוגע לעובדי הייטק, מהו הגיל המקסימלי שעובד מן השורה יכול לשרוד שם ?
דווקא השבוע דיברתי על זה עם שכן שלי, בן 40 פלוס והוא קצת מודאג בקשר לעתיד התעסוקתי שלו.
לא מכיר אנשים בני 60 פלוס בהייטק (לא בדרג מינהל)
מן הסתם זה גם רלוונטי גם למי ששוקל רילוקיישן.

לפי דעתי, אם יש מגזר שהכי כדאי לו לרדת מהארץ - זה עובדי ההייטק.
הסיבה: התעשייה הזו מעדיפה צעירים. יש המון עובדי הייטק, אולי אפילו הרוב, שמעל גיל מסוים יש/תהיה להם בעיה קשה מאוד למצוא עבודה.
ההבדל בין ישראל למדינות אירופה, הוא שבישראל האוכלוסיה הרבה יותר צעירה. בישראל הגיל הממוצע הוא פחות מ-30, ולעומת זאת באירופה הגיל הממוצע הוא מעל 40. לכן, מה שנחשב ל-"מבוגר" בישראל, באירופה הוא סביב הממוצע. בהייטק הישראלי בנאדם בן 50 נחשב "זקן", לעומת זאת באירופה גם 55 זה לא מאוד זקן.

השאלה היא איך מוצאים עבודה בהייטק (תיכנות) בחו"ל?

יכול להיות שבישראל התעשייה מעדיפה צעירים (בישראל גם מותר למראיינים לשאול אותך מה הגיל שלך). בארה"ב לא.

אני חושב שהסיבה המרכזית שבגללה משתלם (לפחות כלכלית, לא בא לי להפוך את זה לדיון פוליטי) לעובדי הייטק לעזוב את הארץ היא שבגדול בחו"ל עובדים פחות ומשלמים יותר.

מעבר לזה שאני חושב שבאופן כללי זה טוב לגור בכמה מדינות במהלך החיים שלך, אבל זו העדפה אישית שלי.

תוסיף "הרבה". עובדים הרבה פחות ובעיקר מרווחים הרבה יותר.

סימנים חיובים ושליליים תלויים באופן שאתה תופש את עצמך. אם אתה תופש את עצמך כמדינת הגירה (ויש לך משרד שלם שמטפל בנושא), אז זה קצת שובר לך את כל התבניות שפתאום אנשים פוזלים למקומות אחרים, גם אם מספרית מאזן ההגירה סביר. על אחד כמה וכמה שהפזילה היא לא של המהגרים מאתמול אלא של הילידים המקומיים, שלא יודעים מה זה חיים במקום אחר חוץ מארץ הקודש.

גם אני "שקלתי" בעבר לעזוב. נו, אז? עברו כמה שנים טובות ואני פה. קניתי דירה, התחתנתי, יש לי 2 ילדים מקסימים. והאמת? עד היום אני משתעשע ברעיון אבל בדיוק כמו אז, לא יקרה כלום ואמשיך להתגורר בארץ. בדיוק כמו רוב ה-37% הללו.

עצוב ומצער, אבל אני חושב שזה בעיקר אפקט הדשא של השכן. לכל מקום יש את היתרונות והחסרונות שלו, ואם אדם מעדיף כסף על פני תרבות, דת, שפה, מורשת, היסטוריה ותחושת שייכות(וזה תקף לגבי כולם, לא רק ישראלים), אז שיהיה לו בהצלחה.

אני רואה שאלות שאני מקבל מאירופאים ואמריקאים שמרוויחים יותר ממני ואני די מתבאס
ואגב, הם עובדים משמעותית הרבה הרבה פחות שעות ממני

כסף. צ'ק.
תרבות. תלוי במה אתה מתעניין. אישית אני הכי מתעניין במוזיקה, ואין כמו איפה שאני גר. בנוסף, תרבות כללית - נימוסים, עמידה בתור, פחות קנאה וצרות עין, פחות כפיה דתית. יש פה הרבה יתרונות. יש גם חסרונות, כמו יותר פשיעה. (מצד שני יותר מלחמות בישראל שמגיעות לעורף).
דת. לא מתעניין.
שפה. תראה כמה משתמשים פה בביטויים באנגלית. שפה היא דבר נרכש בכללי.
מורשת. מורשת זה עניין של העבר - אין משמעות לאיפה אתה גר.
היסטוריה. כנ"ל.
תחושת שייכות. נרכשת.
בהצלחה. תודה.

כמה מתוך ה37% יצביעו שוב לאותם אנשים שהביאו אותם למצב הזה?
זה מה יש במדינה שלפני שנדאג לסיים את החודש נדאג לזיין תערבים

יש לי אבא כזה.. (כמעט 35 שנה בהייטק, לא מנהל וכנראה יישאר באותו מקום עד הפנסייה עוד כמה שנים)

מה שאתה בעצם אומר זה "אם אדם הוא לא פחדן שנמצא כל החיים שלו במטר המרובע שהנחילו לו הוריו והסביבה הקרובה שלו".
הרי כל הדברים שציינת ("תרבות" אלק, דת, שפה, שייכות וכו') אלו דברים שנולדת איתם באופן אקראי. אם היית נולד במקום אחר, עם אותו מטען גנטי בדיוק, היו לך תרבות, דת, שפה ושייכות אחרים (שכנראה גם עליהם היה לך מאוד קשה לוותר)... ולי אישית קשה להבין איך אנשים מזדהים בצורה כל כך מוחלטת עם דברים כל כך אקראיים שהם מעולם לא באמת חשבו עליהם או בחרו אותם בצורה מודעת. כמה מעט הערכה יש בזה לעצמם ולדבר הזה שנקרא Human Reason.

אני מעדיף להגדיר את עצמי לפי ערכים שבחרתי אחרי שקראתי ושמעתי עובדות ודעות בכל תחום וקיבלתי החלטה מדעת.
אני לא אאמין במיתוסים מתקופת הברונזה רק כי אבותי האמינו בהם. לא אגביל את עצמי להשקפה מסוימת רק כי הורי אוחזים בה. וגם לא אזדהה בצורה מוחלטת עם תרבות או שפה רק כי במקרה גדלתי בתוכה.


לגבי כסף, הרי כסף זה בסה"כ אמצעי למסחר ואין לו איזה ערך אינהרנטי כך שברור שהשימוש בו כאן הוא לא במקום.
אבל אין ספק שעם כסף אפשר לעשות הרבה דברים טובים שיתרמו לחיים שלי ושל הקרובים אלי, כמו גם למטרות שחשובות לי. מעבר לזה, כשאני מרוויח הרבה כסף זה סימן שאני נותן Value מסוים לאנשים ושאני גם מקבל הערכה על ה-Value הזה, כלומר להרוויח כסף זה בעיני דבר שהוא גם מוסרי וגם תורם להגשמה העצמית. ובנוסף לכל, כשאני מרוויח הרבה כסף כתוצאה מכך שאני חי במסגרת כלכלית שלא מגבילה אותי ולוקחת ממני כסף כדי לתת אותו לכל מיני מטרות שאני לא מאמין בהם (כמו חרדים ומתנחלים), אני חי הרבה יותר בתיאום עם הערכים שלי וזה מוסיף לאיכות החיים שלי.
אז אני בהחלט חושב שבמובנים רבים כסף יכול להיות הרבה יותר חשוב מהמאפיינים האקראיים שאתה הצגת פה ובמקרה נולדת לתוכם.

40% של קוקסינלים. (וזה כולל אותי)

פחחחחח "שוקלים" לרדת.

שב"הארץ" יביאו את הסטטיסטיקה של אנשים שאשכרה "שוקלים" את המזוודות שלהם בשדה תעופה כשהם יורדים מ"הארץ".
עד אז- הם מזומנים לרדת לי.